ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
סיפר לי אחד מגדולי הרבנים שלאחרונה פנה אליו תלמידו, אדם נשוי, שהגיע למילואים בתותחנים והתברר לו שצירפו לגדוד שלו מספר חיילות וקצינות. המילואמיניק שאל מה כדאי לעשות. הרב השיב: אל תשרת יותר במסגרת הזו. התברר שהוא היה יכול בקלות להשתחרר משירות המילואים, ורק מתוך רצון לתרום המשיך לשרת. לפני כחודשיים הוא השתחרר לצמיתות משירות מילואים.
כאשר האדם שוכח את ה', הוא הולך ונגרר אחר הצדדים השפלים שבו, אחר תאוותיו הרעות, ואז כל כשרונותיו הגדולים נעשים לו לרועץ, ובכל המפעלים הגדולים שלו הוא משתמש להרע, להרוס ולהחריב. רק אם יזכור האדם את ה' אלוקיו, ואת הייעוד הנפלא שהוטל עליו, יוכל להפנות את כל כשרונותיו לטובה, להוסיף חיים בעולם, ולהיות שותף עם ה' בתיקונו ובבניינו
רב צבאי במילואים סיפר על גדוד אחר של תותחנים, שגם בו החלו לשלב חיילות בשנתיים האחרונות. בגדוד משרתים כעשרים אחוז חיילים דתיים, חלקם מאוד לא מרוצים, לחלקם זה פחות מפריע. החלו דיונים ביניהם עד כמה הדבר בעייתי ועד כמה ראוי להתווכח ולהתעמת על כך. בינתיים, מספר חיילים כבר עזבו את הגדוד והפסיקו לשרת במילואים.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
197 - תעודת כשרות אמיתית
198 - על הלחם ועל הלחימה
199 - נשמות ישראל הקדושות
טען עוד
כשיקראו את הדברים הללו הקצינים המופקדים על שיבוץ הלוחמים בצה"ל (והם קוראים את הדברים), הם מן הסתם ישאלו את חבריהם הדתיים, האם אכן שילוב הבנות כל כך מפריע? ואלה יענו להם: אל תתייחסו למה שכתוב בעיתון 'בשבע'. אלו דברים של חרד"לניקים קיצוניים. הם לא מייצגים כלום וחבל לבזבז עליהם מילים. מלבד זאת, יוסיפו, לא הבנות מפריעות להם אלא בגלל 'ההתנתקות' הם מחפשים תואנות לתקוף את הצבא.
מצפונם של הקצינים הבכירים יירגע. אפשר להמשיך בשילוב הבנות בצבא, כהוראת בג"ץ והתנועות הפמיניסטיות.
במשך הזמן יותר חיילים יעזבו, הניכור בין הציבור הדתי והחילוני יגדל, אבל אף אחד, חוץ מכמה קיצוניים, לא יבין למה.
דברים על דיוקם
יש לציין כי הטענות אינן נכונות. נושא שילוב הבנות ביחידות צה"ל הועלה על ידי שנים רבות לפני הגירוש. לדוגמא, כבר בשנת תשס"א פרסמתי בגיליון "מעט מן האור", מאמר רחב על עניין הצניעות בצה"ל, וסיימתי בדברים אלו: "ככל שיהיו יותר חיילים שיהיו מוכנים להילחם במסירות, עד נכונות להיכנס לכלא, על זכותם וחובתם לשרת בכל יחידה ויחידה בצה"ל על פי כללי ההלכה בלא פשרות, כך נזכה מהר יותר שה' יתהלך בקרב מחננו להצילנו ולתת אויבינו לפנינו".
אמנם הגירוש חידד מאוד את התחושה שבצה"ל לא מתחשבים ברגשות ובעמדות של הציבור הדתי לאומי, מפני שמתייחסים אליו כגרורה חסרת עמוד שדרה.
הרוח הנושבת בצה"ל
שמעתי שבוויכוח על הדרישה שלא לחייב חייל להשתתף בפעילות משותפת עם בנות, טען אחד הקצינים בחטיבה שאי אפשר שצה"ל יתן "שירות כבקשתך לכל חייל". יש בצבא חיילים דרוזים, צ'רקסים, בדואים, ואי אפשר שכל אחד יכפה על המסגרת התחשבות בערכיו ואמונותיו.
אמנם קצין זה אינו מייצג את צה"ל, אבל הוא מבטא הלך רוח מסוכן שלאחרונה פוגשים בו יותר ויותר. כשתורת ישראל וערכיה המקודשים לעם היהודי מדורי דורות נחשבים בצה"ל כמו תביעות פרטיות של חייל צ'רקסי, סימן שהם שכחו את עמדת היסוד, שצה"ל הוא קודם כל צבא יהודי למען העם היהודי ולמען מדינה יהודית.
על מנהיגות
אילו מנהיגות הציבור הדתי-לאומי היתה מציגה עמדה נחושה, ניתן היה לשרת ברוב היחידות על פי כללי ההלכה. אם לא ייעשה כך, המצב ילך ויחמיר, ורבים יידחקו אל הקיר או אל שירות בגטו של הנח"ל החרדי.
תגובה
בשבוע הקודם פרסמתי את רשימת הבד"צים הבעייתיים על פי הרבנות הראשית. בעקבות זאת כתב אלי הרב אוריאל ברגיל, בוגר ישיבת 'מרכז הרב' ומוסמך לדיינות, האחראי על הכשרות בבד"ץ 'נחלת יצחק': "לרב אליעזר מלמד, שלום וברכה! בעניין תעודות כשרות אמיתיות. צר לנו כי שמנו נשתרבב יחד עם כשרויות בעייתיות. אולם בד"ץ 'נחלת יצחק' מיסודו של הרב כדורי זצ"ל, מספק כשרות ברמת תקן גבוהה בהחלט ומומלץ ומפוקח ע"י רבנים ידועים". בנוסף לכך כתב לי הרב משה סעדון, יועץ לשעבר ברבנות הראשית בעת כהונת מו"ר הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, דברים אלו: "הריני להודיע בזאת שהרב הדיין אוריאל ברגיל שליט"א מפקח כשרות ארצית של בד"ץ נחלת יצחק הינו תלמיד חכם מוכר, מומחה לכשרות וחזקה עליו שאינו מוציא תקלה מתחת ידו".
גם בשם בד"ץ 'נזר ההידור' הגיעה תגובה, לפיה, בתקופה האחרונה מתנהל נגדם מסע השמצות מצד גופי כשרות אחרים, שמתחרים בהם מתוך אינטרסים כלכליים. לדעתם יש לחשוש שגם מכתב התלונה נגדם נכתב בעידוד המתחרים שלהם. ולסיכום כתבו: "אנו משגיחי ומנהלי בד"ץ נזר ההידור עושים מאמצים כבירים על מנת שהכשרות תהא ברמה גבוהה".
הואיל ומה שפרסמתי לא היה כתוצאה מבדיקה אישית אלא בעקבות פרסום עמדת הרבנות הראשית לישראל, על כן הנני מוצא חובה לפרסם את עמדת הגופים המבוקרים.
בכל אופן, הרוצה לאכול כשר ואינו מכיר את הבד"ץ החתום על תעודת הכשרות, יבקש לפגוש את המשגיח ולשאול אותו שאלות מפורטות כדי לעמוד על טיב הכשרות במקום.
הלחם הוא המאכל המאפיין ביותר את האדם
שאלה: מדוע ברכת 'המוציא' שעל הלחם חשובה כל כך, עד שכל המאכלים שהאדם אוכל נקראים 'לחם', שנאמר (שם יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף". וברכת הלחם פוטרת את כל המאכלים שבסעודה.
תשובה: מזון מיוחד במינו הוא הלחם, מזונו של האדם. שכל החיות שבעולם אוכלים מאכלים טבעיים כמו: עשבים, עלים, זרעים, דגנים, ירקות, פירות, ואף בשר; ואילו האדם אוכל לחם, שהוא מזון שמופק על ידי תהליך ייצור ממושך. רבים אינם שמים לב לכך, הלחם נתפס אצלנו כמאכל טבעי, אולם הוא מאכל שהכנתו מצריכה מלאכות רבות מאוד. חרישת האדמה, זריעת החיטה, קציר השיבולים, דישה, זרייה ובירור הגרגירים מהפסולת. טחינה, לישה ואפיה.
וכמו הלחם כך האדם: כל החיות שבעולם לומדות בזמן קצר ובאופן טבעי כיצד להתהלך וכיצד להשיג את מזונן וכיצד לפרות ולרבות, ואילו האדם נזקק לשנים רבות כדי ללמוד להשיג לעצמו מזון ולבוש ולהקים משפחה. שום דבר לא נעשה אצלו באופן טבעי, את הכול הוא צריך ללמוד מההתחלה. אבל לאחר שילמד ויתבונן בטבע שמסביבו, האדם מסוגל לרתום את הכוחות העצומים שבו לשירותו, לבנות בתים, לזרוע שדות ולטעת עצים, להפיק מזון בשפע ולייצר בגדים שונים, לסלול כבישים ולייצר מכוניות, אוניות ומטוסים.
ההבדל בין בעלי חיים טבעיים לבני אדם
בעלי החיים כמעט שאינם צריכים ללמוד כיצד לתקשר עם בני מינם, ואילו האדם נזקק לשנים רבות כדי ללמוד לדבר, להבין את הבעות הפנים ואת הרגשות השונים. אבל אחר שילמד זאת, יהיו קשריו עם בני משפחתו וחבריו מלאי משמעות עד אין קץ. לבעלי החיים אין שאלות מוסריות על חייהם ועל הטבע שמסביבם, הם משתלבים. ואילו האדם מהסס, שואל ומתחבט, שנים על גבי שנים, דורות על גבי דורות, ומתוך כך הוא יכול לקלוט מושגים מופשטים של טוב ורע, אמת ושקר, אמונה וייעוד.
אפשר לומר, שכל החיות שבעולם, אשר אין להן בחירה חופשית, וגם אין להן יכולת ליצור דברים בעולם, אוכלות מאכלים פשוטים כפי שהן בטבע. אולם האדם שיש בו דעת ובחירה, ועליו האחריות לתקן את העולם, גם המזון שלו נוצר על ידי תהליך ארוך שדורש דעת. ולכן דווקא הלחם סועד את לבבו של האדם, שנאמר (תהלים קד, טו): "ולחם לבב אנוש יסעד".
חשיבות הברכה על הלחם
לכאורה, לאחר שהאדם טרח כל כך בהכנת הלחם, היה יכול לחשוב כאילו הוא עצמו לבדו הוציא את הלחם מן הארץ, ועל כן כל כך חשוב לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ". כי באמת כל הסגולות המיוחדות שיש בחמשת מיני דגן ובאדמה, וגם אנחנו וחיינו והתבונה והיכולת שלנו לעשות לחם - הכל מכוחו יתברך, ועל כן באמת הוא שהוציא את הלחם מן הארץ.
כאשר האדם שוכח את ה', הוא הולך ונגרר אחר הצדדים השפלים שבו, אחר תאוותיו הרעות, ואז כל כשרונותיו הגדולים נעשים לו לרועץ, ובכל המפעלים הגדולים שלו הוא משתמש להרע, להרוס ולהחריב. רק אם יזכור האדם את ה' אלוקיו, ואת הייעוד הנפלא שהוטל עליו, יוכל להפנות את כל כשרונותיו לטובה, להוסיף חיים בעולם, ולהיות שותף עם ה' בתיקונו ובבניינו.
ולכן הברכה על הלחם חשובה כל כך, שהיא מקשרת את המאכל, שבו מתבטא כוח היצירה האנושי, אל מקורו האלוקי. ובזכות הברכה, אכילת הלחם נותנת בנו כוח להבין ולהשכיל, לשמור ולעשות, את כל דברי התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
