ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש שואלים, האם למען כבוד עם ישראל מותר להיכנס לסכנה?
לכאורה, בפרשת וישלח, בענין דינה נראה שהפגיעה בכבוד ישראל היא דבר כל-כך חמור שמחייב תגובה, אפילו אם היא מביאה למידה מסוימת של סכנה.
שכם בן חמור לקח את דינה, הוא טימא את בת יעקב ופגע בה ובמשפחתה מאד. תגובת שמעון ולוי אחֵי דינה היתה הריגת אנשי שכם. בכך הם סיכנו את כל משפחת יעקב אבינו, כפי שיעקב אמר להם: "עכרתם אותי להבאישני בעיני יושב הארץ, ונאספו עלי והכוני, ונשמדתי אני וביתי". ותשובת בני יעקב - "הכזונה יעשה את אחותנו?". כלומר, האפשר להסכים לחילול כבוד ישראל, אפילו אם יש בזה סכנה?
מעניינת הסברת בעל אור-החיים הקדוש לדברי בני יעקב אלו וכדאי לשים לב אליה: יעקב אומר: מה עשיתם? הכנסתם אותנו לסכנת נפשות, לסכנת השמדה? ושמעון ולוי משיבים - "הכזונה יעשה את אחותנו?" כיצד תשובתם עונה על דאגתו של יעקב?
ומבאר אור-החיים ואומר, תשובתם היתה: אילו סתם התנפלנו על אנשי שכם, ללא סיבה, היית צודק, זה היה מסוכן, כי היו נאספים כל ראשי הארץ נגדנו, אבל הרי היתה סיבה למעשה שלנו, וכולם יבינו שעשינו בצדק, ואף לא אחד יתנפל עלינו בשל כך. ועוד, אדרבא, אילו החרשנו והבלגנו, היו כולם חושבים שאפשר לפגוע בנו, כי אנו ותרנים וחלשים, וכעת שהגבנו על הפגיעה בנו, תגובה זו דוקא תמנע סכנה, כי לא יעיזו לפגוע בנו, כי יפחדו מאיתנו.
בעניין זה אספר, כי לאחר מלחמת יום-הכיפורים, הבאתי את המח"ט של החטיבה בה שירתתי, לביקור אצל מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. המח"ט היה הקצין הגבוה ביותר בצה"ל שנפל בשבי המצרי במלחמת יום-הכיפורים. הקצין שאל את הרב, האם בשביל כבוד ישראל צריך קצין למסור את נפשו ולהילחם עד הסוף, ולא ליפול בשבי, או שאם הוא רואה שאין כל סיכוי, יכול ואולי צריך הוא לא ליהרג לחינם. הרב השיב לו: "נו, שאול המלך". שאול המלך לא רצה ליפול בשבי, וביקש למות למען שמירת כבוד ישראל.
אחר-כך סיפר הרב צבי יהודה, שבזמן המנדט הבריטי, כשהיו פרעות, והערבים הרגו יהודים בכמה מקומות בארץ-ישראל, הממשל הבריטי לא הגן על היהודים. באו אנשים אל אביו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, רבה הראשי של ארץ-ישראל וביקשו שילך לדרוש מהנציב העליון לפעול בתקיפות למניעת ההתפרעויות. הרב שלח את הרב צבי יהודה ואדם אחד נוסף ל"ועד-הלאומי", להודיע שהוא מתכוון ללכת לנציב העליון. הרב רצה, שזה יהיה בידיעת ראשי הישוב.
כאשר שמע זאת מר אוסישקין, קם מלוא קומתו ואמר שהרב לא ילך להתחנן לפני הנציב העליון. זה לא לכבודו ולא לכבוד ישראל ולמרות שיש סכנה אי-אפשר להשפיל את כבוד ישראל.
מדברי הרב צבי יהודה, אפשר היה לשמוע, שהוא הזדהה עם הדברים. כבוד ישראל אינו דבר פרטי, ואין רשות ליחיד וגם לרבים, למחול עליו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
