ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
כעת, בזמן הדיונים על גורלם של אדמות הקודש של ארץ ד', ארץ חיינו, נזכור בעצמינו ונזכיר לאחרים, שהמטרה הנכספת של עם ישראל בכל הדורות בעינה עומדת. והיא, לשוב לכל הארץ, לגבולותיה ההסטוריים, לפי גבולות ההבטחה האלקית, הבטחה אשר חזרה ונשנתה פעמים רבות בתורה. "כי את כל הארץ אשר אתה רֹאה לך אתננה ולזרעך עד עולם" (בראשית יג ; טו). "ושתי את גבֻלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את יֹשבי הארץ וגרשתמו מפניך" (שמות כג ; לא). "כל המקום אשר תדרֹך כף רגלכם בו, לכם יהיה מן המדבר והלבנון, מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם" (דברים יא ; כד). כל הארץ לנו היא! היא שייכת לכל העם, שעדיין רובו מפוזר בארבע כנפות הארץ, אבל עתיד כל העם לשוב לארצו, ועתידה כל הארץ להיות שלנו ורק שלנו. דוקא בזמן-הזה, יותר מאי-פעם באלפיים שנה האחרונות, אנחנו קרובים אל המטרה.
אך טבעי הוא שככל שאנחנו מתקדמים, כן רבים הקשיים ומתגברים, וההתנגדות אלינו מתרחבת. אין פלא שהקשיים מחלישים וגורמים יאוש, כי אכן הם גדולים. אך לעולם יגבר בנו הכח הפנימי, ומעז יצא מתוק, והמעצורים אשר לרגע נראים כאילו הם מכריעים אותנו, דוקא הם יעמיקו בנו את הכוחות, יחשלו אותנו ויאיצו את המהלכים האלקיים של הגאולה, בהם אנחנו צועדים זה ימים רבים.
בה בשעה שיושבים מדינאים ופוליטיקאים ומתחבטים בשאלות השעה, ומחפשים תשובות בדרך פרגמטית, בחשיבה הגיונית כביכול, בלי שאר-רוח, בלי חזון ובלי מעוף רוחני, מתוך ראִייה נקודתית קצרת-טווח ומתוך מבט של חיי שעה, ומנסים לפתור שאלות של חיי עולם; במקביל להם יושבים אנשי אמונה, אנשי הרוח של האומה, ומעמיקים התבוננות בעניינם של ישראל ובמגמתם המיוחדת, ואורה של האמונה הולך ומתפשט בבתי-מדרשות ההולכים ומתרבים. בכל בית-מדרש מתרבים הספסלים, אור האמונה הולך ומתפשט וכובש את דרכו באומה.
בחמישים שנה האחרונות מתחוללת מהפכה רוחנית. עולם התורה התעצם, ועם הכמות הגדולה מתפתחת איכות עמוקה. חידושי תורה, רבדים חדשים עמוקים של אמונה הולכים ונחשפים, והתורה חוזרת לאכסניה שלה, לארץ-ישראל.
תמיד הרוח נצחה את החומר, החזון ניצח את הפרגמטיזם. השאיפות הרוחניות של ישראל ינצחו, ועם ישראל ימלא את ייעודו המיוחד בשלמות. לצורך מילוי הייעוד הזה, צריך עם ישראל להקבץ מכל הארצות אל הארץ הנבחרת, אל הארץ השמימית, הגבוהה מכל הארצות. כאן הוא יעלה ויגיע למדרגתו העליונה. משום כך מובטחים אנו, שכל הארץ בשלמותה תהיה שלנו בלבד. לא יעלה בידם של קצרי-רוח וקטני ראִייה לעצור את המגמה הזו, המנצחת תמיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
