ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא לעשות עוול במדות ומשקולות, שנאמר: "לא תעשו עול במשפט במדה במשקל במשורה" (ויקרא י"ט)
סיפורה של מצוה
לאחר מספר שנים בהם ישב ולמד בהתמדה ר' אריה, ראה כי עם גדילת המשפחה גדלו הוצאות המחיה וכי חייב הוא למצוא מקור פרנסה. ר' אריה פנה אל רבו הגאון רבי אליהו רגולר זצ"ל בבקשת עצה. הוא סיפר לרבו כי בדעתו לפתוח חנות מכספי הנדוניה אותם קיבל מחותנו העשיר. הרב שאלו האם יש לו הכשרה מספיקה על מנת להיות סוחר בחנות. ר' אליהו התבונן ברבו במבט מופתע, ושאל איזו הכשרה אמור היה לרכוש. הרב ענה לו כי עליו לדעת היטב את כל חלק חושן משפט שבשולחן ערוך, העוסק במסחר, על מנת שיוכל לסחור על פי דין ובדרכה של תורה.
*
כשבא השוחט הצדיק של העיירה אל הגאון רבי ישראל סלנט זצ"ל בידים ריקות ללא סכין השחיטה, ניכר היה כי רוחו נסערה. בקול רועד אמר לרבי ישראל כי החליט כי מהיום ואילך לא ישחוט יותר, היות ודיני השחיטה מורכבים כל כך והוא חושש לעבור איסור כלשהו. הרב שאל את השוחט במה בכוונתו לעסוק על מנת לפרנס את משפחתו, השוחט ענה לו כי בכוונתו לעסוק במסחר. חייך רבי ישראל ואמר כי אם השיקול הינו החשש מלעבור על איסורי תורה אזי במסחר החשש הינו גדול יותר, שכן חלק שלם מארבעת חלקי השולחן ערוך עוסק בדיני מסחר, הלכות מרובות ביותר נכתבו על הנושא לאין ערוך יותר מאשר ההלכות החמורות הקשורות בשחיטה. "לכן המלצתי אליך", אמר הרב לשוחט, "כי תחזור אל מלאכת השחיטה ואל תכניס ראשך לחששות המרובות הצריכות ללוות כל סוחר במלאכתו". לסיום סיפר רבי ישראל כי אחר חתונתו לווה כסף מאחד מעשירי העיירה בה התגורר ופנה לעסוק במסחר, על מנת שלא להזדקק למתנת בשר ודם. אולם זמן קצר לאחר מכן החזיר את הכסף למלווה, ואמר כי הקירבה לאיסורים מרובים כל כך, כגון: גזל, ריבית, עושק, כחש, שקר, דיוק המידות והמשקולות ועוד, לא נתן לו מנוח עד שהעדיף לחיות חיי דחק ולא לעסוק במסחר.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
48 - לא תאמץ את לבבך
49 - "לא תעשו עול במשפט ..."
50 - "שארה כסותה ועונתה לא יגרע"
טען עוד
מצוה להורות
חובת דיוק המשקולות חמור כל כך עד שאמרו חז"ל: "קשה עונשן של מידות מעונשן של עריות" (בבא בתרא פ"ח) ומבאר הרמב"ם שבחטא שבמידות האדם חוטא גם כלפי שמים וגם כלפי חברו, וכי החוטא במידות הרי הוא ככופר ביציאת מצרים (עי' הלכות גניבה ז' י"ב). הנצי"ב מוולאזין מבאר כי התורה נקראת ספר הישר היות וניתנה לאנשים ישרים - אברהם יצחק ויעקב, כך שהיושר הינו תנאי בסיסי לקיום התורה.
גזל במסחר חמור שבעתיים היות ואין אפשרות להחזיר לנגזל שהרי על פי רוב מדובר באנשים רבים שאין אפשרות לאתרם (שולחן ערוך חו"מ רל"א).
בלאו זה כלולות כל האפשרויות השונות לסחור שלא ביושר. כפי שדורשים חז"ל על המילה 'במידה' שמדובר במידת קרקע וכו'. על המילה 'במשורה' דורשים חז"ל שאסור לרמות אפילו במשורה שזה שיעור קטן ביותר שהוא אחד משלושים ושישה של לוג.
חובה על כל בית דין, (ובימינו על מזכירות הישוב וכד'), למנות אנשים שיהיו אחראים למעקב אחר המידות והמשקולות ושאר ענייני המסחר במקום שיהיו ביושר גמור ועל פי החוקים והנהלים המקובלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
