ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השבוע ננסה לברר, מה פשר הפתרון של " אוצר בית דין "? מה הם מעלותיו? ולמה גם הוא פתרון של "בדיעבד"? זאת, אף על פי שהוא היה הפתרון המועדף ביותר, על מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל, בתנאי ימינו (עיינו כדוגמא במאמרו על סידורים נאותים בשנת השבע, חוות בנימין ג סימן צח, בצאת השנה קובץ בענייני שביעית, בהקדמה).
המקור לפתרון זה מצוי בתוספתא:
"בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו ונותן לו מהן מזון שלש סעודות והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר. הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין עודרין אותן ועושין אותן דבילה וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר. הגיע זמן ענבים שלוחי בית דין שוכרין פועלין בוצרין אותן ודורכין אותן בגת וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר ... ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו" (שביעית פרק ח הלכה א).
הרמב"ם מתעלם מתוספתא זו ואיננו מביא אותה להלכה ב"יד החזקה". קולמוסים רבים נשתברו בהסבר דעתו של הרמב"ם בנדון ואכמ"ל. לעומתו מדברי הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא כ"ה) משמע שפשוט לו שכך נפסקה הלכה. מדברי התוספתא משמע שפתרון זה ננקט, כדי לחלק את היבול מן השדות המופקרים , בצורה צודקת, לכל אחד לפי צרכי ביתו. בכך הרוויחו בתי הדין הממונים על הנהגת הציבור, את אחת ממטרות השמיטה החשובות, ביטול הקניין הפרטי בשנת השבע וחלוקה שוויונית של היבולים שגדלו מעצמם לפי הצרכים ולא לפי היכולת.
שני התומכים הגדולים של פתרון זה (ולא נעמוד בדברינו הקצרים על ההבדלים שבין שיטותיהם) היו החזון אי"ש ומרן הגר"ש ישראלי. שניהם מנימוקיהם, הרחיבו פתרון זה כך שהוא אפשר לבית הדין למנות את החקלאים עצמם, לשלוחיהם בטיפול בשדות ובמטעים ובאיסוף היבול. השיטה מאפשרת את מכירת התוצרת והחזר הוצאות לחקלאים ולמערך השיווק. מדובר ב"קולות" גדולות המסתמכות אף הן על כך, שהחיוב בשמיטה בזמן הזה הוא מדרבנן. היתרון הגדול של שיטה זו, שהיא איננה מצריכה מכירתה של הארץ לנכרים. יתרונות נוספים הם:
א. שהיא מאפשרת לחקלאים להתפרנס מעמל כפיהם בהיתר בשנת השמיטה, ואיננה מחייבת אותם להתפרנס מן הצדקה.
ב. מצוות השמיטה באה לידי ביטוי מעשי, מכיוון שהתוצרת הגדלה בשיטה זו, קדושה לכל השיטות בקדושת שביעית, ואיננה משכיחה את תורת שביעית מן הסומכים עליה (המתנגדים יטענו מנגד, כי אין זה פתרון לכלל הציבור, אלא מכשלה, שהרי רוב הציבור איננו יודע כיצד שומרים על הלכות קדושת שביעית).
ג. פתרון זה מוזיל את מחירי הפירות ובכך יש התאמה לדגש החברתי של טעם מצווה זו.
הגר"ש ישראלי, אף על פי שתמך בפתרון זה והעדיף אותו על פני פתרונות אחרים, מסכים שיש לשיטה זו גם חסרונות בולטים:
א. "יש כאן הערמה בולטת" (בצאת השנה).
ב. "כמעט ביטול של הפקר הפרי למעשה" (בצאת השנה).
ג. זהו פתרון שמתאים רק לירקות שנזרעו בשישית ונלקטו בשביעית (תוך הסתמכות על שיטת הר"ש וכנגד פסקי הרמב"ם) וכן לפירות שביעית. פתרון זה אינו נותן מענה לבעיית אספקת הירקות לאורך רובה של השנה השביעית. לכן גם איננו פותר את בעייתם של מגדלי הירקות.
ד. פתרון זה אינו מאפשר להמשיך ולייצא תוצרת חקלאית בשנת השמיטה וכך מהווה פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית כיון שלא מדובר בהפסד חד שנתי אלא בסגירת קשר עם לקוחות, שמיד יתקשרו בחוזים ארוכי טווח עם ספקים אחרים. האחריות והערבות ההדדית שלנו עם כל מגזרי הציבור מחייבת לקחת בחשבון גם שיקול זה.
לכן, נסכם שוב ונאמר כי גם שיטת "אוצר בית דין" כפי שהיא נוהגת הלכה למעשה היום איננה פתרון של "שמיטה לחומרא" או "שמיטה כהלכתה". המירב שנוכל לומר על "אוצר בית דין" הוא כי בין הפתרונות שכולם בעייתיים, "אוצר בית דין" הוא פתרון חלקי מועדף. (בשבועות הקרובים נסביר מדוע הפתרונות האחרים,כמו היתר המכירה, ותוצרת נכרים עוד יותר דחוקים).
נמשיך ונתפלל כי נזכה בקרוב לשמור שמיטה מן התורה בהידור ובשמחה,
עם חזרתו של כל העם - בניו של יעקב - לארצם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












