ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
למה כל הפירוט הזה? למה התורה לא מסתפקת במספר אחד של כל העם היהודי? אני מאמין שהמסר כאן מחזק את ההשקפה של התורה על העם היהודי, ולמעשה על האנושות כולה, כמשהו שמורכב מאנשים רבים ושונים ולא מגוש אחיד אחד.
למעשה, זה המקור של דעת התורה האוסרת לספור אנשים ישירות, באופן אישי. אין שני אנשים דומים ואין שני אנשים שיש להם דעות זהות. יש קבוצות ושבטים שמרכיבים את העם היהודי היום ולכל אורך ההיסטוריה היהודית. ההבנה הזאת צריכה לסייע ליצירת חברה יהודית סובלנית יותר ומפולגת פחות. מסיבה זו התורה נחושה בדעתה להתייחס לספירה של העם היהודי כספירה של יחידים ולא כספירה של קבוצה גדולה או של אומה שלמה. התורה מבקשת מאתנו להבין שהעם היהודי מורכב בעצם ממרכיבים רבים ושונים ומאנשים נפרדים ותובעת מאתנו את הבגרות הנדרשת להתמודד עם המצב הקבוע הזה של האנושות.
עוד נקודה שעלתה בדעתי בעניין פרשת השבוע היא המספר הקטן יחסית של האוכלוסייה היהודית היום לעומת המספר הכולל שמופיע בפרשת השבוע. המספרים שמופיעים בפרשה מצביעים על אוכלוסייה של כשלושה מיליון איש, זקנים, צעירים, גברים ונשים. שלושת אלפים שנה חלפו מאז והעם היהודי בכל העולם מונה כ-15 מיליון איש. רק הגידול הטבעי בפרק זמן ארוך כל כך היה צריך להניב מספר הרבה יותר גדול של יהודים. אך התורה עצמה חזתה שהעם היהודי תמיד יהיה "המעט מכל העמים". הגלות, הפוגרומים, ההתבוללות ובאחרונה גם השואה גבו מחיר גבוה מדכא ממספרנו.
אך למרות מספרו הקטן לא איבד העם היהודי את השפעתו ואת חותמו על החברה הכללית ועל תרבותה. התורה מלמדת אותנו שהמספרים חיוניים - בלי יהודים לא תוכל להיות יהדות- אבל המספרים אינם חזות הכול.
יש לציין שהתורה כבר במדבר הבהירה שגידול האוכלוסייה הוא עניין בעייתי לעם היהודי. בארבעים השנים במדבר האוכלוסייה היהודית לא גדלה. מספרה בסוף 40 השנים האלה נשאר, באופן מוזר ומצמרר, קרוב מאוד למספרה בפרשת השבוע הזאת. הפרט, היחיד, חשוב מאוד - זאת רק אחת מן התרומות הרבות של העם היהודי לסיפור האנושי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
