ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
רבה של לובלין חש בהלך הזקן, ציווה על העגלון לעצור את העגלה, והזמין אליה את ההלך. לאחר שעלה הזקן והניח את שקו בעגלה, חזר הרב לפלפל בהלכה עם הדיין היושב לידו. הם התווכחו והתחדדו בסברא של תוספות ובדיוק מסוים ברמב"ם. הרב דובריש סיפר לדיין על דברי רמב"ם מופלאים שאין להבינם כלל. הדיין ניסה להסביר את הרמב"ם, והרב סתר את דבריו מיד.
דממה השתררה במרכבה. שני המתפלפלים לא שמו לבם לזקן שביקש מהעגלון שיעצור לו כעת כי דרכו נפרדת מדרכם. כאשר קם, פלט, כבדרך אגב, כי לפי משנה מסוימת במסכת טהרות, דברי הרמב"ם מובנים מאוד.
הרב דובריש קפץ ממקומו. כל הדרך לא שם לבו כלל להלך הזקן, שחשבו לאיש קשה-יום שבקושי מכיר חומש, ולפתע הוא שומע מפיו, בדרך אגב, חידוש עצום שרק גאון עצום יכול לחדש. הרי עידן ועידנים שהוא עמל להבין את דברי הרמב"ם הללו, וכבר הציע את הקושיה בפני גדולי הדור שלא הצליחו ליישבה, והנה זקן עני ואלמוני מפצח את התעלומה כלאחר יד...
הרבי מלובלין רצה לעכבו, לתהות על קנקנו ולהשתעשע עמו בדברי תורה, אבל הזקן סרב, ואמר כי הוא ממהר לדרכו.
"תגידו לפחות מה שמכם", התחנן הרב.
הזקן השיב "אלעזר השתוי", ונעלם בין השיחים הקוצניים...
אותו הלך זקן היה חסיד של הרבי מקוצק. כאשר הגיע לחצר הרבי, לא סיפר לאיש על פגישתו עם הרב מלובלין, שהיה ידוע בהתנגדותו העזה לחסידים בכלל ולחסידי קוצק בפרט.
באותה עת הגיע אל הרב מלובלין חסיד קוצק צעיר, וביקש שימנהו למשרת שוחט ובודק שהתפנתה. הרב אמר בתוקף: "שוחט צריך להיות תלמיד חכם ובקיא בהלכה, למדן שיש לו המלצה מרב גדול בתורה!".
החסיד נפל לחלישות דעת, ואז פגש בקוצק את אלעזר מביאליסטוק. כדי לפרוק את צערו, שח לו על התנגדותו של הרב מלובלין למנותו לשוחט. אלעזר אמר לו: "אתן לך כתב המלצה לרב של לובלין. זה יעזור!".
החסיד צחק בפה מלא. מי מכיר את ר' אלעזר מחוץ לכותלי בית-המדרש של קוצק? הרי חסידי קוצק שנואים ביותר בביאליסטוק, ומה תועיל המלצתו?! אולי זה טוב כמהתלה פורימית, אבל מה לעשות שפרנסת משפחתו ופרנסת משפחת שארו, השוחט המנוח, תלויים לו מנגד...
החסיד התהלך מספר ימים בקוצק כשהוא אובד עצות. בלית ברירה פנה שוב לר' אלעזר. זה רשם לו דבר-מה על נייר, ותחבו במעטפה. החסיד הודה לו בחיוך, כשהוא חושב בלבו: אם המלצתו לא תביא לי את המשרה המיוחלת, לפחות תגרום לקצת בדיחות הדעת...
מרוב סקרנות הוא פתח את המכתב, ועיניו חשכו. בסיומו של כתב ההמלצה נחתם: "אלעזר השתוי"...
כמובן, החסיד החליט שלא למסור את המכתב, הרי לשם מה יעשה מעצמו צחוק ויושם ללעג וקלס? הרב דובריש יחשוב כי הוא מטורף המביא לו מכתב מאדם שתוי. הוא בא ללובלין מיואש לחלוטין, מקפיד בלבו על הרב ושבעת טובי העיר על כך שעליו להסתיר את זהותו בפניהם כחסיד קוצק ולהביא מכתבים מרבנים מפורסמים.
החסיד נואש לחלוטין מהמשרה המיוחלת, והחליט שלפחות יתנקם ברב כאשר יביא לו מכתב המלצה משיכור אלמוני, וכך יוכיח לו שאין הוא מחשיב את הרבנים המתנגדים...
לאחר שמסר את המכתב לשמשו של הרב דובריש, חמק במהירות מהבית. הוא החל לחשוב שהרב יקפיד עליו מאוד ויצווה לעשות בו שפטים, ולכן רץ במהירות ברחוב, מבלי שאיש רדף אחריו.
כעבור כמה ימים קיבל החסיד, לתדהמתו, מינוי מרבהּ של לובלין להיות שוחט ובודק. פרנסי העיר התנגדו בטענה שמדובר בקוצקאי, אבל הרב דרש בתוקף כי יקבל את המינוי, מפני ש"גאון אדיר המליץ עליו"...
החסיד הצעיר עשה את דרכו לקוצק מלא השתאות, ומיהר להיפגש עם ר' אלעזר כדי לדעת מה פשר החתימה התמוהה וההמלצה שבאה בעקבותיה. החסיד הוותיק השתיקו, ואמר בחיוך: "אם תגלה שהרב מלובלין טועה בי, יגלו אחרים שהוא טעה בך..."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











