ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
חכמי התלמוד התייחסו למחלה זו כמחלה רוחנית בעיקרה, על אף שהיא מקבלת ביטוי בתסמינים גופניים. חז"ל זיהו הוצאת דיבה, צרות אופקים, קנאה ושאר תכונות אופי רעות כגורמים אפשריים להתפרצות המחלה. מאחר שצרעת יכולה להופיע לא רק בגוף אלא גם על הבגדים ועל קירות הבית, הצרעת הייתה עלולה לסלק מכל אדם את הכסות וההגנה שמעניקים לו נכסים ומראית העין, אותה הגנה שמאפיינת את החיים האנושיים, ולחשוף אותו בפומבי כאדם בעל אופי עלוב, חמדן, אנוכי ואפילו מרושע.
בהפטרה השבת נקרא על ארבעת המצורעים, גיחזי ושלושת בניו שאלישע קילל בגלל חמדנותם וחילול שם ה' שעשו כאשר גיחזי רדף את נעמן, שר צבא ארם, וביקש את הכסף שאלישע סירב לקבל. אפילו ברגע הניצחון, כשהם גילו את מחנה האויב ריק ונטוש, הם לא הצליחו לרסן את החמדנות שלהם ובזזו את המחנה לפני שדיווחו על תגליתם למלך ישראל. מתברר שקל יותר לרפא צרעת מאשר לסלק את פגמי האופי שמביאים את הצרעת.
הואיל והצרעת הייתה מחלה של תכונות אופי ושל מגרעות, רק טבעי שהתורה הטילה את האחריות על אבחון וריפוי הצרעת לא על רופאים או מרפאים אלא על הכהנים. הכהן אמור להיות המורה והמדריך הרוחני של היהודים. הנביא מכריז "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד' צבאות הוא". הכהן היה המרפא היחיד של חולשות האופי הנסתרות האלה ששכנו עמוק בנשמת האדם ובאישיותו. נראה שעם דעיכת הכח הרוחני של הכהנים בתקופת בית שני גם הצרעת נעלמה. אין לנו תיעוד של הופעתה בתקופת בית שני, על אף שכללי הטהרה שמפורטים בפרשת השבוע עדיין נלמדו ומופיעים במסכת נפרדת במשנה.
חז"ל דיברו על צרעת גם כמשהו שמצריך לימוד וניתוח - "דרוש" - חפש ובחן. אדם שבאמת נהג כך ועבר את הבחינה העצמית הנדרשת כדי לעקור מתוכו את אפשרות הצרעת, זכה, במילות חז"ל, "לקבל שכר". הלקח הזה עדיין תקף בכל הזמנים ובכל הנסיבות. אמנם אין לנו כהן שמסוגל להבחין סוגי צרעת וגם אין בקרבנו צרעת, אבל גורמי הצרעת עדיין קיימים בשפע בתוכנו ובחברה שלנו.
בפרוס הפסח ראוי שנשתדל לטהר את עצמנו מכל אותן תכונות אופי שליליות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
