ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לא רק לחקלאים
במכון התורה והארץ חשבו ועמלו על שאלה זו והגיעו למסקנה שישנן שתי דרכים בהן אנשים שאינם חקלאים ואינם עובדי אדמה, יכולים להתרומם בשנת השמיטה.
הדרך האחת היא קדושת הפירות. כאשר נשתדל בשנה הקרובה לאכול ירקות או פירות הקדושים בקדושת השביעית, ננהג בהם בקדושה. הרי שכל מהלך החיים של השנה הקרובה ייסוב סביב ציר הקדושה. בכל ארוחה ובכל אכילה נוכל לזכור שהשנה היא שנת השבע, הפירות קדושים והכל נובע מקדושת ארץ ישראל, שהשנה היא שבתה.
בכל בית יהודי שבו יאכלו ירקות ופירות הקדושים בקדושת שביעית, הרי שילדינו יידעו גם כן שהזהירות בקדושת הירקות והפירות נובעת מקדושת הארץ. אין כחינוך לקדושת ארץ ישראל יותר מאשר ההתרגלות המעשית היום יומית בקדושת פירותיה של ארץ ישראל.
דיני קדושת פירות שביעית ניתנו על ידי הקב"ה לבני אדם, הם ניתנים לביצוע ואפשריים. אין הקב"ה מצווה את האדם בדבר שאיננו יכול לעמוד בו, ובוודאי קדושת שביעית ניתנה לאכול ולשתות כדרך האוכלים והשותים, וכל ההשתמשות היא כדרך המשתמשים הרגילים. על כן אין חיובי קדושת שביעית עלינו לעול אלא אדרבא לשמחה ולתוספת קדושה.
הדרך השניה שציבור הצרכנים יכול להיות שותף במהלך קדושת שנת השבע, היא על ידי כך שכל אחד יצרוך פירות וירקות שגודלו אצל חקלאים יהודים. בכך ניצור שותפות אמת בין החקלאים עובדי האדמה ובין יושבי הערים הטרודים בעיסוקיהם היום יומיים. הנה באה לפנינו שנת השמיטה שבה אנו יכולים לגלות את היחס האמיתי שלנו לעובדי האדמה שרוצים לשמור קדושת שביעית: אנו רוצים לתמוך בהם, לסייע בידם לשמר את אדמותיה של ארץ ישראל. מן הראוי היה שכל שש השנים נדע להעריך את החקלאי, שבדרך כלל יושב באזורי הגבול והספר, רחוק ממרכז הארץ, ומביא לנו את טוב ארץ ישראל. השנה מתוסף לכך הרצון של החקלאי היהודי לשמור קדושת שביעית, הרי שמאמציו מכופלים ואנו מצווים לחזקו ולעודדו. בכל קניה מתוצרת יהודי אנו מקיימים בהידור את מצוות "וחי אחיך עמך".
להעלות בקדושה
לצורך ביצוע שתי דרכים אלו הוקם בשנת תשס"ח 'אוצר הארץ', שמטרתו לחזק חקלאים יהודים, וכמו כן להחדיר את קדושת פירות שביעית לכל בית יהודי. לא תמיד כל המטרות יכולות להתבצע בשלמות, פעמים אפשר לעשות רק מטרה אחת ופעמים שתיים.
'אוצר הארץ' הוקם על ידי גדולי פוסקי דורנו, ובראשם הרבנים הגאונים שפירא ואליהו שליט"א. בבית הדין יושבים הרבנים הגאונים: גולדברג, אריאל, ליאור, ועמיחי שליט"א. בית הדין דן במלאכות המותרות והאסורות בשמיטה, ונותן את הנחיותיו לאנשי המעשה היורדים לשדות ולכרמים על מנת להביא לצרכנים ובשליחותם את הפירות והירקות המהודרים ביותר לקראת שנת השבע.
רבים שואלים על מה ראה 'אוצר הארץ' דווקא כעת להוליך מהלך מהפכני זה? התשובה לכך היא שלאחר ההתנתקות האומללה, שאימללה רבים מאנשי גוש קטיף ת"ו, ותושבי ארץ ישראל, הגיעו במכון התורה והארץ למסקנה שעל מנת שלא יתבצע עוד גירוש, עלינו להחדיר את קדושת ארץ ישראל לבתים וללבבות, לא רק מלכות ישראל אלא קדושת ארץ ישראל. אחת הדרכים לגילוי נקודה זו עוברת בשנת השמיטה ובקדושת הפירות וקדושת ארץ ישראל. אנו שואפים ליותר בקדושת המקדש, קדושת ארץ ישראל ולקדושת פירותיה של ארץ ישראל.
הרב יהודה עמיחי
מנהל מחלקת המחקר ההלכתי של "מכון התורה והארץ".
הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ הפרשה מראש של תרומות ומעשרות בצמחי טעם ותבלינים מהגינה
מתוך הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
