ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כהנים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
מצות עשה לחלוק כבוד לכהן, שנאמר: "וקידשתו" (ויקרא כ"א).
סיפורה של מצוה
אברך שהתארח אצל חותנו בישוב קדומים, הופתע פעם בליל שבת, כשלאחר התפילה ניגש אליו עם חיוך רחב, אחד מרבותיו שגר בישוב - הרב בנימין הרלינג הי"ד, ולחץ לו יד בברכת שלום, ורק לאחר מכן לחץ יד לחותנו. פליאתו הייתה גדולה משום שהרב בנימין היה ידוע כמי שכל מעשיו מדודים, ולכן התפלא מדוע הקדימו על פני חותנו. אולם הרב בנימין לא השאיר אותם זמן רב ללא מענה. תוך כדי לחיצת היד לחותן, הסביר בקול פייסני שהיות והחתן הינו כהן לכן הקדימו על פני החותן, לקיים את מצות "וקידשתו".
* * * * * * *
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
33 - מצווה להשיב את הגזלה
34 - ראשון הכהן
35 - תשובה ווידוי מהחטא
טען עוד
* * * * * *
הרב הנזיר, ר' דוד כהן זצ"ל, היה מזכיר כל ימיו את הציפייה לבניין המקדש, עד כדי שמילותיו האחרונות היו "יבנה המקדש". וכשהיה מדבר על ציפייה זו היה מזכיר כי הינו כהן, ומוטלת עליו החובה להתכונן לבניית המקדש על מנת שיוכל מיד להתחיל בעבודה. בהקשר זה נהג לספר בהתרגשות על ביקורו אצל החפץ חיים. בפגישה העלה החפץ חיים את שלשלת היוחסין של הרב הנזיר, וזירזו להתחיל ולהשתלם היטב בכל סדר קודשים שהרי כהן הוא, והיות ואנו מייחלים לבניית המקדש בכל רגע, הרי הכהנים צריכים להיות מוכנים. כשסיפר זאת הנזיר לבני משפחתו, הוסיף בהתרגשות: "והרי אני צאצא בן אחרי בן לגאון ר' רפאל מהמבורג, שעליו מסופר כי פעם הגאון מוילנא הגיע אליו בזמן ה'גלות' שערך. הגר"א לא הזדהה ואמר לר' רפאל כי יש לו שאלה בענייני קודשים שהוא מצפה זמן רב לשוטחה בפני הרב. לאחר שהרצה את שאלתו נבהל ר' רפאל מפני שהבין כי לפניו גאון עצום, כשלפתע הבין כי לפניו עומד לא אחר מאשר הגאון מוילנה. מיד הרכין ראשו ואמר: 'וכי יעלה על הדעת שקושיא שכבודו לא יודע לתרצה, אענה לה אני?' לאחר שדנו שעה ארוכה בקושיא אמר הגר"א שבתוך מצות 'וקידשתו' כלולה החובה להכין כהנים ולקדשם שיהיו מוכנים לעבודה במקדש, אליו אנו מייחלים, וזירז את ר' רפאל לקבוע זמנים קבועים מידי יום ללימוד סדר קודשים", סיים הנזיר: "וכעת שהחפץ חיים אמר לי, והגר"א אמר זאת לזקני אכן מוטלת עלי החובה לעסוק וללמוד היטב את סדר קודשים", כפי שאכן נהג אצל מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (שיום פטירתו חל היום).
מצוה להורות
מהפסוק "וקידשתו" למדו חז"ל כי יש לכבד כהן, לכן הוא מברך ראשון, פותח ראשון בדברים, מקבל ראשון את המנה בסעודה וכדומה, אולם אם רצה למחול על זכותו יכול. אם הכהן הינו עם הארץ ויש במקום ישראל שהינו תלמיד חכם, אזי הישראל קודם.
אסור להשתמש בכהן. אולם אם הכהן מוחל, ומוכן לסייע מותר. ויש מחמירין במקום שאין לכהן שום תועלת או רווח מסיוע זה, ונכון להחמיר בתשמיש של בזיון שלא להשתמש בכהן אלא אם כן לכהן עצמו ישנו רווח או איזה שהוא תועלת מעניין זה (עי' משנ"ב קכ"ח ס"ק קע"ה).
בספר 'שמירת הלשון' נפסק כי המדבר לשון הרע על כהן עובר גם על מצוה זו.<
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
