ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
מצות לא תעשה שלא לנקום מחברו, שנאמר: "לא תקום" (ויקרא י"ט).
סיפורה של מצוה
קשובים ודרוכים שלא להפסיד אף מילה, ישבו שומעי השיעור לפני רבם הנערץ - החזון אי"ש זצ"ל. במהלך השיעור שעסק בדיני האיסור לנקום, לפתע, השתתק הרב. כולם הרימו את ראשיהם בציפייה להמשך הדברים, כשהופתעו לשמוע: "דעו לכם כי פעם אחת אני נקמתי...". ההפתעה הייתה גדולה: החזון אי"ש נקם?! כיצד?! במה מדובר?!
וכך סיפר הרב: בצעירותו ישב רבי אברהם ישעיהו בבית כנסת קטן בווילנא ולמד בהתמדה עצומה. איש לא הכירו, וכך יכל ללמוד בשקט וללא הפרעות. יום אחד ניגש אל ארון הספרים במטרה לקחת משם גמרא לה נזקק לצורך עיונו. אולם שמש בית הכנסת שהיה אדם קפדן במיוחד, גער בבחור הצעיר: "הספריה שלך, שאתה מעז ככה לקחת גמרא ולבלגן את בית המדרש"?! וחטף ממנו את הגמרא ברוגז רב. לאברך הצעיר הייתה עוגמת נפש גדולה מכך שלא יכל לעיין בספר שרצה, ומהבושה שנגרמה לו על ידי אותו שמש. בליבו גמלה החלטה לנקום בשמש!
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
61 - "שלא לבייש את חברו..."
62 - "לא תקום..."
63 - "ולא תטֹר"
טען עוד
המשיך החזון איש וסיפר: למחרת בבוקר במהלך תפילת שחרית עבר השמש בין המתפללים עם קופת הצדקה. אנשים עניים היו מתפללי בית הכנסת, כך שיותר ממטבע קטנה לא היה ביכולתם לתרום. לכן, הפתעתו של השמש הייתה גדולה, כשמאן דהו שלשל מטבע גדולה וכבדה לקופה. הוא הרים את עיניו, והופתע לראות את האברך עליו צעק אמש, מזדרז ותוחב מטבע גדולה נוספת לקופה. מופתע רצה השמש להמשיך בדרכו אולם החזון אי"ש עיכבו תוך שהוא משלשל מטבע נוספת, וכך המשיך המעמד כשלתוך הקופה הצטרפו לא פחות מחמשה עשר מטבעות גדולים. המשיך החזון אי"ש וסיפר: "מיד עם תום התפילה ניגש אלי השמש בדחילו ורחימו, כשבידו הגמרא בה רציתי לעיין בערב הקודם, תוך שהוא מכריז קבל עם ועדה כי הספריה עומדת לרשותי לכל ספר לו אזדקק".
*
"סגור את החלון!" נשמעה הפקודה בחלל הרכבת. רבי ישראל מסלנט קם ממקומו, וסגר את החלון למרות שלא הוא זה שפתחו. "תזיז את המזוודה שלך, היא מפריעה לי!" המשיך האיש. רבי ישראל הזיז את המזוודה למרות שהייתה מונחת במקומו שלו. וכך לכל אורך הנסיעה המשיך האיש, שלא ידע כי לצידו יושב קדוש ישראל, להתנהג בגסות ובחוצפה.
כשהגיעו ליעדם נפרדו דרכיהם. אולם האיש ששמע כי בעיר מתארח הצדיק רבי ישראל מסלנט, השתוקק לפגושו. עוד באותו יום פנה אל האכסניה בה התגורר הרב ונכנס אל הרב בדחילו ורחימו. ההלם שאחזו כשראה שהרב אינו אחר מהאיש שישב לידו ברכבת, אותו איש אליו התייחס בגסות ובזלזול, היה בלתי ניתן לתיאור. המילים נעתקו מפיו וחיוורון עטה את פניו. אולם רבי ישראל חייך אליו חיוך רחב כאל מכר ותיק. האיש החל בסדרת התנצלויות לרב על היחס המזלזל אותו הפגין כלפיו, אולם רבי ישראל הרגיעו ואמר כי אינו מקפיד ואין לו על מה לבקש סליחה, עד שנרגע. לפני צאתו של האיש, שאלו הרב מדוע בא לעיר זו. האיש ענה לו כי בא לקבל תעודת סמיכה לשחיטה, מקצוע בו הוא מעוניין לעסוק על מנת לפרנס את משפחתו. רבי ישראל אמר לו כי היות ובנו הוא רב העיר הוא יסייע בידו לזרז את התהליך. ואכן, עוד באותו יום, ישבו דייני בית הדין של העיר, על מנת לבחון את ידיעותיו של האיש, לראות האם אכן ראוי הוא לקבל כתב סמיכה. אולם בבחינה התברר שידיעותיו בנושא היו מועטות, ולא נמצא ראוי לקבל את הסמיכה. מששמע זאת רבי ישראל שלח שליח אל מעונו של האיש וביקשו לסור אליו מיידית. האיש שכבר היה עסוק באריזת חפציו עזב הכל ובא לפני רבי ישראל. הרב אמר לו כי שמע כי לא עבר את הבחינה, והציע לפניו אברך איתו דיבר, שיֵשב עימו בתקופה הקרובה ויחד ילמדו את כל הלכות השחיטה היטב, עד שיוכל לקבל כתב סמיכה. האיש לא ידע את נפשו מרוב הפתעה ושמחה. וכך היה, הוא ישב עם אחד מאברכי העיר עד שידע את הלכות שחיטה על בוריים וזכה לתעודה המעידה כי הינו שוחט מוסמך.
תלמידי הרב שעקבו אחר השתלשלות הדברים שאלוהו על מעשיו התמוהים. מילא לסלוח לו על התנהגותו - זה ברור. אולם מה העניין לעזור דוקא לו, הרי מן הסתם ישנם עוד כאלו שניסו לקבל סמיכה ולא עלתה בידם?!
הרב הסביר להם כי לאחר שהאיש התנצל בפניו הרגיש כי בליבו עדיין ישנה תרעומת מסויימת על האיש: "חששתי שאפילו יש בי מעט רצון לנקום באדם, לכן על מנת לעקור כל מחשבה שכזו מליבי החלטתי לעזור לו ככל יכולתי וכך לוודא כי אין בי שום כעס על היהודי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
