ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
פתרון "היתר המכירה" לא היה מקובל על חלק מהפוסקים בעיקר בגלל הטענה שאסור למכור אדמות בארץ ישראל לנכרים באיסור דאורייתא של: "לא תחנם". משמעותו של איסור זה, היא החובה להימנע מנקיטת צעדים אשר עוזרים לנכרים (עובדי עבודה זרה) להשתלט על ארץ ישראל או חלקים ממנה. לכן, מכירה בדרך של הרשאה איננה מועילה על פי דין, כי "אין שליח לדבר עבירה". עוד טענו המתנגדים, כי המכירה איננה מועילה מפני שאין גמירות דעת מצד המוכרים. טענה נוספת מכיוון אחר הייתה, כי "היתר המכירה" מבטל לחלוטין את "תורת השמיטה" ולכן אין הוא דומה להיתרים אחרים הנהוגים בהלכה. (בשבוע שעבר הסברנו מה התשובות שניתנו בעבר לקשיים אלה ומהם השיפורים שנעשו בשנים האחרונות בנושא "היתר המכירה"). פוסקים אלה קראו לציבור הפועל לפי פסקי ההלכה שלהם, לצרוך בשנת השמיטה אך ורק "יבול נכרים". תחת כותרת זו מצויה תוצרת חקלאית של ערביי ישראל, של ערביי יהודה ושומרון, של מדינות ערב הסמוכות ותוצרת חקלאית המיובאת מאירופה. נסביר השבוע, בע"ה, מה הם החסרונות של שיטה זו.
היבוא מאירופה מאפשר שיווק של ירקות ואחר כך פירות אשר בהם אין כל חשש מבחינת הלכות שביעית. אבל תוצרת זו נמכרת במחירים "מטורפים". רוב רובו של הציבור איננו יכול לעמוד במחירים אלה ודווקא המשפחות היותר גדולות וחסרות המשאבים החומריים (מבחירה חופשית) הן שאמורות לשלם אותם. מציאות זו גורמת בוודאות לפגיעה בבריאותם של הילדים ואולי גם של המבוגרים. גם זה שיקול הלכתי שיש לקחתו בחשבון.
ערב שנת השמיטה, נחתמו הסכמים רב שנתיים עם חקלאים במדינות ערב, שהבטיחו את יבוא תוצרתם למדינת ישראל. הסכמים אלה פגעו ופוגעים פגיעה רב שנתית בחקלאות הישראלית. זאת כדי להנצל מספק איסור "לא תחנם" תוך פגיעה ודאית בישוב הארץ. גם ירקות ופירות אלו זו יקרים בהרבה מתוצרת הארץ. ההסכמים שנחתמו עם ערביי ישראל - מאוד בעיתיים-הלכתית. קיימת תחרות קשה בין הציבור היהודי שומר החוק ובין גורמים ערביים שאינם מכירים בחוקי המדינה על השליטה בקרקעות במדינת ישראל, בעיית "לא תחנם" עולה כאן במלא חריפותה ויתרונה של שיטה זו הופך באופן ברור לחסרונה. מכאן, שעדיף לסמוך על "היתר המכירה" - שם המכירה היא זמנית ואיננה מעודדת השתלטות על קרקעות ושטחים נרחבים בידי גורמים עוינים למדינת ישראל כמדינה יהודית.
ההסכמים שנחתמו עם ערביי יהודה ושומרון הם גרועים-הלכתית הרבה יותר. מדינת ישראל הכריזה על רצועת עזה ועל האנשים שהשתלטו עליה כעל ישות עוינת, הנמצאת במצב מלחמה עמנו. מדינת ישראל קוראת לכל העולם להחרים את השלטון שם ולא לעודדו כלכלית. כיצד יתכן שכשהישות העויינת מנסה להרוג בנו, אנשים נשים וטף בירי על אוכלוסיה אזרחית, מהדרים יראי שמים יחתמו עם אנשי ישות זו על הסכמי סחר רב שנתיים, וזאת כאשר שיש פתרונות הלכתיים אחרים?! גם ההסכמים עם אנשי הרשות ביהודה ושומרון בעיתיים מאוד מבחינה זו, שהרי מעשים שבכל יום הם, שאנשי פתח נתפסים בניסיונות להחדיר מחבלים מתאבדים לתוך ערי ישראל ואנשי ה"משטרה" של הרשות מנסים, ולצערנו הרב גם מצליחים, להרוג יהודים. בעיית ההשגחה נראית כאן חמורה ביותר.
בעיה נוספת הקיימת אפילו בתוך שטחי מדינת ישראל הריבונית, היא בעיית ההשגחה. גם הבד"צים מודים שהמשגיחים שלהם נמצאים בסכנת נפשות ותחת איום תמידי. בעיית ההשגחה נוגעת לשני תחומים: הראשון, מניעת זליגת תוצרת של יהודים שלא מכרו את שדותיהם והמנסים להשיג מחירים גבוהים יותר על ידי שיווק תוצרתם כיבול נכרים. והשניה - שיווק תוצרת הגדלה על אדמות של יהודים שרק הושכרו לערבים, כתוצרת נכרים. הנסיון "להדר" עלול לגרום למכשלות גדולות. לכן נתמה על כינוי פתרון זה "שמירת שמיטה כהלכתה" או "שמירת שמיטה לחומרה".
לאור זאת, פסק מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל שיש להעדיף את "היתר המכירה" על פני קניית תוצרת חקלאית של נכרים, המנסים לנשל את עם ישראל מנחלתו ושאינם מוכנים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית (שו"ת במראה הבזק ח"ג תשובה קו, עיינו שם בהסבר קשיים הלכתיים נוספים בשיטה זו).
יהי רצון שנזכה בקרוב לשמור את הלכות השמיטה מן התורה באמונה ובהידור. שנזכה להיות אלה שסומכים רק על הקב"ה ולא על "רהבים". נמשיך ונתפלל כי נזכה להיות כמי ש"מאמינים בחיי העולמים וזורעים" במשך שש שנים ו"מאמינים בחיי העולמים" ומשמטין את השדות בשנה השביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
