ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
השבוע נתייחס לנושא זה מבחינת הכרובים.
רבים שאלו כיצד אחרי הכישלון בעגל נתן הקב"ה ציווי לבנות כרובים בקודש הקדשים, הרי לכאורה גם זו ח"ו הגשמה?
ננסה להסביר מדוע הציווי על עשיית הכרובים מהווה שינוי כיוון מאוד נצרך, דווקא אחרי הכשל.
מן הכתובים עולה בבירור כי הן הכרוב והן העגל, הם חלק מ"מעשה מרכבה". נשתדל ל"פרש את שיחתנו" בלי לעבור על הדרכת חז"ל "אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד" (משנה,חגיגה ב, א).
הנביא יחזקאל מתאר את המרכבה בפירוט פעמיים. הראשונה בפרק א':
"וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן"
(פסוק י)
(פסוק י)
השניה בפרק י':
"וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר" (פסוק יד).
ההבדל מאוד בולט ה" שׁוֹר" נעלם וה" כְּרוּב" תפס את מקומו. חז"ל הסבירו זאת בדרך הבאה:
"אמר ריש לקיש: יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב. אמר לפניו: רבונו של עולם! קטיגור (השור=חטא העגל) יעשה סניגור? (חגיגה יג ע"ב).
הקשר בין "מעשה מרכבה" לחטא העגל מופיע בחז"ל גם בדרך הבאה:
"אמר הקב"ה למשה... ואני רואה אותם שאחר שאבא לסיני ליתן להם את התורה ואני חוזר בטטראמילין שלי (במרכבה שלי) שלי שהן מתבוננין בו ושומטים אחד מהן ומכעיסים אותי בו שנאמר "ופני שור מהשמאל לארבעתן", והם מכעיסים אותי בו שנאמר (תהלים ק"ו כ) "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר" "
(שמות רבה פרשה מב ד"ה ה ד"א לך)
משני המדרשים הללו נוכל ללמוד:
א. גם חטא העגל היה ניסיון לעבוד את הקב"ה.
ב. ההליך המופיע בפרשיות כי תשא וויקהל, המעביר את עם ישראל מעשיית עגל לעשיית כרובים הוא הליך של תיקון וסנגוריא על עם ישראל.
השור והעגל הם סמל לצרכיו הגשמיים של האדם בעולם החומר. הכתוב מלמד אותנו:
"וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר" (משלי י"ד ד).
הדרך לרווחה כלכלית בימי התנ"ך עברה דרך השור. כל ניסיון לשים את השור במרכז וק"ו לסגוד לו גם כחלק מ"מרכבתו" של הקב"ה אסורה ומסוכנת. מכאן ועד להשתעבדות לעולם החומר המרחק קצר מאוד. הכרובים לעומת זאת, הם אומנם חלק מהמרכבה, שפירושה הכוחות באמצעותם הקב"ה מנהיג ומנהל את העולם, אבל זהו החלק הכי פחות גשמי, בכל עולם החומר. גם את הכרובים אסור בשום פנים ואופן לעבוד או לסגוד להם. אבל הקב"ה התיר להשתמש בהם כסמל להשכנת שכינה, אולי כדי לחזק את התובנה כי אף על פי שגם את החומר יש לקדש, הדרך לסמל זאת היא דווקא על ידי "הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" (שמות ל"ז ט) ולא על ידי "תַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב" (שם). גם בעולם הזה, העולם הגשמי, שאיפת חיינו היא כלפי מעלה.
דווקא ההצלחות הכלכליות המופלאות של מדינת ישראל בשנים האחרונות, הן שמחייבות אותנו להתריע.
המטרה של מדינת היהודים - מדינה יהודית, איננה רווחה חומרית. הרווחה החומרית היא אמצעי
לבנות חברה שמרכז הווייתה היא השבת והשאיפות הרוחניות שהיא מסמלת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
