ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- הלכות תלמוד תורה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במקור הדין של קריאת התורה בשני וחמישי כתוב בגמרא (ב"ק פ"ב ע"א):"עשרה תקנות תיקן עזרא שקורין במנחה בשבת וקורין בשני ובחמישי", עכ"ל. ושואלת שם הגמרא: "ושיהו קוראין בשני ובחמישי, עזרא תיקן? והא מעיקרא הוה מיתקנא! דתניא וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים, כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו, עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה מעיקרא תקנו חד גברא תלתא פסוקי אי נמי תלתא גברי תלתא פסוקי כנגד כהנים לוים וישראלים אתא הוא תיקן תלתא גברי ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין", עכ"ל. לכאורה משמע, שאם אדם לא בא לבית הכנסת בגלל שהוא חולה או זקן, חייב לקרוא בביתו את הפרשה ולפחות שילמד משנה או גמרא או הלכות, שלא יישאר שלושה ימים בלי תורה.
קריאת התורה ברבים בשבת
מצוה גדולה ועצומה להתפלל בציבור, שבציבור התפילה מתקבלת יותר, וביחיד צריך להקפיד ולדקדק בכל מילה ומילה. ועל אחת כמה וכמה שבשבת צריך להתפלל בציבור, ולשמוע קריאת התורה ברבים, שמעלתה גדולה לאין ערוך. וכך כותב הרמב"ם (פרק יב מהל' תפילה ה"א) "משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה, ועזרא תיקן שיהו קורין כן במנחה בכל שבת משום יושבי קרנות, וגם הוא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי שלשה בני אדם ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים", עכ"ל.
קול צופיך - הרב מרדכי אליהו (249)
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
227 - "ויהי בשלח"
228 - הלכות תלמוד תורה
229 - וישמע יתרו - מה שמועה שמע ובא?
טען עוד
אחת מתקנות עזרא היתה לקרוא בתורה בשבת במנחה ובשני וחמישי כדי שלא יהיו שלושה ימים ללא לימוד תורה. מרן בשו"ע סי' קל"ה ס"א כותב על מניין הקרואים שעולים לתורה בימים אלו, וז"ל: "בשני ובחמישי, ובשבת במנחה, קורין שלשה, אין פוחתים מהם ואין מוסיפין עליהם", כלומר שאין להעלות לתורה יותר משלשה עולים. אמנם, הרמ"א הוסיף שאם יש חתנים או בעלי ברית שחשוב אצלם אותו היום כיום טוב, יכולים להעלות ארבעה עולים, וז"ל: "הגה - ואם היו ב' חתנים בבהכ"נ והם ישראלים, מותר להוסיף לקרות ד', דלדידהו הוי כיו"ט שמותר להוסיף. ונראה דה"ה לשני בעלי ברית, דיו"ט שלהם הוא", עכ"ל. וכתב על זה המשנ"ב (שם, סק"ד) וז"ל: "כדי שיוכלו שניהם לעלות לתורה. ולדינא כתבו האחרונים דאין נוהגין כן וכ"ש דלענין בעלי ברית בודאי אין לנהוג כן", עכ"ל. ולמעשה, כך אנו נוהגים שלא מעלים לתורה בשבת במנחה ובשני וחמישי אלא שלושה עולים בלבד, אפילו אם יש בעלי שמחה.
מניין הקרואים בשבת
מעיקר הדין תקנו להעלות לתורה שבעה עולים כנגד שבעה ימי השבוע, ומכל מקום נהוג היכא שיש בעלי שמחה שמעלים לתורה "מוסיפים". ויש מקומות שנוהגים שלא להעלות אלא שבעה עולים בלבד, ורק בשמחת תורה מוסיפים הרבה לכבודה של תורה. והנוהגים להוסיף עולים על השבעה, רצוי שיקראו לכל עולה דבר חדש. כמו כן, ידאג החזן להפסיק בסוף עניין לפני העולה הבא. והיכא שלא מתאפשר הדבר, יחזור החזן לעולה הבא על הקריאה של העולה הקודם.
חובת לימוד תורה
למרות שתקנת עזרא היתה לקרוא בתורה בשני וחמישי כדי לזכות את עם ישראל בלימוד תורה אחת לשלושה ימים, אין זה פוטר את האדם מלקבוע עתים ללימוד תורה גם בימים בהם קוראים בתורה. וכך כותב מרן בשו"ע (סימן קנ"ה), וז"ל: "אחר שיצא מבהכ"נ, ילך לבית המדרש, ויקבע עת ללמוד. וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה. הגה - ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבה"מ ושכר הליכה בידו , או יקבע לו מקום וילמוד מעט במה שיודע ויחשוב בעניניו ויכנס בלבו יראת שמים", עכ"ל. וכותב ה"משנה ברורה" (שם, סק"ד), וז"ל: " דעיקר מצות ת"ת אין לה שיעור וחיובה הוא כל היום כ"ז שיש לו פנאי וכדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' וכשיש לו פנאי והוא מבטל מלמוד תורה מרצונו הוא קרוב למה שאחז"ל [סנהדרין צ"ט] על הפסוק כי דבר ה' בזה זה שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק. ואחז"ל [ירושלמי סוף פ"ט דברכות] ר' חלקיה בשם ר' סימון העושה תורתו עתים [ר"ל שאינו לומד אלא בעתות מיוחדות אף שיש לו פנאי ללמוד יותר] הרי זה מפר ברית ויליף זה מן הכתוב עת לעשות לה' הפרו תורתך [ועי"ש בפירוש הפני משה] אלא הכונה בקביעת עתים לתורה הוא שצריך האדם ליחד עת קבוע בכל יום שלא יעבירנו בשום פעם. ואם אירע לו אונס שלא היה יכול להשלים הקביעות שלו ביום יהיה עליו כמו חוב וישלימנו בלילה וכדאמרינן [עירובין ס"ה] רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בלילא. וכתבו האחרונים שלעולם קודם שיצא מביהמ"ד שחרית אפילו אם אירע לו אונס שלא יוכל ללמוד בקביעות ילמוד עכ"פ פסוק אחד או הלכה אחת", עכ"ל. דברים אלה יהיו לעיני כל אחד ואחד וישים אל לבו עד כמה חשוב הוא קביעת עתים לתורה, וכמה חמור מי שמפר עניין חשוב זה.
לימוד תורה בעת שיכול להרויח
ישנם הטועים ואומרים שלימוד תורה הוא רק אחרי שיגמור את כל עסקיו, ובשעה שעסוק לפרנסתו ולהגדלת רווחיו הרי שהוא פטור מלימוד תורה. דבר זה נשלל בדברי הרמ"א שהובא לעיל, שגם בשעה שחושב להרויח הרבה לא יבטל מלימוד תורה. וכך כותב ה"משנה ברורה" (שם, סק"ה), וז"ל: "להרויח הרבה - ואיש כזה הוא מבעלי אמנה שמאמין ובוטח בה' שלא יחסר לו מזונותיו עי"ז, וכדאיתא בירושלמי [סוטה פ"ט] מאי אנשי אמנה כהדא דהוו צוחין ליה בפרגמטיא [פי' שהיו צועקים הקונים שיבא עם סחורתו למכור] והוי אמר לית אנא מבטל ענתי מה דחמי למיתי מיתי וז"ל הקרבן עדה שם הוי אמר אין אני מבטל השעה שקבעתי ללמוד התורה בשביל הרווחת ממון אם ראוי שיבוא לי ריוח יבוא הוא מעצמו מהקב"ה אף לאחר שאגמור קביעות למודי ".
החומר שעבד רק אצל חכם שמעון אגסי זצ"ל
ומעשה נורא היה עם הרה"ג חכם שמעון אגסי זצוק"ל, שהיה לומד כל שעות היממה, ורק שעתיים ביום היה פותח את חנותו למכירת "נירלה" - זהו חומר מלבין לכביסה - אותו היה מזמין מלונדון. היה ערבי אחד שהתקנא ממנו, וזמם לגזול ממנו את פרנסתו. מה עשה? קנה ממנו חבילה גדולה של "נירלה" וראה על החבילה את שם היצרן ואת כתובתו בלונדון, והזמין ממנו כמות גדולה של אותו חומר, והחל למוכרו הרבה יותר זול מהמחיר שביקש חכם שמעון אגסי, והלקוחות הדירו רגליהם מחנותו של חכם שמעון זצ"ל והלכו לקנות מאותו ערבי. משראה חכם שמעון כך אמר שמה שראוי לבוא לו מאתו יתברך, יכול לבוא גם אחרי לימודו, וחזר ללימודו. והנה למחרת שמע המולה גדולה ומשטרה, שבאה לקחת את אותו ערבי לבית המשפט. התברר שאותו החומר שמכר הערבי קלקל את חולצות הלקוחות, ומחציתם לא הולבנה כלל. הערבי טען בפני השופט שהזמין את החומר מאותו יצרן שמזמין חכם שמעון זצ"ל. הזמין השופט את חכם שמעון, וסיפר לו חכם שמעון דברים כהווייתם, ואמר לו שחזר ללימודו כשראה שאין לו לקוחות. הבין השופט שחכם שמעון איש יהודי קדוש, והורה מייד לערבי למסור לידי חכם שמעון את כל החומר שקנה, ולשלם לכל הלקוחות את החולצות שהתקלקלו.
מעלת הקביעות ללימודו
וכך כותב בעל ה"כף החיים" (שם, סק"ט) וז"ל: "וגם צריך ליזהר שלא לבטל בכל יום הקביעות של מקרא ומשנה ותלמוד וקבלה עם הכוונה שלהם. וצריך להזהר בזה מאוד, שה"מ פ' ואתחנן. ואם נאנס באיזה יום שלא השלים קביעתו, ישלים בלילה כמ"ש במס' עירובין דס"ה ע"א רב אחא בר יעקב יזיף ופרע, וה"ד תורה שבע"פ משלים בלילה אבל לא תורה שבכתב לפי שאין קוראין מקרא בלילה כמו שכתב לעיל סימן קל"ד אות ב"ן, ועוד עיין בסי' קל"ב אות ו', ד"ה "ודע".
לימוד בעיון ועם חברים
עוד כתב (שם, סק"י) וז"ל: "בעניין עסק ההלכה בעיון עם החרבים ראיתי למורי זלה"ה מתגבר כארי בכח כעת שהיה עוסק בהלכה עד שהיה נלאה ומזיע זיע גדולה ושאלתי את פיו מדוע טורח כל כך והשיב לי כי הנה העיון משבר הקליפות שהם השביות שיש בהלכה ההיא, שאין מניחין לאדם להבין אותה ולכן צריך האדם לטרוח ולהתאים כוחו אז, כי לכן נקראת התורה תושיה, שמתשת כחו של העוסק בה, ולכן ראוי לטרוח ולהתאים כחו בהיותו עוסק בהלכה שה"ם שם.
לימוד תורה בלילה
עוד כתב (שם, סקי"ג) וז"ל: "ויקבע עת ללמוד וכו', וכן בלילה גם כן חייב לקבוע לו זמן לת"ת כמו שכתוב ביו"ד סי' רמ"ו ס"א, ואמרו שמעלת הקביעות על פי מה דקי"ל כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי, וה"נ מי שקובע עת ללמוד ביום ובלילה לא יחליפנו ולא ימיר אותו חשוב כאילו לומד חצי היום וחצי הלילה ורב חסד מטה כלפי חסד, חס"ל אות א' וכתב הרמ"ע שיקבע עת קבוע ולא יחליף היום בשעה אחת ולמחר בשעה אחרת, אבל אי קביע ליה עידניה ולומד אח"כ עתים עתים הרי זה משובח והביאו החיד"א בספר דבש לפי מע' ק' אות כ"ג ובמחב"ר סי' קנ"ו אות א' ועיין לקמן סי' קנ"ו אות ח'.
החזקת ידי לומדי תורה
אם אדם יכול ללמוד תורה, זה הדבר והמעלה החשובה ביותר. ואם לא יכול ללמוד תורה מכל סיבה, או שיש לו זמן מצומצם, אז חייב לתמוך בלומדי תורה בבחינת "עץ חיים היא למחזיקים בה". וזה נרמז בפסוק: "ויורהו ה' עץ", היינו עץ החיים, מכאן להיות מתומכי התורה. וכלשון הזוה"ק "תמכין דאורייתא", ועם כל זה אין זה פוטר את האדם מלקבוע עתים לתורה. אחד הדרכים הנפלאים ביותר שמועילים לזכות את הציבור בלימוד התורה הוא על ידי לימוד בספר "חוק לישראל", ומומלץ לכל אדם ללמוד בו, שיש בו גם חלוקה של שנים מקרא ואחד תרגום שחובתו על כלל ישראל כולו, ובלול בו דברי תורה רבים. וכתב ה"כף החיים" בענין זה (שם, סקי"ד), וז"ל: "שם, ויקבע עת ללמוד וכו', ומי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו, יספיק לאחרים הלומדים ויחשב לו כאילו למד בעצמו. יו"ד שם. ואם סיפק בידו להחזיק ביד ת"ח, אפי' אם הוא לומד צריך להחזיק, כמו שכתוב לעיל סי' ס' אות ג' עיי"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
