ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
בשנה שעברה כתבנו אודות נסיונו של יוסף להפוך את מצרים למדינה מונותיאיסטית, שתושביה מאמינים ב"אמונת הייחוד". השבוע נסביר מה גרם לכשלון המהפכה.
שיאם של השינויים היה במהפכה האגררית, שאפשרה ליוסף שלטון כמעט מוחלט בחייהם של המצרים. הכתוב טורח לציין פעמיים כי המהפכה לא הייתה מושלמת. וז"ל הכתוב:
"וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה ...וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ: רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה ... רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה" (בראשית מ"ז כ-כו).
ניתן לומר חד משמעית כי ה"ממסד הדתי" האלילי במצרים מנע את הבשלתה הסופית של מהפכת יוסף, הרוחנית. על כוחו של ה"ממסד הדתי" המבוסס על רגשי אמת של אמונה, קשה מאוד להתגבר, גם כשהוא מנותב לכיוונים שלילים. השבוע ניתן עוד דוגמא לכך, מההיסטוריה של עמנו.
אחת החידות הקשות ביותר בתולדות עם ישראל היא, הצלחתו של מרד אבשלום. קשה להבין כיצד הצליח "בן סורר ומורה" למשוך את העם ולמרוד בדוד המלך - "נעים זמירות ישראל", שהיה גם אחד המנהיגים המוצלחים ביותר של העם בכל הדורות, מבחינה צבאית ופוליטית. קשה מאוד לטעון שאבשלום ניצל משבר במערכת המשפט של דוד, גם בגלל שדוד היה "עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (שמו"ב ח' טו) וגם בגלל שטענתו של אבשלום היא לכאורה, הרבה יותר ממעוררת גיחוך. כל ילד יודע שהצהרתו של אבשלום בלתי ניתנת למימוש:
"מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבוֹא כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו".
תמיד יש צד אחד שמפסיד יותר. אי אפשר להצדיק את כולם כל הזמן.
תמיד יש צד אחד שמפסיד יותר. אי אפשר להצדיק את כולם כל הזמן.
עיון בפסוקים המתארים את המרד מגלה, כי הכתוב מדגיש את הקרבת הקרבנות כחלק בלתי נפרד מההכנות ומהביצוע.
וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיקֹוָק בְּחֶבְרוֹן: כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי יְקֹוָק יְרוּשָׁלִַם וְעָבַדְתִּי אֶת יְקֹוָק (אקריב קרבנות):... בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם" (שם ט"ו ז-יב).
מדוע זקוק אבשלום להיתר מיוחד להקריב את נדרו? ומדוע העם מתאחד סביב אבשלום בהקשר זביחת הזבחים?
נציע את ההסבר הבא: דוד בחר בירושלים בעקבות התגלות אלקית לה זכה בהר המוריה. דוד ידע כי ברגע שיבנה בית המקדש בירושלים, הבמות יאסרו עולמית. על כן, הפסיק את המימון הממשלתי לבמות הציבוריות ואף אסר על תמיכה של משפחת המלוכה בבמות אלה. כל זה מתוך נסיון לחנך את העם לכיוון ההכרה בירושלים, כמרכז הרוחני היחיד של עם ישראל, לדורי דורות.
ההתנגדות למהלך זה הגיעה משני כיוונים:
א. ה"ממסד הדתי" שהיה אחראי להפעלת הבמות, במיוחד, בזמן היתרן. אנשים אלה היו אמורים להפסיד את מקום עבודתם ולרדת ממעמדם בעקבות הפסקת העבודה בהן.
ב. המוני בית ישראל שלא היו מוכנים להפסיד את האפשרות להתקרב אל הקב"ה, על ידי הקרבה גם קרוב לביתם.
המשלחות שהגיעו אל דוד ונדחו על ידו, פגשו את אבשלום שהבטיח להם שאם הוא יקבל את השלטון, ויהיה ה"שופט" = המנהיג, הוא יצדיק את טענותיהם ויבטל את מגמתו הרוחנית של דוד לביטול הבמות. לתפיסה רוחנית זו היו תומכים רבים, כפי שמוכח מכך, שעד ימי יאשיהו לא הצליח אף אחד ממלכי יהודה הצדיקים לבטל את ההקרבה בבמות.
רק אחרי התנהגותו של אבשלום כלפי פילגשי דוד, הבינו גם "הדתיים" את הטעות שעשו וחזרו לתמוך בדוד.
הבה נתפלל כי נזכה להתגברות רגשי הקודש והאמונה בעם ונתפלל גם כי הממסד הדתי יפעל בדרך שתגביר
קידוש שם שמים ברבים וישרת את הציבור, בדרך שתקרב רבים ל"אמונת היחוד" ועבודת הבורא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








