ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
מוות הוא כמעט תמיד אורח לא רצוי ובוודאי לא נוח ברוב המקרים. המציאות הזאת שכולנו בני תמותה רודפת אותנו כל חיינו. האתגר שעומד בפנינו הוא לא להניח למציאות הזאת להשפיע על חיינו במידה כזאת שנעסוק רק בה עד שתגרום לנו לדיכאון, לחרדה ולשיתוק.
התורה, באמירה המפורסמת שלה, מצווה אותנו לבחור תמיד בחיים. באמירה הזאת התורה מתכוונת לכך שלמרות כל המהלומות, האובדנים והאסונות שהם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, אנחנו חייבים תמיד לבחור בחיים כדי לממש את תכליתנו עלי אדמות. להתאושש, לשאת עיניים לעתיד במקום אל העבר, לא לשקוע במה שהיה יכול להיות אלה במה שעוד יכול לקרות - אלה מרכיבים מרכזיים בקיום שלנו כפרטים וכאומה. תכלית כל הלימוד והמסורת ביהדות היא להתמודד עם עובדת היותנו בני תמותה ובכל זאת לחיות את החיים במלואם בצורה יצרנית ורוחנית.
ביהדות, האמונה בחיי הנצח של הנשמה ממתנת את המציאות של המוות. על אף שאין שום אזכור ברור ומוגדר של הרעיון בתורה עצמה, חכמי התלמוד מצאו הוכחות ותימוכין רבים לרעיון בבחינה מדוקדקת של מילות התורה ושל מיקומן בטקסט.
התלמוד רואה בקיומנו בעולם הזה קיום זמני בלבד, מטבע הדברים, אך גם מאמין שאחרי מות הגוף ממתינים לנו בשמים הנצח והמשפט. הביטוי שמשמש בתלמוד לתיאור המעבר מהקיום הגשמי כאן לממלכת הנצח של הנשמה הוא "לפשוט צורה וללבוש צורה אחרת". יש אמנם בתלמוד ובספרות הרבנית אינספור מטאפורות שמתייחסות לצורת הקיום האחרת הזאת, אך אין תיאור מוגדר ומוסכם של עולם הנצח, להוציא את העובדה שהוא רוחני בלבד ונוגע לחיבור של הנשמה עם בוראה. אף-על-פי-כן, עצם האמונה בנצחיות הנשמה הוא אחד הרעיונות הגדולים של היהדות ואחת הנחמות הגדולות בחיים. המוות איננו חור שחור שבולע הכול.
החיים הם ההזדמנות שלנו לזכות בחיי אלמוות, בחיי נצח. הרעיון הזה מעניק לחיים תכלית גדולה יותר מרווח גשמי והנאה גופנית בלבד. הוא מעניק להתנהגות שלנו כאן, בעולם הזה, חשיבות קוסמית וערך נצחי. בדרך זו החיים החולפים הופכים לחשובים שבעתיים, שכן להתנהגות שלנו כאן יש השלכות שהן מעבר לחלל ולזמן של העולם הזה ושל תהפוכותיו.
כולנו מתפללים ומקווים לשנים ארוכות ובריאות. אריכות ימים היא ערך יחסי. שלמה המלך מדבר בקהלת על "שנים אשר תאמר אין לי חפץ בם". הוא גם אומר שאריכות ימים היא לא תמיד ערך מוחלט - "ואילו חיה אלף שנים"... אין הרבה רווח באריכות ימים כזאת. ראוי לציין כאן ששלמה המלך עצמו, לפי המסורת היהודית, חי רק 52 שנים.
השאיפה לאלמוות נמצאת עמוק בכולנו. כולנו רוצים שהדורות הבאים לא ישכחו אותנו. הרדיפה אחרי תהילה וכבוד בעולם הזה היא במהותה, במידה רבה, רדיפה אחרי אלמוות וזיכרון של דורות הבאים. אנדרטאות ואתרי קבורה הם אחד הביטויים לרצון להיזכר גם כשלא נהיה כאן. אבל גם כאן התורה מזהירה אותנו שלא לפנות אל המתים. התורה נטועה עמוק בחיים, בכאן ובעכשיו, בבעיות ובאתגרים האינסופיים של החיים, בהישגים ובמאבקים. היא לא משאירה לנו מקום לדכדוך ודיכאון. את האלקים יש לעבוד בשמחה ובכוונה.
המציאות של הקיום האנושי מוכרת לנו ומקיפה אותנו תמיד, אך אסור לנו להרהר בה בלי הרף, שכן אז לא נתקדם בחיים ולא נמצא בהם השראה. עלינו לזכור תמיד: "ובחרת בחיים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
