ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
בפרשת שקלים שקראנו בשבת הקודמת באה לידי ביטוי סגולת ישראל. כל יהודי, בין עשיר ובין עני, תורם מחצית השקל, ומכולם יחד מקריבים את קרבנות הציבור, המבטאים את הקשר המוחלט שבין ישראל לקב"ה. והיה הדבר עמוק מאוד, איך כל יהודי, בין חכם ובין טיפש, בין צדיק ובין רשע, כולם יחד שותפים בקרבנות, עד שהתקשה משה רבנו בדבר. "אמר רבי מאיר: "מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה" (ירושלמי שקלים פ"א ה"ו). לאמור, שורש עניין סגולת ישראל נעוץ בקדושה העליונה.
כשבית המקדש בנוי, קדושת ישראל מתבטאת בנתינת מחצית השקל ממש, שממנה מקריבים את הזבחים לפני ה' ומזים את דמם על קיר המזבח. וכשבית המקדש חרב, דמם של הנהרגים על קידוש ה' ניתז על דפי הגמרא, ונשפך על הארץ הקדושה אשר הנחיל ה' לאבותינו ולנו. ונשמותיהם של הקדושים עולות וחוזרות אל מתחת כסא הכבוד, לבטא את הברית הנוראה שבין ה' לישראל. "כי יעקב בחר לו י-ה, ישראל לסגולתו". "כי בחר ה' בציון איווה למושב לו". ועם ישראל ממשיך בדרכו הארוכה והמיוסרת, עד אשר יזכה לקנות באופן שלם ומוחלט את התורה, את ארץ ישראל ואת העולם הבא.
זכור
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
198 - על הלחם ועל הלחימה
199 - נשמות ישראל הקדושות
200 - פורים בכל יום
טען עוד
וכשעם ישראל שוכח את ייעודו בא עמלק ומזכיר לו שהוא מיוחד, ואם לא יעלה למדרגת כוכבי השמים, ירד מטה עד עפר הארץ. כדי שלא נזדקק לתזכורות של עמלק וממשיכיו, ציוותה אותנו התורה לזכור את עמלק. במקום לעסוק בהתגוננות צוותה אותנו התורה לרדוף את עמלק ולמחותו.
מנהיגות שוכחת
המנהיגות שיש כיום למדינת ישראל היא מנהיגות שוכחת. שוכחת את ייעודו של עם ישראל, שוכחת מסורת אבות. גם את המורשת האישית של הוריהם, שמסרו נפשם על קדושת העם והארץ, שוכחים מר אולמרט וגברת לבני. מנהיגות כזו לא תוכל לעשות דבר משמעותי לקידומו של עם ישראל בארצו. רק להוליכנו מדחי אל דחי, מתבוסה בלבנון לתבוסה בעזה. כאשר צבא עצום אינו מצליח להכניע אויב חצוף וחלש ממנו - גם זו תבוסה.
בית המשפט
שופטי בית המשפט שכחו לגמרי את מורשת ישראל והם היום, יחד עם אישים אחרים באקדמיה, מעקרים כל אפשרות לנצח את אויבינו. אי אפשר להפציץ את בתי המחבלים, אי אפשר להרוס סוכת אבלים של מחבלים, חייבים לתת את כל התקציבים לערבים שעוינים בגלוי את מדינת היהודים ומסיתים את העולם נגדנו. רק חזרה למורשת ישראל, להכרת ייעודו של עם ישראל, עיסוק בתורה והשבת המשפט הישראלי, יוכלו לתת לנו כוח לעמוד מבחינה מוסרית כנגד שנאת ישראל.
התבססות העם היהודי בארצו
אחרי שנים של טשטוש הזהות היהודית, לא ניתן להכריע את האויב במלחמה. צריך להציב תחילה את היעד המרכזי - ביסוסו של העם היהודי בארצו. כמה שיותר יהודים על כמה שיותר חבלי ארץ, וכמה שפחות ערבים שאינם מזדהים עם מדינת ישראל כמדינת היהודים. לשם כך עלינו לעודד את הילודה בקרב המשפחות היהודיות, ומנגד לעודד את הגירתם של הערבים שעוינים את ישראל. הדבר אינו מסובך מבחינה משפטית ומוסרית. לשם כך צריך לקבוע כי רק מי שחייב בגיוס צבאי זכאי לכל הזכויות שמדינת ישראל מעניקה לאזרחיה.
מי שרוצה לדחות גיוס כדי ללמוד את תורת ישראל - זכאי, שכן מדינת היהודים מחויבת לעידוד לימוד התורה. אבל סיבות אחרות לדחיית גיוס אין. כל הצעירים הערבים שיתגייסו לצה"ל יצטרכו להילחם מול האויב - בעזה, ביהודה ושומרון, בלבנון ובכל מקום. מי שאינו מעוניין בזה, לא יזכה בשום מענק והטבה שמדינת ישראל מעניקה לאזרחיה.
גם חוק חינוך חובה, המעניק חינוך חינם, צריך להיות למי שהתגייס לצבא או דחה שירות (כדי ללמוד תורה, ובאותו זמן לא עבד). גם התשלום המסובסד לאוניברסיטאות צריך להיות עבור אלה. אלו דברים סבירים ופשוטים מבחינה מוסרית. אולם כדי להבין אותם צריך לעקור את העיוותים המוסריים הרווחים כיום בציבור, שבית המשפט העליון הוא נושא דגלם.
ביקורת על ש"ס
שמעתי כי תנועת ש"ס תובעת להגדיל את קצבאות הילדים, אך לצערי לא שמעתי על שמץ ניסיון לעודד בזה את גידולו של העם היהודי ואוהביו, לעומת שונאיו. מדוע שלא ישקדו על חקיקה צודקת, שתיתן תמרוץ למי שנושא בעול קיומו של העם היהודי. הלא לשם כך הוקמה מדינת ישראל. גם אם לא ניתן מיד לחולל את כל השינויים הנדרשים, אפשר להתחיל. למשל, ניתן לקבוע בחוק, כי מי שילדיו חייבים בגיוס, יקבל את קצבת הילדים עד הגיעם לגיל 22. באופן זה המשפחות היהודיות וכן משפחות הדרוזים, יקבלו תוספת של יותר מחמישית על קצבאות הילדים.
התגובה הראויה לטרור הערבי
זו התגובה הראויה לכל הערבים החותרים כנגד מדינת ישראל. אחר כל פיגוע צריכה לבוא חקיקה שתחזק את ביסוסו של העם היהודי בארצו, ותחיל את ריבונות ישראל על עוד חלק מאדמת ישראל. זה ירתיע את אויבינו, וזה יגרום לאומות העולם לכבד אותנו.
מתוך הישיבה לצעירים והישיבה הגבוהה 'מרכז הרב', שאף אני זכיתי ללמוד בשתיהן, יצמחו בעז"ה הכוחות הבריאים בישראל, ובלימודם ובמעשיהם למען הכלל תתהפך הצרה לרווחה, ושמו של ה' יתקדש בעולם, בבית המקדש שייבנה בראש ההר, ועל המזבח שבו נקריב את קרבנות הציבור, כבשים, אילים ופרים, ולא נצטרך עוד להקריב נערי קודש תמימים וטהורים על מזבח קידוש ה'.
פורים מגלה את אחדות ישראל
פורים הוא יום מיוחד לגילוי אחדותם של ישראל. גזירת המן הרשע היתה כנגד כל ישראל, בלא הבדל בין צדיקים ורשעים, עניים ועשירים. ומתוך מגמתם של שונאי ישראל אפשר ללמוד שסגולת ישראל קיימת בכל יהודי, ועל כן רצו להרוג את כולם. והקב"ה הציל את כולנו, והפך לנו את היגון לשמחה, ולכן השמחה בפורים צריכה לכלול את כל ישראל, וכפי שנצטווינו לשלוח מנות איש לרעהו ולתת מתנות לאביונים.
מתנות לאביונים
צריך כל אדם מישראל לתת בפורים שתי מתנות לעניים, כאשר כל מתנה ייתן לעני אחר. מי שאינו מכיר שני אביונים, או שהוא רוצה לתת להם את מתנותיו בהסתר, ייתן את מתנותיו לגבאי צדקה הגון, והוא יחלק בשליחותו את המתנות לאביונים.
כמה צריך לתת ב"מתנות לאביונים"
שוויה של כל מתנה צריך להיות כשיעור שאפשר לקנות בו מאכלים פשוטים שמשביעים כארוחה קטנה ופשוטה, כמו למשל מנה פלאפל או כריך. ויכול לתת גם כסף שיכול לקנות בו מאכלים. ובדיעבד אם ייתן שיעור של שקל לכל מתנה - יצא ידי חובה, מפני שאפשר לקנות בו לחם בנפח של שלוש ביצים, שאפשר לשבוע ממנו בצמצום. וכל המרבה במתנות לאביונים הרי זה משובח. אין לתת את המתנות לאביונים ממעשר כספים, כי אין אדם רשאי לקיים את מצוותיו מכספים אלו. אמנם כתב הרמב"ם, שראוי לאדם להוציא על מתנות לאביונים יותר ממה שהוא מוציא על סעודתו ומשלוח מנות. ולגבי חישוב זה, יכול לצרף את כל מה שהוא נותן כמעשר כספים באותו חודש, שאם בצירוף המעשר הוא נותן לעניים יותר ממה שהוא מוציא עבור הסעודה ומשלוח מנות, קיים את דברי הרמב"ם.
משלוח מנות
מצווה על כל אדם לשלוח לרעהו שתי מנות בפורים. שתי המנות צריכות להיות שונות זו מזו, כמו למשל לחם ובשר, או בשר ואורז, או דג וביצים, או עוגות ותפוחים. וכן אפשר לשלוח שתי מנות של בשר בטעמים שונים, כגון מנה אחת מבושלת והאחרת צלויה, או ששתיהן מבושלות אבל מאיברים שונים, שעל ידי כך טעמן וצורתן שונים. וכן אפשר לשלוח שני מינים של עוגה, ובתנאי שיהיו שונים בטעמם ובמראם.
השולח לחברו בגד או ספר, אף שהם בוודאי משמחים ומבטאים אהבה, לא יצא ידי חובתו, מפני שהמנות צריכות להיות בדברי מאכל.
כל מנה צריכה להיות כשיעור שאפשר להגיש לפני אורח בדרך כבוד (ערוה"ש תרצה, טו). אבל שזיף אחד, למשל, אינו בשיעור שאפשר לכבד בו אורח, ולכן הרוצה שמנה אחת תהיה משזיפים, צריך לצרף כמה שזיפים כדי שייחשבו למנה. ויש מוסיפים, שהמנות צריכות להיות חשובות לפי ערך השולח והמקבל, שאם הם עשירים, המנות צריכות להיות חשובות ומשמחות לפי ערכם (ריטב"א, ח"א). ולכתחילה ראוי להקפיד בכך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
