ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- ירושות וצוואות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
חולה סרטן נפטר והניח אחריו צוואה שנכתבה כחצי שנה קודם מותו. בצוואה הוא הקנה את כל רכושו, כולל כספים בבנק וזכויות שיגיעו לו בעתיד, לישיבה. לשון הצוואה הנוגעת לענייננו היא: "ברצוני לצוות את אשר ייעשה ברכושי ובהוני לאחר אריכות ימי ושנותי... שטר צוואה זה יחול באופן היותר מועיל על פי דיני תורה ועל פי מנהג המדינה... הנני מצווה ומקנה בזה את כל רכושי כולל כספים בבנקים וזכויות שיגיעו לי בעתיד... את כל הנ"ל אני מקנה ונותן מהיום ושעה אחת קודם פטירתי לישיבה פלונית".
התביעה: היורשים של הנפטר מערערים על תוקף הצוואה.
פסק הדין : בית הדין אישר את הצוואה
הנימוקים: היות שבשטר הצוואה נכתב שהמצַוה מצַוה את אשר ייעשה ברכושו לאחר מיתתו, ובפרט שהמצוַה היה חולה מסוכן, היה מקום לומר שצוואה זו היא מתנת שכיב מרע. אלא, שלמעשה כתב המצוַה שהוא נותן את הכספים והזכויות ''מעכשיו ושעה אחת קודם פטירתו'', שזו אינה לשון צוואת שכיב מרע, שהיא לאחר מיתה, אלא זוהי מתנה מחיים.
ואמנם, היה מקום לתת לצוואה מעמד מדין קנין סיטומתא. שהרי כיום מקובל לכתוב צוואה ולחותמה בחתימת ידו, וכן לעשות קניינים והתחייבות ע"י חתימת המתחייב, יש מקום לומר שלצוואה יש מעמד של קניין מדין קניין סיטומתא.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
68 - שימוש במקרר ללא רשות
69 - תוקף צוואה שלא נכתבה כציווי לאחר מיתה
70 - תוקף צוואה הנמצאת תחת יד המצווה
טען עוד
הרי, שאף שהיה מקובל בין הסוחרים להקנות חובות במעמד שלשתן, לא הועיל הדבר עד שחכמים עשו תקנה מפורשת לכך, למרות שמנהג הסוחרים מועיל מדין סיטותמא.
אמנם, יש לומר, שהיות שכל אדם שמפקיד כספים בבנק בישראל עושה זאת על סמך היתר עסקא, נמצא שחצי מהכספים הנמצאים בבנק הם בתורת פיקדון ולא בתורת מלוה, ולגביהם תועיל הצוואה מדין סיטומתא.
אלא שדבר זה תלוי במחלוקת האחרונים, אם בכור נוטל חלק בכורה בחלק הפיקדון של עסקא. ההלכה היא, שבכור נוטל חלק בכורה רק ב/מוחזק'', ולא ב''ראוי'', דהיינו לא בנכסים שהיו רק ראויים לבוא לנפטר קודם מותו אך לא הוחזקו תחת ידו בפועל. מסיבה זו, בכור אינו נוטל פי שניים בחוב. לגבי חלק הפיקדון של עסקא, נחלקו האחרונים אם הוא נחשב ''מוחזק'' או ''ראוי''. לדעת נתיבות המשפט (סימן רעח סק"ד) היות שסוף סוף המעות שאצל מקבל העסקא אינן המעות המקוריות, אין נותן הכסף נחשב מוחזק גם בחלק הפיקדון. אבל דעת הרדב"ז (פתחי תשובה שם סק"ד) היא שחלק הפיקדון נחשב ''מוחזק''. לכאורה השאלה אם ניתן להקנות בסיטומתא את חלק הפיקדון תלויה במחלוקת האחרונים הזו.
הגמרא במסכת ראש השנה (ו.) אומרת שצדקה נקנית בדיבור בלבד, ללא צורך במעשה קניין. לאור זאת, היה מקום לומר ששטר הצוואה מקנה לישיבה את החוב שבבנק מדין נדרי צדקה. אלא שמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רנח סעיף ח), שאין חוב נקנה לצדקה באמירה בלבד. וממילא אותה מחלוקת אחרונים שהבאנו לעיל לגבי מעמדו של חלק הפיקדון שב''עסקא'' רלוונטית גם לעניין נדרי צדקה.
ונראה שיש לקיים את הצוואה מדין ''מצווה לקיים דברי המת''. שכן, אף שקניין אינו מועיל לדבר שלא בא לעולם, ולא לחובות, כתב באחיעזר (ח"ג סי'' לד), שהדין של ''מצוה לקיים דברי המת'' חל עליהם. הטעם הוא, שהמצוה לקיים דברי המת אינה חיוב ממוני, אלא חיוב הדומה לנדר, וכשם שהמת עצמו - אילו היה חי - היה צריך לקיים את נדרו, כך גם יורשיו צריכים לקיים דבריו, וכן מבואר גם מדברי המגיד משנה (הלכות מכירה פרק כב הלכה טו).
ואמנם, התוספות כותבים, שהדין של מצוה לקיים דברי המת הוא רק כאשר הִשליש המצַוה את המטלטלים שמצוַה עליהם ביד שליש, ולא כשציווה בלבד, והסיבה היא, שציווי בעלמא של אדם אינו בעל תוקף, והנפטר בעצמו אינו צריך לעמוד בהתחייבותו. אבל מי שנדר נדר, כתב בקצות החושן (סימן רנב סק"ג), שכיוון שאילו היה חי היה צריך לקיים את נדרו, גם היורשים צריכים לקיים דבריו מדין ''מצוה לקיים דברי המת'', אף שלא הושלש הממון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
