ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מצות לא תעשה שלא להתעסק בין מלוה ללווה בריבית, שנאמר: "לא תשימון עליו נשך" (שמות כ"ב).
סיפורה של מצוה
בצעדים כושלים ומהוססים של אדם שאין לו מה להפסיד פסע ר' אריה לייב אל עבר ביתו של אחד מעשירי עירו פוזנה. ר' אריה לייב ידע כי תקוה רבה בעשיר זה לא כדאי לתלות, שכן הלה היה ידוע בקמצנותו המרובה לכל דבר שבקדושה ולצדקה בפרט. אולם כשראה כי אין ברירה בידו ומצבו הקשה אינו מאפשר לו לעמוד בהתחייבויותיו הכספיים לקראת חתונת ביתו, לא ראה ברירה לנגד עיניו אלא לפנות בבקשה אל עשיר זה.
העשיר שמע את בקשתו של ר' אריה לייב בכובד ראש, וענה כי כמובן ישמח לעזור לאח יקר בשעת דחקו. ליבו של ר' אריה לייב החל לפעום בהתרגשות, אולי הנה באה ישועתו. אולם לאחר רגע קט התרגשותו פחתה, כשהבין כי אין בכוונת העשיר לתת לו מתנה ובכך לחלצו מהמצר, אלא מוכן הוא לתת הלוואה לתקופה. ר' אריה לייב התלבט האם כדאי לו לקחת הלוואה, שכן דרכן של הלוואות שיום אחד יש להחזירם, וכי בעוד מספר חדשים יהיה יותר עשיר ממה שהוא היום?!
אולם לאחר הרהור זה הבין כי זו הברירה היחידה שלו, וכי כך יוכל לפחות לשלם את חובותיו בתשלומים ולא כרגע בבת אחת. משענה בחיוב להצעתו הנדיבה של העשיר, הוציא הלה ממגירת שולחנו פנקס שטרות הלוואה והחל למלא. כשהגיש לר' אריה לייב את הנייר עבר במהירות על הכתוב בו ולא האמין למראה עיניו. כתוב היה בשטר כי הלווה מתחייב להשיב את ההלוואה תוך שנה בצירוף ריבית של עשרים וחמישה אחוזים. "הלא זה איסור ריבית מפורש? וכי לא תעזור לאחיך היהודי עזרה אמיתית בשעת דחקו בלי לחפש כיצד להרויח ממצבו הדחוק"? ניסה לטעון ולשכנע את העשיר שמולו, אך ללא הועיל. בצעדים כושלים ובלב כבד יצא מביתו של האיש בנסיון למצוא פתרון אחר למצוקתו. כשסיפר את המאורע לחבריו, גיחכו על חברם התמים שלא ידע כי אין מה לפנות לעשיר זה , שהרי את כל כספו הרב הרוויח בעזרת ריביות שגובה מאנשים.
עברו מספר שנים ובעיר נפוצה השמועה על מותו של העשיר. אנשי החברא קדישא החליטו כי לפחות במותו כדאי וראוי 'שיתרום' העשיר לטובת עניי העיר והודיעו ליורשים כי לא יקברו את אביהם בבית הקברות היהודי אלא תמורת סכום גבוה ביותר בו נקבו. היורשים הנדהמים ניסו להתווכח, אך ללא הועיל. אנשי החברא קדישא היו נחושים בדעתם כי לפחות הפעם יהנו העניים מממונו של קמצן זה. אולם היורשים התעקשו, ולא הועילו כל ההסברים כי טובת הנפטר היא כי לפחות כעת יזכה במצוה שתעזור לו לפני הבית דין של מעלה.
בצר להם, פנו היורשים אל מושל העיר בתביעה על אחיהם היהודים פרנסי העיר שאינם מוכנים לקבור את אביהם בבית הקברות היהודי. המושל התרגז מאוד למשמע דרישתם של ראשי הקהל ואף אמר למקורביו כי אם לא יענו לתביעת היורשים יורה על סגירת בית העלמין היהודי. אולם לפני החלטתו קרא לרב העיר הגאון רבנו עקיבא איגר על מנת שיתן הסבר למחיר המופקע אותו דורשים תמורת הקבורה. "הרי ברור לחלוטין כי המחיר אותו אתם דורשים אינו סכום הגיוני לחלקת קבר"?! טען כלפי הרב. הרב חייך וענה: "חלקת קבר אינה דבר יקר שכן אנו מאמינים כי בכל רגע יכול המשיח לבוא ותהיה תחיית המתים, אם כן יתכן כי אדם 'יהנה' מהחלקה אותה רכש זמן מועט בלבד". המשיך הרב: "אולם על מלוה בריבית יש לנו מסורת כי לא יקום בתחיית המתים, נמצא אם כן כי עשיר זה הינו קונה לעצמו חלקה לחיי נצח, ולזמן כה ממושך ודאי ראוי שישלם". המושל שהבין היטב את הסיבה שבגינה נדרשו בניו של העשיר לשלם סכום גבוה כל כך אישר מיד את הדרישה, ואף הוסיף כי גם בבית הקברות של הגויים ידרוש הוא מהם לשלם את אותו הסכום.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
51 - “את כספך לא תתן לו בנשך…”
52 - "לא תשימון עליו נשך"
53 - מצוות שילוח הקן
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
