ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
לאחר נישואיו היה מגיד שיעור קבוע בישיבת מרכז הרב בירושלים. עמד בקשר של משא ומתן בע"פ ובכתב עם הרב איסר זלמן מלצר, שהדפיס בספרו אבן האזל חילופי שו"ת איתו, עם החזון איש מבני ברק, עם רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק עם הרב מבריסק ועם הרב דובער וינפלד מטשבין.
בשנת תשט"ז התמנה הרב שפירא ע"י הרב יצחק איזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל, לדיין בבית הדין הרבני בירושלים, ומשנת תשל"א הוא שימש כאב"ד שלו. משנת תשל"ד שימש דיין בבית הדין הרבני הגדול ובשנת תש"ם נבחר כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
הוא נודע בגדלותו בתורה, במידותיו התרומיות ובגישתו העניינית לכל נושא. נסיונו העשיר בהעמדת תלמידים, בפסיקה, כדיין מובהק ובמתן שיעורי תורה שימשו לו לעזר רב עם הבחרו לרב הראשי בא' ניסן תשמ"ג.
כחמישים שנה משמש בישיבת מרכז הרב בהרבצת תורה בשיעורים קבועים ובדאגה לצרכיה של הישיבה ותלמידיה הרבים. מאז פטירת מרן ראש הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק, בשנת תשמ"ב, הוא משמש כראש הישיבה. ביתו פתוח לכל מי שזקוק לליבון נושאים תורניים וציבוריים, לעצה ולעידוד. תלמידיו הרבים נמצאים בכל איזורי הארץ. רבים מהם רבנים או דיינים, ומחנכים העוסקים בחינוך בכל שכבות הציבור. הרב עודד הקמת ישיבות נוספות ע"י תלמידיו, ופעל לביסוסן וקידומן.
הרב שפירא פרסם עוד בצעירותו מאמרים רבים בנושאים תורניים שכונסו בשלשת חלקי הספר 'מנחת אברהם', פסקי הדין שלו בשלושים שנותיו בבתי הדין הם שם דבר במקוריותם ובהגיונם ע"פ דין תורה. שמו הולך לפניו מנעוריו כתלמיד חכם מובהק בכל חדרי התורה. מסיבה זו הוא נבחר לפני כ-60 שנה כחבר במחלקת החקיקה שבמכון הרי פישל ואח"כ מבקר ראשי של אוצר הפוסקים.
באתר ישיבת מרכז הרב סופר עוד, כי הרב פעל למען הארכת כהונתם של הרבנים הראשיים, הרב שלמה גורן זצ"ל ויבלחט"א הרב עובדיה יוסף, ולא עלה על דעתו כי הוא עצמו יבחר לכהונה רמה זו. ניסיונו העשיר בעבודתו בישיבה ובבתי הדין עמדו לו בפעילותו העניפה בהרמת קרנה של הרבנות הראשית לישראל. במסגרת פעילותו כרב ראשי חיזק את מערכת הרבנות הראשית לישראל במספר תחומים: הרחבת הפיקוח על הכשרות, קידום מעמד הרבניים והדיינים, יצירת קשרים הדוקים עם גדולי הרבנים בגולה ומענה לשאלות מרובות שעלו על הפרק. כן יזם הקמת כוללים ברחבי הארץ, שאברכיהם נשלחו לפעילות תורנית וחינוכית בחוץ לארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
