ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
שני הצדדים הם עמותות גדולות, שביקשו לקנות מגרשים לבניית דירות עבור חברי העמותה שלהם. התובעת קנתה מגרש במקום מסוים, בנתה עליו שיכון לחברי העמותה. לאחר זמן מסוים התברר שהנתבעת חתמה על הסכם לקניית מגרש אחר, הסמוך למגרשה של התובעת.
התברר, שלמרות שהתובעת הייתה בתהליך של משא ומתן עם המוכר, נכנסה גם הנתבעת למשא ומתן עמו, ולאחר שהציעה למוכר סכום כסף גדול יותר, נחתם החוזה בין הנתבעת למוכר.
התברר, שלמרות שהתובעת הייתה בתהליך של משא ומתן עם המוכר, נכנסה גם הנתבעת למשא ומתן עמו, ולאחר שהציעה למוכר סכום כסף גדול יותר, נחתם החוזה בין הנתבעת למוכר.
התביעה : התובעת טוענת, שמחמת דינא דבר מצרא, זכותה לקבל את המגרש שקנתה הנתבעת. גם אם אין לתובעת מעמד של בר מצרא מאיזושהי סיבה, הרי שהנתבעת עשתה מעשה שאינו הגון מדין ''עני המהפך בחררה'', וכיוון שעוד לא התבצע קניין, אלא רק נחתם החוזה, יש לאסור על הנתבעת לעשות קניין.
תשובת הנתבעים: הנתבעת טוענת מספר טענות: ראשית, היות שלנתבעת יש יותר חברים בעמותה מאשר לתובעת, ואילו מגרשים לדירות יש לתובעת יותר מאשר לנתבעת, אין בוויתור על המגרש שנרכש עבורה משום עשיית הישר והטוב. שנית, הנתבעת טוענת שהתובעת אינה קונה את המגרש לעצמה, אלא עבור חברי העמותה, והם שיהיו הבעלים באופן פרטי על דירותיהם, ובמקרה זה לא חל דינא דבר מצרא.
פסק הדין : בית הדין קבע שלא שייכת טענת דינא דבר מצרא בנדון דידן. בהתייחס לטענת עני המהפך בחררה קבע בית הדין, שעל פי הדין אין טענה זו שייכת בנדון דידן.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
82 - חובת מעסיק בנזקים שגרם עובד שלו
83 - טענת בר מצרא בין עמותות
84 - שבירת תוכנית חיסכון נושאת ריבית והצמדה
טען עוד
הנימוקים: הרא"ש (בבא מציעא פרק ט סימן לד) מביא את דעת רבנו תם הסובר שאין דינא דבר מצרא בשני בתים סמוכים: "איפסק משוניתא או ריכבא דדיקלא - חזינן אם יכול להכניס בה תלם - אית ביה משום דינא דבר מצרא, ואי לא - לית ביה משום דינא דבר מצרא. פסק רבנו תם, דלא שייל דינא דבר מצרא בבתים אלא בשדות, דטעמא משום דיכול ליקח במקום אחר, ובבתים אינם מצויים לקנות בכל פעם. ועוד עשיר צריך הוא לשדות הרבה, אבל עשיר שיש לו בית דירה יפה, לא יתכן שיסלק את הלוקח מבית דירתו, והוא יקנה בית להשכירה לאחרים - אין זה הישר והטוב. ועוד חזינן, דבהפסק משוניתא וריכבא דדיקלא נסתלק מצרנות, גם בתים מובדלים בחומות. ודברים נכונים הם אלא שלא נהגו כן".
כדעת הרא"ש, הסובר שדעת רבנו תם אינה מקובלת להלכה, נקטו עוד ראשונים רבים, וכן פסק השולחן ערוך (חושן משפט סימן קעה סעיף נג), וכתב הש"ך (סקנ"ג), שאף אין מצרפים את דעת רבנו תם כדי להחליש כוח המצרנות.
אמנם, יש לעיין מדוע חולקים הראשונים על רבנו תם. הרשב"א כותב, שכיוון שניתן לחבר את הבתים זה לזה, ודרך בעלי בתים לעשות כן, הרי אפשר לראות את שני הבתים כבית אחד. טענה זו אינה שייכת בנדון דידן, שכן אין שום אפשרות לחבר את השיכון שכבר נבנה במגרשה של התובעת, עם דירות שיבנו במגרש השני.
אלא שבנדון דידן, במגרש שביד התובעת נשאר שטח עבור גינה, והתובעת טוענת, שאם תקנה את המגרש הסמוך, תוכל לעשות בקצהו גם כן גינה, ותהיה גינה גדולה וטובה יותר עבור הדיירים, וחוזר הדין שיש לה טענת בר מצרא.
בית הדין דחה טענה זו. שכן, נכון הדבר שעל ידי איחוד המגרשים יגדל שטח הגינה שביניהם. אבל גם מספר המשתמשים בגינה יגדל, שכן הדיירים בשני המגרשים יוכלו להגיע לגינה המשותפת. ואם כן, לא ברור שהדיירים במגרש הקיים מעדיפים גינה גדולה יותר ומספר משתמשים גדול יותר, על פני גינה קטנה ומספר משתמשים מועט.
בנדון דידן, התובעת אינה מעוניינת בדירות לעצמה, אלא תמכור אותן לחברי העמותה. לכאורה, טענה זו נשמעת מכוח דברי הרא"ש שצוינו לעיל, שאין דין מצרנות נוהג בבתים, כיוון שלא ייתכן שיסלק את הלוקח מדירתו על מנת להשתמש בדירה זו להשכירה לאחרים.
אמנם נראה שיש לחלק, שכן אם המצרן מעוניין לקנות את הנכס כדי להכניס בו שכן טוב, שהרי זו תועלתו של המצרן בעצמו, שוב יש בזה הישר והטוב. וכעין זה כתב בשו"ת הראנ"ח (סי'' קיט), שמי שקונה דירה בשביל אחותו ושאר קרובים שיתחברו אליו, יש בזה דין מצרנות.
ובנדון דידן, הרי התובעים רוצים את המגרש הסמוך לשיכון שבנו, כדי לבנות שם גם בית כנסת לטובת כל המשתכנים המצרנים, ונמצא שהתועלת מכך שיקבלו את המגרש הסמוך אינה נוגעת רק למשתכנים עתידיים, אלא גם למי שכבר קנו דירות בשיכון שבבעלות התובעת.
עם זאת, הנתבעת טוענת, שאף שבעלי הדירות בשיכון של התובעת יכולים לתבוע את הנתבעת, הרי התובעת עצמה, שאינה בעלים על דירה מסוימת, אינה יכולה לתבוע, וממילא אין הנתבעת צריכה להשיב לטענות התובעת כלל.
ואף שלתובעת יש חלק במגרש שעליו בנויות הדירות, והגינה היא בבעלותה, הרי לגבי בעלות זו אין
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
