הטיפול בעציצים בשמיטה ומצוות קידוש השם | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
שמיטה
הקרקע והפירות

133

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שאלה: האם יש הגבלות בשביעית בנוגע לטיפול בעציצים שבבית ובמרפסת?
תשובה: דיני שביעית לא חלים על עציץ שמונח בתוך הבית, או במרפסת שיש לה גג, הואיל והוא מנותק מהארץ על ידי המרצפות ששום שורש לא יכול לעבור דרכן, ובנוסף לכך יש מעליו גג. לפיכך, מותר לזרוע ולשתול בו, וכן מותר לזמור את הצומח בו (פניני הלכה שביעית ב, יג).
ואפילו אם יש לעציץ נקב והוא בקומה הראשונה, מכיוון שהוא מונח על רצפה ששום שורש אינו יכול לעבור דרכה, הוא נחשב כמנותק מהקרקע. אומנם יש נוטים להחמיר בעציץ נקוב בקומה ראשונה (מנחת שלמה ח"א מא, ב), ויש נוטים להחמיר גם בקומות גבוהות (עיין שבט הלוי ו, קסז). אולם העיקר להלכה שכל סוגי המרצפות והבטון שרגילים להשתמש בהם בבתים חוצצים, כי שום שורש אינו עובר דרכם (וכן כתבו חזון אי"ש זרעים כב, א; ברית עולם קוצר טו; פניני הלכה שביעית ב, 14).

עציצים במרפסת פתוחה
עציץ שמונח בגינה או במרפסת מגולה, מכיוון שהוא תחת כיפת השמיים כל דיני שביעית חלים עליו. בכלל האיסורים החלים על עציץ שבמרפסת מגולה: שלא לשתול בו שתילים, שלא לזמור אותו, שלא לעשות פעולה שמשביחה את צמיחתו. אבל פעולה שנועדה להציל את קיומו - מותרת. גם כאשר אין לעציץ נקב, כל האיסורים הללו קיימים בו (פניני הלכה שביעית ב, יד).

רביבים (823)

הרב אליעזר מלמד

653 - סיפורו של היתר המכירה

654 - הטיפול בעציצים בשמיטה ומצוות קידוש השם

655 - דרך ההנהגה בשאלות ציבוריות

טען עוד

שאלת מעליות בשבת
שאלה מרב קהילה בניו יורק: "אחר דרישת שלומו הטוב ויישר כוח על תשובותיו המאירות, נפשי בשאלתי בעניין שיש בו כמה וכמה מצבים בדיעבד שבדיעבד.
"כידוע, בעירנו ניו יורק ישנם בניינים גבוהים רבים ומצוי שאנשים גרים בקומה ה־20, ואף 50. וישנם אנשים שקנו דירות בבניינים אלו לפני היותם שומרי שבת או לפני שידעו שייתכן ויש בזה בעיה וכמובן שאין בבניינים אלו מעלית שבת.
"כאשר עולים למעלה מצוי בבניינים אלו עובד אינו יהודי הנמצא בשער הבניין (doorman) שיכול ללחוץ על הכפתור, להזמין מעלית ולהעלות עם העולים (כמובן שאין זה לכתחילה), אבל כשיורדים ויוצאים מהדירה אין נוכרי מצוי שיוכל ללחוץ בעבורם ורבים בהולכם לבית כנסת מזמינים מעלית ויורדים.
"שאלתי היא האם יש עצה כדי להמעיט את האיסור לאלו שילחצו בכל מקרה. וכן שאלתי במיוחד על ילדיהם, שהוריהם אוהבי תורה ומצוות אבל לא יודעים שיש איסור בעניין, ומבקשים מילדיהם להזמין מעלית. וכשבאים ללמד את הילדים הלכות שבת, קשה לומר להם בפשטות שהדבר אסור. כמובן המצב הזה הוא דיעבד שבדיעבד, והשאלה היא האם יש עצה בדבר להמעיט את האיסור. וכן שלא להורות לאנשים המתחזקים הוראה בלתי אפשרית שבוודאי לא יקיימו, שיישארו בדירתם כל שבת כל השבת".

תשובה
הפתרון הוא להמציא דרך שבה מפעילים את המעלית בגרמא. היינו בשני תנאים: א) שינוי ההפעלה. ב) השהיית הפעולה בלפחות רבע דקה. לשם כך צריך טכנאי שימציא מנגנון כזה. ואולי יש כבר מנגנון כזה ואינני יודע עליו.
בשעת הדחק, כאשר ידוע שהיהודי אינו מוכן לעלות או לרדת ברגליו, יש להורות שיצמצם את האיסור על ידי הפעלה בשינוי, שבכך הוא מפחית את האיסור מאיסור תורה לאיסור דרבנן. ולסוברים שחשמל אסור מדרבנן בלבד, הוא הופך את האיסור ל'שבות דשבות'. ואף שככלל מתירים שבות דשבות לצורך גדול או לצורך מצווה, אולם עדיין הוראה זו רק למי שידוע שלא יוכל לעלות ולרדת ברגליו, כי היתר שבות דשבות הוא היתר חד פעמי, ואין להשתית את השבת על היתרי שבות דשבות (ראה פניני הלכה שבת ט, ט; יא; יז, ב).

הרב חרל"פ על שנאת חינם וגאולת ישראל
בעקבות יום הסתלקותו של נאמן ביתו של מרן הרב קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל (ז' כסלו תשיב), אזכיר דברים חשובים שכתב: "עוון שנאת חינם הונח בעיקרו על השנאה הארורה המדובקת במוח האדם, לשנוא דרך עבודת ד' של חבירו ולאהוב רק דרכו, מבלי לחדור אל תוך־תוכו של כל סדר ודרך. ועיקר גאולת ישראל תלויה בעיקרה, לקבל כל הדרכים והסדרים, ולצרפם ולזקקם על ידי הזיקוק מאחד לחבירו, ולהביאם לכלל תיקון. וביותר מונחת עבודה זו על אלו הצדיקים המרגישים בנפשם הכשר לעבודה זו" (מי מרום יט, רזי לי, עמ' מא).

מצוות קידוש השם
בחסדי ה' אני זוכה לעסוק בכתיבת כרך נוסף בסדרת פניני הלכה על אמונה ואלילות, ובכללו הלכות עבודה זרה והמצווה למסור את הנפש כדי לא לעבוד עבודה זרה. כדרכי בקודש אשתף את הקוראים בפירות הלימוד.
מצווה על כל אדם מישראל לקדש את השם הגדול והנורא ולהימנע מחילולו, ובשעת הצורך אף למסור את הנפש על קדושת השם. שנאמר: "ושמרתם מצוותיי ועשיתם אותם אני ה'. ולא תחללו את שם קודשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם. המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ה'" (ויקרא כב, לא-לג). אמרו חכמים (ספרא שם): "על תנאי הוצאתי אתכם מארץ מצרים, על תנאי שתמסרו עצמיכם לקדש את שמי". לפיכך, אף שמצוות התורה ניתנו כדי שנחיה על ידן, ולכן פיקוח נפש דוחה את המצוות, שנאמר: "ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח, ה) - "וחי בהם - ולא שימות בהם" (יומא פה, ב). אולם כאשר הדברים נוגעים לקידוש השם ומניעת חילולו במדרגה החמורה - ייהרג ואל יעבור.
בדרך כלל קידוש השם מתקיים בחיי השגרה, בהליכה בדרכי ה', בהתנהגות מוסרית, בדרך ארץ שקדמה לתורה, בזהירות מעבירות וקיום מצוות במסירות ובשמחה. מנגד, כאשר אדם מתנהג בחוסר מוסריות ועובר על דברי התורה הוא מחלל את שם השם. אולם לעיתים, בשעות קשות ונוראות, כאשר עשיית עבירה כרוכה בחילול השם נורא, מצוות קידוש השם מחייבת למסור את הנפש.

שלוש דרגות בחיוב מסירות נפש
א) כאשר כופים אדם מישראל לעבור על אחת משלוש העבירות החמורות, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, באיום שאם לא יעבור יהרגו אותו - ייהרג ואל יעבור.
ב) בשאר העבירות שבתורה, אם הכפייה היא כדי להעבירו על דתו בפרהסיה - ייהרג ולא יעבור. ואם הכפייה היא לשם הנאה אישית של הכופה, או כדי להעבירו על דתו אבל לא בפרהסיה, כלומר שלא בפני עשרה מישראל - יעבור ואל ייהרג.
ג) בשעת השמד, כלומר בשעה שגוזרים על ישראל גזירות כדי להעבירם על דתם, גם בצנעה - ייהרג ואל יעבור על אף אחת ממצוות התורה.

שלוש העבירות החמורות
מצווה על מי שכופים אותו לעבוד עבודה זרה תוך איום על חייו לקדש את השם ולהיהרג ולא לעבוד, שנאמר: "ולא תחללו את שם קודשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם" (ויקרא כב, לב). ונאמר: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו, ה), אמרו חכמים (משנה ברכות ט, ה): "ובכל נפשך - אפילו הוא נוטל את נפשך" (סנהדרין עד, א).
אמרו חכמים, שגם בגילוי עריות ובשפיכות דמים הדין כמו בעבודה זרה. שאם ידרשו מאדם להרוג את חברו תוך איום על חייו - ייהרג ולא יהרוג, שלא יעלה על הדעת שיציל אדם את עצמו על ידי רצח חברו. וכי דמו שלו אדום יותר מדמו של חברו?! ואף ההיתר לעבור על מצוות התורה משום פיקוח נפש נלמד מהפסוק "וחי בהם", ונועד להוסיף חיים, ולא שירצח אדם את חברו כדי להציל את עצמו.
כדין שפיכות דמים כך דין גילוי עריות, שנאמר: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה" (דברים כב, כו), לכן גם אם יכפו אדם לאנוס אישה האסורה עליו משום גילוי עריות, או יכפו גבר לאנוס את חברו במשכב זכור, ואם לא יקיים את גזירתם יהרגו אותו - ייהרג ולא יעבור (סנהדרין עד, א; רמב"ם יסודי התורה ה, ב; שו"ע יו"ד קנז, א).

ההבדל שבין שלוש העבירות
אף שעל שלוש העבירות החמורות ייהרג ולא יעבור, וכל העובר עליהן מחלל את השם וכל הנהרג ואינו עובר עליהן מקדש את השם, בטעם חומרת העבירות יש ביניהן הבדל מסוים. בעבודה זרה חומרת העבירה בבגידה באמונת הייחוד ובחזון תיקון העולם, ואילו בשפיכות דמים ובגילוי עריות עיקר חומרת העבירה בפגיעה האנושה בזולת. ואין הדבר תלוי בהסכמת החבר, שכן גם אם הנרצח יסכים שירצחו אותו, או הצד השני לגילוי עריות יסכים לכך, אסור לרצוח אותו או לחטוא עמו בגילוי העריות, שכן למרות הסכמתו, בפועל הרוצח אותו או חוטא עמו בגילוי עריות פוגע פגיעה אנושה בצלם אלוקים שבו. אבל אם יכפו אדם למשכב בהמה, אף שחומרת האיסור כגילוי עריות, מכיוון שאין כאן פגיעה בזולת, יעבור ולא ייהרג.

איזורים נוספים:

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עוד בנושא רביבים

1.
תנו כבוד לתורה
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
2.
הכוח הרוחני שבחזית: תפקיד שבט לוי במלחמות ישראל
הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ו
3.
השליחות הגדולה של מורי ישראל
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
4.
כשקדושת החג פוגשת את השבת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
5.
גדר ההפרדה: האיסור להשתתף בנישואי תערובת וחובת התוכחה
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ו

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
רביבים
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז
רביבים
פרשיית גיורי וינה
חשון תשפ"ג

רביבים

ספר תורה ושמות קדושים
תנו כבוד לתורה
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
רביבים
הכוח הרוחני שבחזית: תפקיד שבט לוי במלחמות ישראל
הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ו
רביבים
השליחות הגדולה של מורי ישראל
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
רביבים
כשקדושת החג פוגשת את השבת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
אחדות ומחלוקות
יום ז' מר-חשוון - יש לו כוח מיוחד לאחדות בני ישראל
הרב אליהו ממן | חשוון תשע"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב אליקים לבנון
הרה"ג דוב ליאור
הרה"ג צבי שכטר
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרה"ג חיים שטיינר
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ז
הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז