ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
אני נשואה כמה שנים, עם ילדים, ומידי פעם אני מאוכזבת מבעלי, כי אני רואה שהוא לא מספיק מקפיד בכמה דברים. אני חושבת שהוא יכול ללמוד יותר, וגם להתפלל בעוצמה יותר גדולה. לפעמים הוא חוזר מהתפילה מאד מהר ואני שואלת אותו איך הספיק את כל התפילה, הוא מתחמק. איך אפשר לגרום לו שיתקן יותר את דרכיו?
תשובה:
מאד יפה מצידך, כאשה נאמנה לבעלך, שתרצי בהתקדמותו ובעלייתו בכל התחומים. אבל בכל מחשבה טובה, צריך הרבה הדרכה כיצד להוציאה אל הפועל. אחד הנושאים המרכזיים במשפחה הוא חלוקת תפקידים נכונה בין הבעל לאשתו. תארי לעצמך שבעלך היה עובר כל יום על רשימת המוצרים שקנית במכולת, ומעיר לך הערות על מוצר זה או אחר. האם יחס כזה היה מעודד אותך להקפיד יותר על הקניה או אולי היית עושה כל מאמץ להסתיר מבעלך את הרשימה כדי שלא יוכל לבקר אותך. בעצם, זה מה שאת עושה לבעלך, בכך שאת מבקרת אותו על תפילתו ועל לימודו, במקום לחזק אותו באותם כיוונים בהם את חפצה, את גורמת לו להתבצר בעמדתו ובמקומו. לכן, כפי שכתבתי, חשוב להבהיר את חלוקת התחומים ביניכם: יש נושאים הנמצאים באחריות של בעלך, וחובתך להכיר בכך. את יכולה לשמש בנושאים הללו כ"עזר כנגדו", כלומר, לשאול אותו, האם לא ראוי לנהוג באופן שונה, להפנות את תשומת ליבו למעשיו, אבל לא להעיר לו, מפני שבתחומים הנוגעים אליו את רק עוזרת לו. באותה מידה, יש תחומים שאת האחראית עליהם, ובעלך הוא העוזר שלך, וגם כלפיו הדברים אמורים, שאין לו זכות לבא בהערות, אלא בשאלות. אם את סורגת לו כיפה, הוא יכול לשאול מדוע את מחזיקה את המסרגה בצורה זו ולא בצורה נוחה יותר. ההחלטה תהיה בידייך, האם לקבל את הערתו-עצתו או לא.
ככלל, זה המבנה הנכון במשפחה: חלק מהאחריות נופל על הבעל, ואשתו מסייעת לו, לפי בקשתו או לפי שיקול דעתה, וחלק מהאחריות מוטל על האשה, כשבעלה עוזר לה ומסייע.
תפילה, לימוד, דאגת הפרנסה, חינוך הילדים, כל אלו הם באחריותו של הבעל. לכן, כאשר את מעירה לו ומבקרת אותו על התנהגותו, ודאי שהתגובה הספונטאנית תהיה, התחמקות מתשובה. הוא משדר לך בכך: אל תכנסי לתחום האחריות שלי.
אני מבין בהחלט את הצער שיש לך מכך שלדעתך, יכול בעלך להפיק מעצמו יותר. אם תפני את הכח הזה לכיוון חיובי, לא לביקורת, ייטב לשניכם. הכיוון החיובי הוא, יותר לקבל את בעלך, יותר אהבה כלפיו, קבלי אותו כמו שהוא, מתוך שמחה שהקב"ה זיכה אותך בבעל טוב. בכל יום, רשמי לפנייך את הדברים הטובים שאת מוצאת בו. ובודאי, שבכל אדם יש הרבה טוב. בעלך יחוש מאד את ההרגשה החיובית שאת משדרת לו, ומאד ירצה להחזיר לך שדר חיובי של אהבה ושמחה. אם רק תגלי באוזניו את הצער שיש לך מכך שהוא אינו מפיק מעצמו את המקסימום, הרצון הראשון שיתעורר בקרבו הוא לנסות ולמלא את רצונך. כל זה, בניגוד גמור להתחמקות שהוא משדר כיום. אמת, במבט ראשון העצה נראית ממש כהיפך ההיגיון: אם כשאני דורשת ממנו הוא אינו מקבל, קל וחומר כשלא אדרוש אלא אקבל אותו כמו שהוא, שלא יבוא שינוי. התשובה היא, שבחיי משפחה לא כל קל וחומר עובד, ואם תלכו בדרך זו, תראי בעינייך כיצד המשפחה עוברת למסלול של חיוב ואהבה.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
17 - נתפסתי ברשת
18 - מי מחליט?
19 - גיל הנישואין
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
