ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חוץ מלוח הזמנים הברור של האירועים שמתקיימים בפורים המשולש הזה, יש כאן גם, לדעתי, מסר עמוק יותר: רק בשבת, על אף שלא מקיימים ביום הזה אף אחת מהמצוות המיוחדות של פורים, אנחנו נותנים ביטוי להכרה שלנו בנס פורים בתפילות ובברכות. במבט ראשון אולי נראה מוזר שבשני הימים, שישי וראשון, שבהן אנחנו מקיימים את מצוות הפורים, איננו אומרים "על הנסים" ואילו השבת, שבה איננו מקיימים שום מצווה מיוחדת לפורים, היא הזמן היחיד שבו אנחנו אומרים את תפילת "על הנסים".
ילד יקר שאל אותי את השאלה הזאת לפני כמה שנים, בשנה שגם בה חל פורים משולש בירושלים. לא הייתה לי תשובה טובה לאותו הילד באותה השעה, אך השאלה המתבקשת שלו לא הרפתה ממני וחיפשתי לה תשובה. לא מצאתי אותה בספרים שבהם בדקתי, אבל אני חושב שהגעתי לסוג של תשובה בסופו של דבר.
ברור לכל מי שיש לו ידע כלשהו ביהדות, בהלכותיה ובמסורותיה שהשבת מנצחת כמעט כל מצווה אחרת בתורה חוץ ממצבים של פיקוח נפש. בראש השנה אשר חל בשבת אין תוקעים בשופר, בסוכות אין אתרוג ולולב ובפורים אין קריאת מגילה. זאת משום שהשבת עצמה היא נס ומצוות יסוד בהשקפת העולם של היהדות על החיים ועל הבריאה. השבת מעידה על קיומו של האלקים, שברא את העולם ומקיים את החיים בעולם הזה, שבלעדיו היה חסר כל חשיבות. השבת היא החיבור של היהודי לנצח ולאינסוף. לפיכך כל הנסים והמצוות מחווירים ליד השבת.
אך השבת היא נס נסתר, התרחשות שבועית קבועה, ולכן היא נראית לנו אירוע טבעי ולא נס. עם זאת, כפי שרק שומרי שבת יוכלו להעיד, השבת היא באמת ובתמים נס. אחרת איך נוכל להסביר ולתאר את היכולת שלנו לזנוח ליום אחד את הכזב ואת החולין של הקיום היומיומי ולחוש שאנחנו משתנים, מיטהרים ומתחזקים בגוף ובנפש? איפה עוד יכול אדם למצוא מפלט מתלאות החיים לפרק זמן קצר ולטפל בפנימיות שלו אם לא בשבת? משום כך השבת היא הנס הגדול ביותר, פלא של בבריאה ומאמץ מופלא ומתמשך של בני האדם להגיע לאינסופי ולקדוש. אין לנו צורך בתזכורות של מצוות ונסים כאשר אנחנו חווים את השבת עצמה ושומרים אותה.
גם פורים, כידוע לכולנו, הוא נס נסתר. שם ד' איננו מופיע במגילה ולו פעם אחת. הקב"ה מתמרן, כביכול, את כל העלילה ומניע את הדמויות לעשות את רצונו בסופו של דבר, אבל הוא עצמו נסתר בכל הדרמה שמתרחשת שם. ישועת היהודים בפרס העתיקה והצלתם מהמן הרשע לא הוגשו באמצעות קריעת ים או ירידת מן מהשמים. זה לא אירוע דרמטי כמו סיפור דניאל בגוב האריות או ניצחון אליהו על נביאי הבעל. זה סיפור שגרתי כמעט על תככים פוליטיים ושנאה אנושית חסרת היגיון, על חיפוש שעיר לעזאזל וניצול, משהו לא שונה מאוד ממה שאנחנו חווים, לדאבון הלב, באופן קבוע בימינו ובעולמנו. עם זה, כשאנחנו לומדים את חג הפורים אי אפשר שלא להכיר באופי הנסי של האירועים לאורך כל הסיפור.
חג הפורים דומה לשבת במסר הנסתר שלו, שמבהיר לנו שהקב"ה נוכח בכל ענייני האדם. לכן מתבקש שנאמר "על הנסים" דווקא בשבת קודש, ביום שהוא הסמל המושלם לנס הנסתר ששולט תמיד בחיינו. ולכן, באופן פילוסופי, גם השבת עצמה נכללת בתפילת "על הנסים" שאנחנו אומרים בשבת של פורים בירושלים. שבת, חג הפורים וגם ירושלים הם נסים שאנחנו חוגגים ביום שבת הקדוש הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
