ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
'החפץ חיים' החל לתאר כיצד הוא מטייל ברחוב ופוגש ביהודי אחד שהכיר. המכר שואל בחביבות: "מה שלומך, ר' ישראל מאיר?!
שני מלאכים תופסים בו משני צדיו, מרחפים באוויר וטסים עמו לבית דין של מעלה. שם מתחילים לחקור אותו על כל מעשה שעשה, והוא חושב לעצמו: מה אענה על כל דקה של בטלה? מה יהיה בפי על תפילה שלא בכוונה? אין לי מה לומר... ואז הוא שומע כרוז שמימי: "מי שיש לו ללמד זכות על ישראל מאיר, יבוא וילמד!"
ה'חפץ חיים' משיב: "ברוך ה', די טוב, כמו שאומרים".
היהודי טופח על שכמו ואומר: "איתן אתה, ר' ישראל מאיר, יהודי איתן, בלי עין הרע!..."
המכר ממשיך בדרכו. למחרת פוגש בו יהודי אחר ושואל: "נו, ר' ישראל מאיר, מה חדש היום?"
ה'חפץ חיים' משתעל, ועונה חלושות: "ככה-ככה... לא כל-כך טוב, לא עצמתי עין כל הלילה".
היהודי אומר בדאגה: "אכן, אתה נראה חיוור במקצת, אולי כדאי שתנוח מעט?"
ה'חפץ חיים' שומע לעצתו, חוזר לביתו ושוכב לנוח, אבל חולשתו הולכת וגוברת, הוא מאבד את תיאבונו. בלית ברירה, מזמינים רופא עיירה. הרופא מגיע במהירות, בודק היטב את החולה ולא מוצא מאומה, אבל לנוכח חולשתו הניכרת, אומר בדאגה לבני ביתו: "אין ביכולתי לעזור לו, צריך רק להתפלל!"
כוחותיו של ה'חפץ חיים' אוזלים, הוא נושם בקושי רב. מזעיקים את כל קרובי המשפחה וגם את אנשי ה'חברה קדישא', שיסייעו לגוסס לומר וידוי.
האחיין המסתתר נרעש לשמוע את דודו קורא את הווידוי הארוך באטיות, מילה במילה, פסקה אחר פסקה, ובאותה עת מחזק את עצמו: "אסור לאבד את הביטחון! ה' יכול לעזור... אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים..."
אבל אבוי, הוא חדל לנשום!
כל הנוכחים סביב קוראים "שמע ישראל" ומורידים את הנפטר לארץ, מחפשים את התכריכים. "הנה הטלית", קורא מישהו. "יש להדליק נרות", אומר השני.
נושאים את ה'חפץ חיים' לטהרה. איש ה'חברה קדישא' טופח על גבו: "היה יהודי איתן! מי היה מאמין שיסתלק כה מהר, נעבעך..."
עורכים את הטהרה, מלבישים את התכריכים ונושאים את הגופה לבית העלמין. השמש מקרקש בקופסת הפח הכמעט ריקה וקורא "צדקה תציל ממוות". מורידים אותו לקבר, מכסים בחול ובחצץ. בנו, אריה לייב, אומר קדיש. זהו, המלווים עוזבים את המקום. ה'חפץ חיים' נשאר לבדו בבור תחתיות. החיים הגיעו לתכליתם. שקט מוחלט מסביב...
לפתע נוקשים על קברו. מי זה? מי שם?... ואז נשמע קול רם: "ישראל מאיר, בוא לבית דין של מעלה כדי למסור דין וחשבון!"
שני מלאכים תופסים בו משני צדיו, מרחפים באוויר וטסים עמו לבית דין של מעלה. שם מתחילים לחקור אותו על כל מעשה שעשה, והוא חושב לעצמו: מה אענה על כל דקה של בטלה? מה יהיה בפי על תפילה שלא בכוונה? אין לי מה לומר...
ואז הוא שומע כרוז שמימי: "מי שיש לו ללמד זכות על ישראל מאיר, יבוא וילמד!"
מגיעים מלאכים, מחנות מחנות של מלאכים, כל אחד נושא מצווה, מלמד זכות, כל תיבה של תורה שלמד בראה מלאך, כל מצווה שקיים הפכה לזכות, והחיבורים שחיבר וזיכוי הרבים, הישיבה שייסד והדרשות שדרש. ברוך ה'! זכויות כה רבות!
ואז נשמע קול נגדי: "מי שיודע ללמד חובה על ישראל מאיר, שיבוא ויקטרג!"
אוי לעיניים שכך רואות. מחנות מחנות של מלאכי חובה מגיעים לבית הדין, מצווה פלונית נעשתה כלאחר יד, במצווה אחרת לא שמח כראוי, בתפילה זו לא כיוון כדבעי. וכך מגיע מלאך ועוד מלאך. מספר התביעות משתווה למספר הזכויות, עד שהוא עומד מחצה על מחצה בדיוק!
מחצה על מחצה?! אם כן, לא אבדה תקווה! הן חסיד הוא "ורב חסד מטה כלפי חסד", וכבר אמרו רבותינו שאם היו מחצה זכויות כנגד מחצה עוונות, יכריעו הזכויות. אך מיד נשמע קול ברמה: "ישראל מאיר מה הוא עתה, חי או מת?!" ומשיבים: "עדיין חי הוא!"
"אם כן", משיב הקול הרם, "אין כאן מחצה על מחצה, שכן עוון נוסף בידו, שאינו שב בתשובה!"
האחיין הצעיר המסתתר נדהם לראות בסיומה של 'הצגת היחיד' את דודו מתמרמר בבכי ומכה על לבו באגרופו: "עדיין חי אתה, ובידך לזכות בחיי עולם! מדוע אינך שב?!..."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
