ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
באופן פשוט - בצלאל בונה את הארון בעצמו, בגלל קדושתו ומעלתו המיוחדת של הארון. אולם אם נעמיק נגלה כאן רעיון נוסף - הארון כולל גם את הכרובים אשר מעל לכפורת. בבניין הכרובים הייתה דרושה כוונה טהורה ונקייה לשם ה', מפני שדרכה של תורה להרחיק כל תמונה וציור בנושא האלוקות, והנה כאן בא הציווי לעשות שני כרובים בתוך קודש הקודשים, שעלולים, חלילה, להידמות לתמונה וציור. לפיכך, דווקא בצלאל בונה את הכרובים, מפני שחוּר, סבו של בצלאל, נהרג משום שסירב להיכנע לדרישת ההמון לעשות עגל. ה' בחר בבצלאל לעשיית הכרובים, מפני שידע שרק הוא יעשה אותם ללא מחשבת פיגול או כל מחשבה לא טהורה אחרת.
שינוי נוסף, אנו מוצאים, כשאנו משווים את פרשת ויקהל לפרשיות הקודמות. בפרשיות הקודמות נושא השבת מופיע לאחר כל הציוויים על מלאכת המשכן, ואילו בפרשת ויקהל האזהרה על השבת מופיעה לפני מלאכת המשכן. בעל ה'משך חוכמה' עומד על שינוי הדברים ואומר רעיון נפלא: הפרשיות הקודמות נאמרו לפני חטא העגל. באותו זמן רמתם הרוחנית של בני ישראל הייתה גבוהה מאוד, עד שהשכינה שרתה עליהם גם ללא המשכן. ממילא בניית המשכן הייתה חלק מהעבודה שדוחה שבת, כמו שהיום עבודת הקורבנות דוחה שבת. כל זה כשהיה גילוי שכינה לפני החטא. אולם לאחר הירידה הקשה בחטא העגל, גילוי השכינה מופיע רק במקדש, ממילא כל זמן שהמקדש לא נבנה עדיין אין גילוי שכינה ממש, ולכן אין לבנות את המקדש בשבת.
לאור רעיונות אלו, ברור שכשהתורה מספרת לנו - "ויקהל משה", אין כוונתה רק לספר לנו את הצד הטכני שמשה כינס את ישראל, אלא ללמדנו שכל מטרת עבודת בניין המשכן הייתה כדי להעלות את כלל ישראל מהירידה הגדולה שירדו אליה בחטא העגל. משה ידע שכשם שהתורה ניתנה רק מתוך אחדות ישראל - "ויחן שם ישראל", כך גם העלייה הגדולה של בניין המשכן יכולה להיעשות רק מתוך האחדות של "ויקהל משה". רעיון זה חוזר על עצמו במגילה, כשאסתר אומרת למרדכי "לך כנוס את כל היהודים". גם שם זה לא עניין טכני אלא זו תשובת המשקל להמן שאומר "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד".
כך גם בימינו, כשאנו מוקפים אויבים קרובים ורחוקים הזוממים לפגוע בעם ישראל ומדינתו, וודאי שהדבר היחידי שיכול לתת לנו את כוח העמידה זה שנהיה מאוחדים בתוכנו. אחדות זו יכולה לבוא אך ורק סביב ערכים רוחניים היכולים לרומם אותנו ולאחד אותנו. לדבר סתם על אחדות מבלי להפנים את הערכים הרוחניים המאחדים אין בכך תועלת. ולוואי ועמנו ידע ויחדיר למודעות שלו ''שאין אומתנו אומה, אלא בתורתנו הקדושה", ובזכות זאת נזכה שמן השמים נגאל במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
