ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בהר"ן זצ"ל
פעם צעד ליד ביתו בשכונת בית וגן בירושלים, ולפתע פנה אליו רב מזוקן, שלא הכיר לפני כן, ושאלו: "ר' שמחה, האם הכרת את הרב אברהם בהר"ן, מייסד האולפנה בכפר פינס, שהקים לאחר מכן את האולפנא בגדרה?" שמחה רז השיבו בשלילה.
"ובכן, בוא ושמע מה הוא סיפר לי על ר' אריה לוין". והרב החל לספר את סיפורו:
"פעם שוחחתי עם הרב בהר"ן שיחת נפש, והוא שאלני: איך לפי דעתך הפכתי למחנך ולמייסד אולפנות? מנין קיבלתי את הכוח וההשראה לכך? בוא ואספר לך מה דחף אותי למשימת חיי. כאשר הייתי ילד קטן, בגיל עשר בערך, למדתי בתלמוד תורה 'עץ חיים' בירושלים. בימים ההם נהגו גם הילדים הצעירים ללמוד יום לימודים ארוך, מהבוקר עד הערב.
"קיבלנו אוכל במידה ובמשורה, כיאה לעוני ששרר באותם ימים. בצהרים חילקו בתלמוד תורה צלחת פודינג אחת. זה היה כל האוכל! אם מישהו ביקש תוספת, היה עליו להמתין בסבלנות עד שיחלקו לשאר הילדים, ואם נשארו שאריות פודינג - הוא יכול היה לבקש עוד קצת. יום אחד הייתי רעב במיוחד, והוגש לי הפודינג שאהבה נפשי. אכלתי אותו במהירות, וחשבתי בלבי שאם אמתין לתוספת, אולי לא תישאר. הבטן הריקה והתאווה לפודינג עשו את שלהן, וביקשתי מהטבחית מנה נוספת.
הטבחית הביטה עלי בזעף ואמרה: 'כבר קיבלת את המנה שלך!'
התרגזתי עליה, ואז לקחתי את סיר הפודינג הענקי שניצב על הדלפק ושפכתי אותו, עם כל תכולתו, על הארץ... פרצה במקום מהומה נוראה. הטבחית צעקה עלי בקולי קולות, ומכל עבר צעקו הילדים: 'השתגעת, אברהם, איך העזת לשפוך סיר של אוכל!, 'למה עשית את זה? איפה הדרך ארץ שלך?!' 'אינך יודע שאסור לזרוק אוכל, הרי זה בל תשחית!'...
המלמד הוזעק מיד למקום, וכאשר ראה מה שעוללתי, לקח אותי לצד והחל להוכיח אותי נמרצות. בעצה אחת עם מנהל התלמוד תורה הוחלט שאתייצב מחר בעשר בבוקר אצל המשגיח הרוחני של התלמוד תורה, ר' אריה לוין, כדי שיוכיח אותי על מעשי ויחליט איך להעניש אותי.
כל אותו לילה לא עצמתי עין מרוב פחד. חשבתי מה אוכל לומר למשגיח להגנתי, הלא זה באמת מעשה שלא יעשה. לא ידעתי לאן אוכל להימלט מפני התוכחה הצפויה. התחלתי לדמיין את העונשים שלהם אני צפוי, ובקושי רב נרדמתי באותו לילה.
לר' אריה לא היה חדר משלו בתלמוד תורה. הוא מצא איזה חלל פנוי מתחת למדרגות העולות לקומה השנייה, ושם הניח את חפציו המועטים, כמה ספרים, וכן שולחן קטן וכיסא. כאשר הגעתי ל'חדר' שלו, כמעט שלא יכולתי לנשום מרוב פחד. ר' אריה הביט בי ואמר בסבר פנים רציני: 'תגיד לי, אברהם, זה נכון מה ששמעתי עליך אתמול?!'
לא ידעתי מה לומר להגנתי. חשתי שעדיף לי להודות על האמת, שהרי כבר נאמר: 'מודה ועוזב ירוחם'. לאחר שהתוודיתי בקול נמוך, השפלתי את ראשי וציפיתי לקיתון של רותחין מפיו. ואז אמר ר' אריה: 'אני מבין מכל הסיפור הזה שאתה מאוד אוהב פודינג?'
'זה נכון...' הודיתי ונשאתי את עיני לעברו.
ר' אריה הצביע על צלחת מלאה פודינג שהיתה מונחת בקצה השולחן הקטן ואמר: 'הנה, הכנתי לך צלחת פודינג. שב ותאכל כעת!'
באותו רגע ממש גמלה בלבי החלטה שכאשר אגדל אהיה מחנך בישראל, שהרי זה עתה קבלתי מר' אריה את השיעור הראשון והיסודי בחינוך..."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
