ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
נמשיך ונלמד על הליך החיפוש ועל השיקולים שהכריעו בעת ההחלטה על קביעת מיקום המקבילה הארצית של "ירושלים של מעלה".
נזכיר לציבור קוראינו כי דוד קשור רוחנית לחג השבועות בו נולד (ברכי יוסף אורח חיים סימן תצד) ובו גם הסתלק מן העולם (ירושלמי חגיגה פרק ב ה"ג).
תחילת החיפוש במאורע נבואי נורא הוד, בבית מדרשו של שמואל הרמתי יחד עם רודפו שאול בן קיש. כך מתאר הכתוב את המעמד:
"וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט וַיָּבֹא אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה ... בְּנָיוֹת: וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּנָיוֹת בָּרָמָה: וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל ... וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל נָיוֹת בָּרָמָה וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים" (שמו"א י"ט יח-כג).
חז"ל מסבירים פסוקים אלה בדרך זו:
"דרש רבא, מאי דכתיב: "וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה", וכי מה ענין נויות אצל רמה? אלא, שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם, אמרי, כתיב: (דברים יז) וקמת ועלית אל המקום, מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות, לא הוו ידעי דוכתיה היכא (לא ידעו היכן המקום)" (זבחים דף נד ע"ב).
הסוגיא (שם) מספרת כי הייתה הווא אמינא כי בית המקדש יבנה ב"אפרת"- ב"עין עיטם" בחלקו של יהודה כמתואר בתהילים "הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה" (שם ו) וכמבואר בסוגיא: "סבור למבנייה (חשבו לבנותו) בעין עיטם", אבל הגיעו למסקנה כי צריך לבנותו על הגבול בין יהודה ובנימין כדי לעמוד בתנאי של "גמירי, דסנהדרין בחלקו דיהודה ושכינה בחלקו דבנימין" (שם).
ננסה להסביר מה משמעותו הרוחנית של תנאי זה.
בית המקדש, המקום בו תשרה השכינה, מהווה מרכז רוחני משתי בחינות:
א. הוא המקום שבו ורק בו תתבצע עבודת הקרבנות.
ב. הוא המקום שממנו תצא הוראה לעם ישראל, שם ישבו חכמי התורה, חברי הסנהדרין בבית הדין הגדול. כל מי שיורה כנגדם יהיה בבחינת מי שחולק על השכינה (זקן ממרא).
המקום חייב לענות על שתי דרישות. שיהיה בבחינת נחלת שכינה (בשטחו של בנימין –זבחים קיח ע"ב) ולכן בו יקריבו תמידין כסדרם ומוספים כהלכתם. מבחינה זו הוא אמור להתקשר למקום שבו עקד אברהם את יצחק בנו-הר המוריה.
והדרישה הנוספת, שהוא גם צריך להיות ראוי לשמש כ"הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ" (דברים י"ז י, סנהדרין יד ע"ב) ובכך יתקשר ל "הר המור".
כל עוד לא מצאנו "מקום" שכזה, לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה במציאת המקום המחבר שמים וארץ.
ללא כל קשר לחיפוש זה, כפי שהסברנו בדברינו לקראת יום העצמאות, דוד עולה לירושלים, כובש אותה מידי היבוסים, הופך אותה לבירת הממלכה המאוחדת ובכך מכריז על עצמאות מדינית. בחירתה של ירושלים מהווה סמל לכך שרק אחדות של כל חלקי העם תבטיח עצמאות לדורות. זאת משום ש"ירושלים לא נתחלקה לשבטים" (כתנא קמא יומא יב ע"א). ירושלים שוכנת על הגבול בין נחלת יהודה מבניה של לאה ובין נחלת בנימין מבניה של רחל ובכך היא מאחדת את בני שתי האימהות.
בשבוע הבא נבאר בעה"י כיצד התברר כי תנאי זה של אחדות העם משתלב עם שני התנאים הראשונים מרכז לעבודת הקרבנות ומרכז תורני.
נאחל לכל עם ישראל "חג שבועות שמח" ונזכר באותם ימים נשגבים של אחדות בהם חגגנו את שחרור העיר בעליה לרגל בחג השבועות של שנת ה' תשכ"ז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
