ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חטא העוינות כלפי כל סוג של הכנסת אורחים הוא מה שהמיט חורבן על סדום. התגובה האנושית והרחומה של לוט למלאכים שביקשו הכנסת אורחים בסדום היא הדבר שהציל אותו ואת בנותיו מהחורבן שנפל על סדום. הכנסת האורחים הנדיבה של האישה השונמית כלפי אלישע הנביא אפשרה לה ללדת ילד אחרי שנים של עקרות, ילד שגדל להיות אחד מנביאי ישראל.
בקיצור, המסורת היהודית מלאה בסיפורים על הכנסת אורחים ועל השכר שמקבלים עליה. בכל הדורות הייתה הכנסת אורחים חלק בלתי נפרד מחיי החברה של היהודים. ברוב הקהילות וברוב התקופות, יהודי שהגיע לעיר זרה שבה לא היה לו היכן לאכול בשבת סמך על זה שמישהו יזמין אותו אליו לשבת כשילך לתפילת שבת בבית הכנסת המקומי. הכנסת אורחים הפכה לטבע שני בחברה היהודית, ממרוקו ועד רוסיה ובכל המקומות שביניהן.
ישנן רמות שונות של הכנסת אורחים. כל אדם רוצה שאנשים מעניינים ומפורסמים יבקרו בביתו ויסעדו על שולחנו. אך אנשים מוטרדים ומדוכאים, עלובים למראה או לא בדיוק נקיים, אנשים שמתקשים במצבים חברתיים ובמערכות יחסים, הם אורחים רצויים פחות.
בפרק המפורסם שאנחנו קוראים כהפטרה בשחרית של יום כיפור אומר ישעיהו הנביא: "ועניים מרודים תביא בית". לא כולנו מסוגלים לקיים הכנסת אורחים כזאת. אני יודע על מקרים שבהם אנשים סירבו לנהוג בהכנסת אורחים בבגרותם בגלל הנוכחות המתמדת של אורחים זרים ואפילו מפריעים בשולחן השבת של הוריהם כאשר הם היו ילדים. ההשפעה של האורחים על הבית היא בהחלט גורם שיש להתחשב בו כשמציעים לארח אנשים זרים.
התורה, ערכיה ומצוותיה הן תמיד שאלה של איזון בריא, של מתינות, התחשבות והבנת ההשלכות של המעשים שאנחנו עושים, גם אם המניעים שלנו לאותם מעשים הם טובים ונאצלים. אדם צריך תמיד להבין על מי נופל נטל האירוח בבית. אירוח נדיב על חשבון המאמץ והזמן של בת הזוג איננו תמיד הדרך הנכונה לקיים את הערך החשוב הזה. אסור לאדם לעטות את גלימת הצדיקות על חשבון אדם אחר.
אחד המאפיינים החשובים של הכנסת אורחים הוא שהיא עוזרת, גם אם רק באופן זמני, להקל את תחושת הבדידות של האורחים, או אפילו המארחים. חברתם של אנשים אחרים, אפילו יותר מן המזון והמשקה, היא דבר חשוב והיתרון האמיתי שבהכנסת אורחים, למארח ולמתארח.
גם אלה שיש להם מספיק כסף לכל המזון שהם צריכים ורוצים, גם הם זקוקים לחברה ולקשר עם בני אדם אחרים. בימינו ובחברה שלנו נדמה לי שהמאפיין הזה הוא אמת המידה האמיתית להכנסת אורחים טובה. בתי-תמחוי וארגוני צדקה שמחלקים מזון הם דוגמה מצוינת לעשיית טוב ולמילוי צורך גופני חיוני. אך מילוי הקיבה לא תמיד ממלא את הנשמה ואת הרוח. מכאן הצורך לראות את הכנסת האורחים בצורתה הרחבה ביותר ולא רק בדרישות היסוד שלה, על אף שהן חשובות וברורות.
חז"ל שיבחו את שיתוף האחרים במזון ובמשקה מפני שזה "מקרב רחוקים". אנחנו כבר לא מדברים כאן על מרחק פיזי, על אנשים שבאו ממקום רחוק, אלא על אלה שקרובים לנו בגופם, אך רחוקים מאתנו ברוחם. חז"ל הבינו את ערכה של הכנסת אורחים כאמצעי לחיבור חברתי. אולי בתפקיד זה הכנסת אורחים בימינו מקבלת מימד שונה מהכנסת האורחים המסורתית שהתרכזה במזון ובמשקה.
אנחנו צריכים ויכולים להעלות את הכנסת האורחים לרמה חדשה וחשובה בחיינו כחברה וכמשפחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
