ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
באופן פשוט - בצלאל בונה את הארון בעצמו, בגלל קדושתו ומעלתו המיוחדת של הארון. אולם אם נעמיק נגלה כאן רעיון נוסף - הארון כולל גם את הכרובים אשר מעל לכפורת. בבניין הכרובים הייתה דרושה כוונה טהורה ונקייה לשם ה', מפני שדרכה של תורה להרחיק כל תמונה וציור בנושא האלוקות, והנה כאן בא הציווי לעשות שני כרובים בתוך קודש הקודשים, שעלולים, חלילה, להידמות לתמונה וציור. לפיכך, דווקא בצלאל בונה את הכרובים, מפני שחוּר, סבו של בצלאל, נהרג משום שסירב להיכנע לדרישת ההמון לעשות עגל. ה' בחר בבצלאל לעשיית הכרובים, מפני שידע שרק הוא יעשה אותם ללא מחשבת פיגול או כל מחשבה לא טהורה אחרת.
שינוי נוסף, אנו מוצאים, כשאנו משווים את פרשת ויקהל לפרשיות הקודמות. בפרשיות הקודמות נושא השבת מופיע לאחר כל הציוויים על מלאכת המשכן, ואילו בפרשת ויקהל האזהרה על השבת מופיעה לפני מלאכת המשכן. בעל ה'משך חוכמה' עומד על שינוי הדברים ואומר רעיון נפלא: הפרשיות הקודמות נאמרו לפני חטא העגל. באותו זמן רמתם הרוחנית של בני ישראל הייתה גבוהה מאוד, עד שהשכינה שרתה עליהם גם ללא המשכן. ממילא בניית המשכן הייתה חלק מהעבודה שדוחה שבת, כמו שהיום עבודת הקורבנות דוחה שבת. כל זה כשהיה גילוי שכינה לפני החטא. אולם לאחר הירידה הקשה בחטא העגל, גילוי השכינה מופיע רק במקדש, ממילא כל זמן שהמקדש לא נבנה עדיין אין גילוי שכינה ממש, ולכן אין לבנות את המקדש בשבת.
לאור רעיונות אלו, ברור שכשהתורה מספרת לנו - "ויקהל משה", אין כוונתה רק לספר לנו את הצד הטכני שמשה כינס את ישראל, אלא ללמדנו שכל מטרת עבודת בניין המשכן הייתה כדי להעלות את כלל ישראל מהירידה הגדולה שירדו אליה בחטא העגל. משה ידע שכשם שהתורה ניתנה רק מתוך אחדות ישראל - "ויחן שם ישראל", כך גם העלייה הגדולה של בניין המשכן יכולה להיעשות רק מתוך האחדות של "ויקהל משה". רעיון זה חוזר על עצמו במגילה, כשאסתר אומרת למרדכי "לך כנוס את כל היהודים". גם שם זה לא עניין טכני אלא זו תשובת המשקל להמן שאומר "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד".
כך גם בימינו, כשאנו מוקפים אויבים קרובים ורחוקים הזוממים לפגוע בעם ישראל ומדינתו, וודאי שהדבר היחידי שיכול לתת לנו את כוח העמידה זה שנהיה מאוחדים בתוכנו. אחדות זו יכולה לבוא אך ורק סביב ערכים רוחניים היכולים לרומם אותנו ולאחד אותנו. לדבר סתם על אחדות מבלי להפנים את הערכים הרוחניים המאחדים אין בכך תועלת. ולוואי ועמנו ידע ויחדיר למודעות שלו ''שאין אומתנו אומה, אלא בתורתנו הקדושה", ובזכות זאת נזכה שמן השמים נגאל במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









