ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
מצות לא תעשה שלא להונות זה את זה במקח וממכר, שנאמר: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנֹה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו" (ויקרא כ"ה).
סיפורה של מצוה
מאמץ רב השקיעו תושבי העיר סלנט, במציאת חזן קבוע, לאחר שהחזן הותיק נפטר. המשימה הייתה קשה, שכן חיפשו חזן שיהיה אדם שייראתו קודמת לחכמתו, מדקדק במצוות, וכמובן בעל קול ערב שירומם את תפילת הציבור. לא קלה הייתה המשימה, וחודשים רבים עברו עד שלבסוף נמצא החזן המתאים לקהילה.
בכובד ראש פסעו העוברים ושבים ברחוב. חרדת ימי הדין ההולכים וקרבים ניכרה היטב על פניהם של יהודי העיר. חזן הקהילה החדש נחפז גם הוא בדרכו, הולך הוא אל רבם האהוב רבי ישראל סלנט על מנת שידריכהו בכוונות התפילה בימים הנוראים. בדחילו ורחימו נכנס הוא אל הרב, כשבפיו בקשה מהרב כי יואיל לשבת עימו על מנת להדריכו בהכנותיו לתפילות, מה עליו לכוון, אלו הכנות עליו לעשות בימים שנותרו וכהנה וכהנה.
רבי ישראל שמח למראה יראת השמים של החזן, שניכר היה כי רצון כביר לעשות מלאכתו נאמנה היא שהביאתו אליו. לאחר ששמע את דברי החזן אמר לו הרב כי אכן מוטל עליו ללמוד היטב את כל כוונות התפילה לעומק, ודאי וודאי שעליו להשתדל בחזרה בתשובה מכל נדנוד של עברה שבידיו. "אולם", אמר לו הרב, "דע לך כי החובה הגדולה ביותר שישנה עליך היא ללמוד היטב את כל המנגינות המיוחדות לימים אלו ולשלוט בהם על בוריים כדי שתוכל לבצעם על הצד הטוב ביותר. הקהילה משלמת לך על קולך היפה ויכולתך לרומם ולרגש את ציבור המתפללים. אם תתרכז בשאר ההכנות ולא בדבר שעליו משלמים לך אתה עלול לחטוא בהונאת ממון, ואז כל ההכנות שהתכוננת בטלו ואיבדו את חשיבותם."
*
שמועה כואבת שמע רבי אליהו מייזל, רב העיר לודז'. יהודים רבים באו בתלונות, שוב ושוב, על כך שהחלבנים כולם אינם עושים מלאכתם נאמנה, וכי בחלב אותו הם מוכרים, מוהלים הם מים רבים על מנת להגדיל את כמות החלב שברשותם.
משלא פסקו השמועות, החליט הרב להתערב. שמש בית הדין נשלח לקרוא לכל חלבני העיר לפגישה בביתו של הרב. הרב סיפר להם, כי הגיע אליו שאלה קשה בהלכות כשרות, והוא זקוק לעזרתם. "בחתונה הנערכת השבוע אצל אחד מיהודי העיר ארעה תקלה נוראה - לתוך סיר העופות נשפך בטעות בקבוק חלב. היות ומדובר באחד מעניי העיר, אדם שכדי לרכוש כמות כזו של עופות נאלץ לחסוך בקושי עצום במשך חודשים רבים, מרגיש אנכי חובה מיוחדת למצוא פתח כיצד להתיר את הבשר לאכילה. הדרך היחידה להתיר לו את הבשר היא למצוא כיצד יש פי שישים בבשר כנגד החלב. במדידה שעשיתי גיליתי כי יש בבשר כמעט פי שישים מהחלב, וחשבתי שאם בחלב מהול קצת מים אזי נמצא שכמות החלב שנשפכה בסיר פחותה והבשר כשר! לכן קראתי לכם לשאול האם בחלב אכן מעורבים מים"? החלבנים הסתכלו זה על זה, כאבו של היהודי נגע לליבם... וענו לרב כי אכן בחלב מהולים מים. כששמע זאת הרב, הרעים בקולו: "אינכם מתביישים?! כיצד אתם מעיזים להונות את כל אנשי העיר יום אחרי יום?! אם אשמע עוד פעם אחת כי הנכם ממשיכים בדרככם הרעה, אכריז בכל העיר כי אינכם נאמנים יותר, וממילא החלב שברשותכם אינו בחזקת כשרות וכי אסור יהיה לרוכשו...".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
56 - "לא תהיה לו כנושה"
57 - "...אל תונו איש את אחיו"
58 - "ולא תונו איש את עמיתו"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
