ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
מצות לא תעשה - שלא לעשות מלאכה בשבת, שנאמר: "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ').
סיפורה של מצוה
בלב כבד, מלווה במבטי הוריו יצא מביתו הבחור יעקב קנייבסקי, מי שהתפרסם לימים כגאון הסטייפלר זצ"ל. זה זמן רב שניסה להתחמק מחובת הגיוס לצבא הרוסי אך לא עלתה בידו. הדרך לבסיס היתה ארוכה, כשכל הדרך פיו לא פסק מלמלמל תפילה שיצליח לשמור על כל מצוות התורה, ובפרט התפלל על שמירת השבת הקדושה.
ערב שבת הראשון הגיע. מיד לאחר מסדר הבוקר, פנה אל מפקדו וביקש ממנו להשתחרר מכל עבודה בשבת. המפקד הנדהם מהחוצפה לקח אותו הצידה, והחל להפליא בו מכותיו, "נראה לך שאתה בבית או בגן ילדים, פה עושים את מה שדורשים ממך בלי להתחמק!" ואז עלה חיוך שטני על פניו של המפקד, "אני מוכן לתת לך לשמור שבת בתנאי אחד..." הסטייפלר הזדקף, קטע את דבריו של המפקד ואמר כי מוכן הוא לכל תנאי ובלבד שיוכל לשמור שבת. המפקד הרשע חייך חיוך זדוני ואמר כי הוא מוכן לתת לו לשמור שבת בתנאי שיעמדו שתי שורות ארוכות של חיילים, ביניהם יעבור הסטייפלר, והרשות תהיה לכל חייל להכותו מכה חזקה אחת. הסטייפלר הסכים מיד. המפקד התלהב ומיד אסף כמה עשרות קוזקים שהתנדבו למשימה בשמחה.
את המעשה הזה שעבר עליו סיפר הסטייפלר בפגישותיו עם מי שהיתה לימים רעייתו הרבנית. הוא אמר לה כי הוא מבקש ממנה לעכל את מה שעבר עליו באותם רגעים, "באותם רגעים בהם עברתי בין החיילים, וחטפתי מכות איומות ונוראות מהחיילים צמאי הדם - למרות הכאב העצום, הרגשתי הרגשת התעלות גבוהה ביותר. התחושה של מסירות הנפש לשמירת השבת הקדושה גרמה לי להתעלות רוחנית שלא זכיתי לכמותה שוב. בכדי שאוכל לשאת אותך לאשה חשוב לי שתביני ותזדהי עם הרגשת העונג שהיתה לי אז".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
36 - יום תרועה
37 - "לא תעשה כל מלאכה"
38 - "ולא תשבעו בשמי לשקר"
טען עוד
נגר שהוזמן לביתו של הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, הבחין כי בשולחן הסלון של הרב ישנו חור גדול במרכז. לאחר שבחן את החור שבשולחן העתיק והיפה, אמר כי ביכולתו לתקן את החור באופן שלא יֵראה יותר. להפתעתו נתקל בהתנגדות עזה מצדה של הרבנית ע"ה. הרבנית סיפרה כי שבת אחת נפל פמוט דולק על השולחן והשולחן החל לבעור. כמובן שאיש מבני הבית לא כיבה את הבערה משום קדושת השבת. "החור שנוצר מזכיר את השרפה ואת יקרת השבת בעיני המשפחה, ולכבודה של השבת שכולם ידעו עד כמה השבת יקרה לנו אנו רוצים כי החור יישאר".
מצוה להורות
באיסור זה כלולים כל איסורי השבת אותם מנו חכמים בשלושים ותשע אבות מלאכות. לכל המלאכות ישנם 'תולדות' שאיסורם שווה למלאכות עצמם. פרטי הדינים הינם מרובים עד שמרן ה'חפץ חיים' כתב בהקדמתו להלכות שבת כי מי שאינו לומד הלכות שבת בקביעות - סביר כי יעבור מידי שבת על כמה וכמה איסורי שבת. לכן ראוי לכל אדם לקבוע לימוד קבוע של הלכות שבת.
כתבו האחרונים כי אל לו לאדם לחשוב מדעתו כי דברים אותם רגיל לעשות הינם מותרים, אלא יחשוש כי כל מעשה הינו אסור עד אשר ילמד היטב את ההלכות הקשורות לאותה פעולה.
גדולה זכות השבת כל כך עד כדי שאמרו חז"ל כי יש בכוחה למחול לאדם על כל עוונותיו: "כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדורו של אנוש מוחלין לו, שנאמר 'אשרי אנוש יעשה זאת... מחללו', אל תקרי מחללו אלא מחול לו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
