ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
שיחה אחת, שהיתה לי עם רבנו הרב אברהם שפירא זצ"ל לפני למעלה מחמישים שנה, השפיעה על חיי בצורה משמעותית ביותר. ומעשה שהיה כך היה: כשהגעתי לישיבת מרכז הרב, הישיבה היתה עדיין בחיתוליה, ולא היו בה שיעורי גמרא מסודרים, מלבד שיעור כללי שהרב נתן רענן זצ"ל (חתנו של מרן הראי"ה זצ"ל) היה נותן, ושיעור קצר מר' אברום.
לאחר תקופה קצרה ב'מרכז' הייתי ב'משבר', וחשבתי לעבור לישיבת סלבודקה, שבה למדו כמה מחברי שהיו איתי במסגרת עליית הנוער. הלכתי להיבחן בישיבת סלבודקה, אולם ערב אחד לפני שתכננתי לעזוב את הישיבה, ר' אברום תפס אותי לשיחה ודיבר איתי על ההבדלים בין הישיבות מבחינת החשיבה וההסתכלות האמונית המיוחדת שישיבת מרכז הרב מעניקה לתלמידיה, וכך למרות שמבחינות אחרות היו מספר דברים שבישיבת סלבודקה היה לי יותר טוב, שכנע אותי הרב להישאר במרכז הרב. אין ספק שאם הייתי הולך לשם, כיום כל דרכי התורנית היתה שונה לחלוטין.
כשנבחר הרב לכהונת הרב הראשי לישראל, שמחנו כולנו שהרבנות הראשית צועדת בדרכם של הרצי"ה ושאר תלמידי הרב קוק זצ"ל, שחוו את פעמי הגאולה בדורינו, וראו את מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה. בהמשך כהונתו הרב ביוזמתו הכניס אותי לוועדת הבחינות של הרבנות הראשית, וכמובן שהיינו קשורים גם בנושא המאבק על שלימות הארץ, לאחר שהרב ביחד עם הרב אליהו שליט"א הקימו את 'איחוד הרבנים למען ארץ ישראל', כאשר התגלו החולשות ביחס להסגרת ארץ ישראל.
ברור, שאצל הרב הישיבה היתה נקודה מרכזית בחייו. מתוך גדלותו העצומה בתורה, הוא חינך את התלמידים שכל עיקרה של הישיבה הוא לגדל תלמידי חכמים. הרב תמיד היה קורא: 'תורה', 'תורה', 'תורה'. דרבון הבחורים לשקוד בעולמה של תורה ולעלות במעלותיה, היה הנקודה העיקרית בהדרכה ובחינוך שלו.
אולם, הרב לא רק חינך בתוך הישיבה, אלא גם הטביע את רישומו בהדרכת הציבור בנושאים הקובעים את צביון מדינת ישראל כמדינה יהודית. מעל הכל, בתחום הציבורי הרב היה הסמכות הרוחנית העליונה, שנתנה את הגוון ההלכתי למהלכים של הציבור שלנו ביחס להתיישבות בארץ וביחס למאבק נגד הנסיגות הנובעות מחולשות הנהגת המדינה הנוכחית. מפעם לפעם היו מתקיימות ישיבות בביתו, בהם דנו בסוגיות ציבוריות ולאומיות אלו - איך להתייחס? כיצד להגיב? ומה לפרסם? והרב ניווט את הדברים בעוז ובגבורה. הרב קיים כפשוטו את המאמר "לא תגורו", ותמיד אמר את האמת האלוקית ואת דרכה של תורה בסוגיות הללו.
בייחוד התבלטה דרכו זו, בעת שעלתה הסוגיא שברחוב נקראת "סירוב פקודה", אבל למעשה אצלנו זה לא נקרא סירוב פקודה, כפי שהרב אמר שזוהי דעת תורה ואסור לנו לתת יד לחוק שהמלכות גוזרת, אם הדבר נוגד את תורתנו הקדושה, שהרי אצלנו התורה היא מעל כל החוקים, ואפילו אם אדם עלול להישפט וייאסר, אסור לו לעבור חלילה על דבר תורתנו הקדושה. הרב חזר ופרסם מספר פעמים כרוזים בנושא, וכמובן שכל איחוד הרבנים עמד מאחוריו ותמך בו. יתכן שאילו לפני כשנתיים כאשר הגלו את תושבי גוש קטיף היה כל הציבור שומר התורה והמצוות נשמע להוראות הרבנים "שאסור לתת יד לכך", יכול להיות שהאסון הגדול היה נמנע, אך היות ולצערנו הרב קמו אנשים והתריסו נגד דעת תורה, אירע הגירוש.
כרגע, לאחר האבידה הגדולה עם הסתלקותו של הרב, העתיד קצת לוטה בערפל. עדיין לא סיימנו את ימי השבעה, אבל אין לי ספק שהארגון החשוב שהרב הקים - "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל", ארגון שמאחד רבנים רבים חייב להמשיך. עם ישראל צמא ורוצה לשמוע את דבר ה', ולמרות שהגדול הזה הסתלק מאיתנו, וודאי לנו שהקב"ה לא יטוש את עמו. אני מקווה שיבואו אנשים שימשיכו את דרך חינוכו והדרכתו של הרב, בחיזוק כושר עמידתנו על משמר הארץ ומשמרת זהותה היהודית של המדינה, כדי שעם ישראל לא יישאר כצאן אשר אין לו רועה, ובעז"ה נעשה ונצליח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










