ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אין מקבלים גר שאינו מסכים לקיים אחת ממצוות התורה. יסוד הגיור הוא קבלת המצוות. וכשם שעם ישראל כולו נכנס תחת כנפי השכינה בעת מעמד הר סיני לאחר שבני ישראל קיבלו על עצמם את כל התורה, ואמרו "נעשה ונשמע", כך גם הגר צריך לקבל על עצמו את כל התורה ומצוותיה. וכפי שאמרו חכמים (בכורות ל, ב): "גוי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד - אין מקבלין אותו. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים". והכוונה מה שדייקו חכמים בתורה, כגון שיהיו בתפילין ארבעה בתים ולא חמישה (באו"ה שד, א).
גיור רפורמי פסול
וזו הסיבה שגיור של רפורמים אינו נחשב גיור, שהואיל ועמדתם העקרונית שאין צורך לקיים את כל מצוות התורה, הרי שהגוי שבא אצלם אינו מקבל על עצמו עול מצוות. ולכן אף שעשו לו ברית מילה וטבל מתוך מגמה להיות יהודי, כיוון שאין בידו קבלת מצוות - אינו גר.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
207 - ואהבתם את הגר
208 - שמירת מצוות כתנאי לגיור
209 - טעות מתוך זלזול
טען עוד
אין הכרת המצוות מעכבת את הגיור
לעומת זאת, אם הגר התגייר בפני בית דין כשר וקיבל על עצמו לקיים את כל המצוות, אף שבפועל כמעט ולא הכיר את מצוות התורה - גיורו גיור. וכן מצינו בתלמוד (שבת עו, א) דיון על גר שהתגייר בלי שידע שיש איסור להשתחוות לפסלים, ובלי שידע שצריך לשמור שבת ולאכול כשר, ואע"פ כן ברור שהוא גר, הואיל וקיבל על עצמו בפני בית דין להיות יהודי ולשמור מצוות. ונפסקה הלכה בגמרא שעליו להקריב קרבן חטאת אחד על כל השבתות שחילל בשגגה, וקרבן חטאת אחד על כל החלבים שאכל בשגגה, וכך על כל עבירה ועבירה.
וכפי הנראה חברי בית הדין שגיירו אותו חשבו שיוכלו אח"כ ללמדו, ולא הסתייע הדבר בידם, וכך אותו גר שקיבל על עצמו את שמירת המצוות נותר כיהודי שאינו יודע כיצד לקיים בפועל את המצוות.
מלמדים אותו מקצת מהמצוות
מעשה, צריכים ללמד את הגר "מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות", "ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו", מפני שאפילו גר שכוונתו טהורה, אם ישמע בבת אחת את כל המצוות והדקדוקים, עלול הוא לחשוש שאין בכוחו לעמוד בשמירתם (ב"ח, ש"ך).
וכפי שאמרו חכמים (יבמות מז, א): "מודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות, ומודיעין אותו עוון לקט שכחה ופאה ומעשר עני. ומודיעין אותו עונשן של מצוות, אומרים לו: הווי יודע שעד שלא באת למדה זו (להיות יהודי), אכלת חלב - אי אתה ענוש כרת; חיללת שבת - אי אתה ענוש סקילה; ועכשיו, אכלת חלב - ענוש כרת, חיללת שבת - ענוש סקילה. וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצוות כך מודיעין אותו מתן שכרן. אומרים לו: הווי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים, וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות. ואין מרבים עליו, ואין מדקדקים עליו". וכן נפסק ברמב"ם (הל' איסורי ביאה יד, ב) ובשולחן ערוך (יו"ד רסח, ב).
ואם אחר ששמע מקצת מצוות חמורות, כגון כללי שבת, כשרות וטהרת המשפחה, ומקצת מצוות קלות, כגון מצוות שבין אדם לחברו ותפילה, רצה לקבל על עצמו להיות יהודי ולקיים את כל מצוות התורה - מקבלים אותו.
הרגע הקובע את הגיור
קבלת המצוות נעשית בתחילה בפני בית דין, ואח"כ הרגע הקובע את הגיור הוא רגע הטבילה; שלפני הטבילה שואלים אותו אם הוא מקבל על עצמו עול תורה ומצוות, ואם קיבל וטבל, הרי הוא יהודי. ואם אח"כ יחזור בו ויפסיק לקיים מצוות, דינו כיהודי שאינו שומר מצוות.
גדר קבלת המצוות
פעמים שהגר מתכוון לקבל על עצמו את המצוות, אלא שהוא יודע בעצמו שלא יוכל לקיים את כולן, או מפני שיצרו יגבר עליו, או שמפני כורח הפרנסה הוא משער שייאלץ לעבוד מעת לעת בשבת.
במקרים כאלה הורו גדולי הפוסקים, שאין מחשבתו זו פוסלת את הגיור. כי רק כאשר יש לו עמדה עקרונית שאינו רוצה לקיים איזו מצווה - אז אין מקבלים אותו; אבל אם הוא רוצה לקיים את כל המצוות, ורק מפני קשיים מסוימים סבור שלא יקיים את כולן - אין מחשבתו מעכבת את הגיור.
אבל אם הגר מתכוון לנהוג כחילוני, ורק מצוות מסוימות בכוונתו לקיים, אין הוא נחשב כמקבל מצוות, ואין לקבלו כגר. וכיוצא בזה מבואר בשו"ת אחיעזר (ג, כו).
וזה תפקידו של בית הדין, לבדוק האם כוונתו העקרונית של הגר היא לקיים את המצוות או לא. ואם בית הדין השתכנע שהגר מתכוון לקיים את המצוות - מצווה עליו לקבלו (יעוין שבת לא, א, תוספות יבמות קט, ב ד"ה 'רעה'. ב"י סו"ס רסח).
אין מקבלים גרים לשם אישות וממון
אמרו חכמים שאם הנכרי בא להתגייר כדי להינשא ליהודיה, או כדי לזכות לכבוד או ממון, אין מקבלים אותו. מפני שאף שהוא מצהיר על רצונו לקיים מצוות, מסתבר שאין כוונתו טהורה, ויש להעריך כי בשעה שיתקל בקשיים - יזנח את התורה ומצוותיה. וזהו שאמרו חכמים "אין מקבלים גרים לימות המשיח", מפני שהמניע לרצונם להתגייר אינו לשם שמיים, אלא לשם הכבוד שיהיה אז לישראל. "כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה" (יבמות כד, ב).
אבל אם קבלום - הרי הם גרים
ואם למרות שהנכרי בא לשם נישואין או ממון, בית הדין נהג שלא כפי הוראת חכמים והסכים לדון בעניינו, והשתכנע שכוונתו לקיים מצוות וגיירו - הרי הוא גר, וקידושיו קידושין ככל יהודי.
וזהו שאמרו חכמים (יבמות עט, א) שבימי דוד ושלמה נתגיירו מאה וחמישים אלף גרים, שבתי דין של הדיוטות קבלום. וקראו לאותם דיינים הדיוטות, מפני שלא הקפידו על ההוראה שלא לקבל גויים הבאים לשם משפחה או כבוד. ואכן כתב הרמב"ם, שבדרך כלל אותם הגרים שבאו להתגייר לשם נישואין או ממון, אינם מקיימים את המצוות וחוזרים לעבוד עבודה זרה (עיין הל' איסורי ביאה יג, יח).
ועל המקבלים גרים כאלה לישראל אמרו חכמים (יבמות קט, ב): "רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים", שהם מכניסים לעם ישראל יהודים שמתנהגים כגויים ומחטיאים את ישראל.
האם לקבל גוי שחי חיי אישות עם בן זוג יהודי
בדורות האחרונים, כשהמסגרות הדתיות, הלאומיות והמשפחתיות נפרצו, התרבו מאוד נישואי התערובת בין יהודים וגויים. ברוב המקרים, היהודי חפץ להתבולל בין הגויים. אולם בחלק מהמקרים, בן הזוג הגוי מעוניין להתגייר. ומתעוררת השאלה, האם אחר שהם כבר חיים ביחד, ראוי שבית הדין יקבלו לגיור?
למעשה הורו רוב הפוסקים, שאם הגוי מוכן לקבל על עצמו באופן כללי את עול המצוות, יש לקבלו לגיור. שכל מה שאמרו חכמים שלא לקבל גוי הבא לשם אישות, הוא בתקופה שללא רשות ההורים לא היו מתחתנים, ועל ידי דחייתם מגיור מנעו את נישואיהם. אבל כאשר הם כבר חיים ביחד, מה יועיל שלא נקבלם לגיור? הלא יחטאו יותר! יתר על כן, אם לא יגיירו את הגוי, יש חשש שלבסוף בן הזוג היהודי יתבולל לגמרי.
וכל מה שאמרו חכמים שתבוא רעה לבית הדין שמקבל גר לשם אישות (יבמות קט, ב), הוא דווקא שעל ידי קבלתו הוא נכנס לישראל, ועלול להשפיע עליהם לרעה. אבל כאן, שהוא כבר חי כגוי גמור בקרב ישראל, אין שום אשמה על בית הדין שמקבלו, אלא אדרבה - יש לנסות למנוע התבוללות. לכן, אם בן הזוג הגוי מוכן לשמור מצוות, יש לגיירו. וכך כתב רבי שלמה קלוגר (טוב טעם ודעת מהדו"ק קכט), והסכים לדבריו רבי חיים עוזר גרודזינסקי (אחיעזר ג, כו). וכ"כ בשו"ת תעלומות לב (כט), וכן הורה בישראל הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל יו"ד יד), והרב איסר יהודה אונטרמן (שבט מיהודה שער חמישי). וכל זה בתנאי שיקבלו עליהם עול מצוות.
ילדים גוים לאבות יהודים
וכן נוהגים כלפי בנים ובנות של יהודים שאמם גויה, שהואיל והם מעורבים בישראל, למרות שהגיעו לגיור לשם אישות או כבוד, ויש חשש שאולי אח"כ ינהגו כחילוניים, כל שבית הדין משתכנע שהם באמת מקבלים על עצמם עול מצוות - מגיירים אותם.
הגיור כיום בפועל
כל העקרונות שהזכרתי עד כה עומדים בבסיס המדיניות המנחה את בתי הדין לגיור של הרבנות הראשית, ובכללם בית דינו של הרב דרוקמן.
לפיכך, כדי לבדוק את כוונתם של הבאים להתגייר, דורשים מהם ללמוד את יסודות התורה והמצוות במשך כשנה, כל שבוע שני מפגשים של שלוש שעות. בנוסף לכך הם חוזרים על תלמודם בביתם. כדי שיכירו את אורח החיים היהודי, מצמידים להם משפחה דתית שמארחת אותם בשבתות ובחגים. אם יש להם ילדים, עליהם לשולחם לחינוך דתי. רק אח"כ הם יכולים לבוא לפני בית הדין. ואז, על פי עדויות מוריהם מאולפני הגיור והמשפחות הדתיות שליוום, ועל פי ההתרשמות האישית של חברי בית הדין - בית הדין קובע את עמדתו. אם לא השתכנע מכנות כוונתו של הנכרי לשמור מצוות - אינו מגיירו. ואם השתכנע שבכוונתו לשמור מצוות - הרי הוא מקבלו כגר. ואחר שטבל על פי בית דין, אין עוד אפשרות לבטל את גיורו.
***
עוד חשבתי להוסיף דברים קשים על השערורייה שחוללו דיינים בבית הדין העליון, אבל נגמר המקום, ואולי טוב שכך, כי מי יודע, אולי בינתיים יחזרו בתשובה, ולא נצטרך לדבר עוד בזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
