ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
העולם ככלל, וישראל בפרט, מצויים כיום במשבר מנהיגות מתמשך. דומה, שעידן המנהיגים הגדולים שהקהילו קהילות ברבים, יצרו אידיאולוגיות גדולות והובילו תנועות מתקנות עולם, חלף מן העולם.
למשבר זה התרגלנו, אך משבר זה הוביל משבר עמוק מקודמו - השחיתות בשלטון. מהדורות החדשות נפתחות בזו אחר זו בידיעות על מעילה, גניבה או שוחד של איש ציבור זה או אחר. בעקבות הפרשיה ה'טריה' של ראש הממשלה החלטנו להפנות את הזרקורים מהעיסוק בשלילה ליצירה חיובית, ולשאול - כיצד ניצור מנהיגות נקיית כפיים?
למשבר זה התרגלנו, אך משבר זה הוביל משבר עמוק מקודמו - השחיתות בשלטון. מהדורות החדשות נפתחות בזו אחר זו בידיעות על מעילה, גניבה או שוחד של איש ציבור זה או אחר. בעקבות הפרשיה ה'טריה' של ראש הממשלה החלטנו להפנות את הזרקורים מהעיסוק בשלילה ליצירה חיובית, ולשאול - כיצד ניצור מנהיגות נקיית כפיים?
קמעא קמעא
הרב ראובן הילר שליט"א - רבה של הוד השרון
מו"ר הרב צבי יהודה רגיל היה לומר ש'מידות' לומדים אנו מאברהם אבינו, אך כשמידות אלו מתחברות לתורה הן מקבלות עומק הרבה יותר גדול, וכשמידות אלו עם התורה שעימן מגיעות למלכות, כאן היקפם ועומקם גדולים לעילא ולעילא.
כשאנו דנים על התכונות הנדרשות מדמות המנהיג, איננו יכולים להסתפק ברובד הבסיסי של מידות טובות הנדרשות מכל יהודי, ובפרט מבן תורה, שהוזכרו בתורה כשמשה חיפש מנהיגי משנה שיעזרו לו - "אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע" (שמות י"ח). תכונות אלו פשיטא שצריכות להיות לו. ממנהיג העם אנו דורשים גם תכונות מיוחדות של הנהגה, אותן מנה הקב"ה לפני משה כשבחר את יהושע - "וַיֹּאמֶר ד' אֶל משֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כ"ז), ומפרש רש"י: "שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד". כלומר - המנהיג צריך להיות אדם עם שאר רוח, שיכול להציב יעדים גדולים לאומה, ולהוביל את העם למימוש יעדים אלו בעזרת הקשר המיוחד שלו עם כל רבדי האומה.
כיום, לצערנו, אי אפשר לדבר על קומה עליונה זו של תכונות המנהיג, מפני שהקומה הבסיסית מקולקלת. יודעים אנו שקיים קשר הכרחי בין מדרגתם של מנהיגי הדור לבין מדרגתו של העם. כשמצבו הרוחני-מוסרי של העם ירוד ומקובל ה'היתר' לעגל פינות ובלבד שלא תיתפס, ועבירות רבות ונוראיות של אנשי ה'צווארון הלבן' לא נתפסות בציבור כעבירות, אזי כשמתגלית שחיתות מוסרית אצל המנהיגים, אין הציבור 'נופל מהכסא', וממילא אותם מנהיגים אינם מתפטרים וקל וחומר שאינם עושים לעצמם חרקירי. כך נוצר לו גלגל חוזר - רוח העם נמוכה, לכן - קשה לייצר מנהיגים גדולים, המנהיגים מפילים את רוח העם וחוזר חלילה...
אולם, אנחנו שאמונים על הדרכת חז"ל שגאולתם של ישראל הינה קמעא קמעא, לא מתייאשים לא מהעם, לא מהמדינה וגם לא מהמנהיגות. יודעים אנו שהעם והמדינה מתעלים לאט לאט, ועם כל הצללים יש הרבה אור וחסד ד' עמנו. בטוחים אנחנו שככל שהעם ילך ויתעלה, כך מנהיגיו ילכו וישתפרו עד בוא משיח צדקנו, שעליו כותב הרמב"ם (הלכות תשובה ט') "שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו" .
שררה או עבדות
הרב יחזקאל יעקבסון שליט"א - ראש ישיבת ההסדר שעלבים
אם ברצוננו להצמיח מנהיגים נקיי כפיים, ראשית עלינו לבנות אזרחים נקיי כפיים. מנהיגים צומחים מקרב עמם. רק מתוך ציבור המנהל את עסקיו וענייניו בצדק וביושר בבית ובחוץ, יצמחו מנהיגים שערכים אלו הם נר לרגלם.
אכן המנהיגים נדרשים לרמה גבוהה יותר של טוהר כפיים משאר הציבור. מול עננו ניצבת דמותו של המנהיג הגדול - משה רבנו אשר אמר: "לא חמור אחד מהם נשאתי". לעומתו, אנו מונהגים באחרונה בידי מנהיגים המתחרים ביניהם למי יש קופה של שרצים גדולה יותר.
שורש הדבר נעוץ בשאלה - כיצד רואה המנהיג את תפקידו. האם הוא נועד לשרת את המדינה או שמכאן ואילך "המדינה זה אני"?
מנהיג שרואה את עצמו במרכז יעשה הכול על מנת להיבחר ולשרוד. לשם כך הוא לא יהסס להשיג כספים במרמה. גרוע מכך, הוא לא יהסס להחליף אמונות ואידיאולוגיות כדי לזכות ב"אתרוגיות". לא כן מנהיג שרואה את תפקידו כמשרת העם.
נראה, שהמבחן העיקרי ליחס המנהיג לתפקידו טמון באופן בו מתבצעת הבחירה . האם הנבחר הוא שמתרוצץ ו"רץ" להיבחר, או אדרבה, מנהיג שנבחר כמעט בעל כורחו. לא לחינם משה רבנו נקי הכפיים הוא האיש שגם נלחם בכל כוחו כנגד בחירתו בטענה שאין הוא האיש הראוי להנהגה.
עיקרון זה נכון לא רק במישור הרעיוני. גם המציאות בשטח מלמדת כי שורש הרע טמון בשיטת הבחירות הנוכחית. המשאבים הכבירים הנדרשים מן הרצים לבחירות והצורך האובססיבי שלהם לשרוד בתפקידם הם פרצות הקוראות לגנב וכשקוראים לגנב הוא בא...
בדמיוני, אני שומע את הקורא שואל: נו, תכל'ס מה אתה מציע?
ראשית, לדעתי חינוך על הערכים שהקדמנו נחשב בהחלט ל"תכל'ס". יחד עם זאת בשטח עצמו יש לבטל את שיטת הבחירות המבוססת על מרוץ מוקדם במפלגות, כי שיטה זו היא אם כל חטאת. שיטת ה"ועדה המסדרת" עם כל חסרונותיה עדיפה. במקביל, יחויב כל מועמד למשרה ממלכתית לעבור דרך ועדה ציבורית בלתי תלויה, שתפקידה לבחון את יושרו של כל אחד מהמועמדים בזכוכית מגדלת. אך אליה וקוץ בה. בדיוק כמו באגדה המפורסמת, שלא הייתה תשובה לשאלת העכברים - "מי יתלה את הפעמון על זנב החתול?" אנו שואלים מי יצליח למצוא לנו ועדה מסדרת או ועדה ציבורית נקיית כפיים?!...
עבד למלך האמיתי
הרב יהודה מלמד שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר רמת-גן
השאלה היא טובה. רבים חושבים שהדבר בלתי אפשרי. מנהיג מצוי, הוא בדרך כלל אדם ששואף לעמדת כוח. יש לו מוכנות לדחוף אחרים כדי להגיע למעלה, ובדרך הוא מוכן גם להשתמש בעורמה כדי לבסס מעמדו. אחד מהוגי הדעות הידועים אמר שהנסיך צריך להיות ערום כשועל וחזק כאריה. אותו הוגה מקיאולי שמו, טען שמנהיגות כזו זהו רע הכרחי, כדי שתוכל החברה להישמר מפני אויביה ומפני העבריינים שבתוכה. כך גם אמרו חכמים: "הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה (שמושג על ידי שקר ואלימות) איש את רעהו חיים בלעו". כלומר השלטון עם כל חסרונותיו ההכרחיים, מציל אותנו ממצב הרבה יותר גרוע של תוהו ובוהו.
גישה שונה במקצת מודה שטבעם של פוליטיקאים ומנהיגים להתמכר לכוח שבידם. טבע כזה אי אפשר לבטל, כי מי שאין לו את זה, לא יכנס להנהגה, אבל ראוי לרסנו עד כמה שאפשר. הריסון יושג על ידי תקשורת אגרסיבית שחושפת כל מעשה שחיתות, וכן בעזרת בתי משפט בלתי תלויים שאינם נושאים פנים לאיש. דרך זו אומנם עדיפה על מצב בו פועל שלטון ללא תקשורת חופשית וללא בתי משפט עצמאיים, אבל יש בה שני חסרונות:
הראשון דרך זו מחלישה את השלטון. הפוליטיקאי נעשה מזולזל ומושמץ, וחושש לעשות דברים משמעותיים מאימת הביקורת. כך מאבד השלטון את המטרה שלמענה הוקם - הגנה על החברה מפני אויביה מבפנים ומבחוץ. אוזלת היד מול הטרור העזתי, והזנחת הטיפול באדמות הנגב והגליל, הם דוגמא לחסרונות אלו.
השני - הכוחות מרסני השלטון, התקשורת ובתי המשפט יכולים בעצמם להתמכר לכוח שבידם, וכך נעשו הם ממליכי המלכים. המחשבה ששרון מכר את גוש קטיף כדי לקנות את ליבם של התקשורת ובתי המשפט מעיקה, והרושם שאולמרט מנסה בצורה שלומיאלית לחזור על אותה דרך רק מחזק את המועקה.
לפיכך עלינו ללכת בדרך שלימדה תורתנו, ולפיה - ראוי שלמנהיג העם יהיה כוח ועוצמה, אבל כוחות אלו אינם שלו אלא מותנים הם בהתמסרותו לציבור, בידיעתו שהוא שליח, ש'לית ליה מגרמיה כלום' (=אין לו מעצמו כלום). על המנהיג לזכור שיש מלך מלכי המלכים הממליך מלכים ולו המלוכה. כך יוכל להנהיג ביושר ובצדק.
דבר זה נעשה לא על ידי שחרור בלתי מרוסן של תאוות השלטון, וגם לא על ידי ריסון מלאכותי של התקשורת ובתי המשפט, אלא על ידי חינוך. משחר ילדותו צריך האדם לעמול על מידת הענווה ולהשתחרר מהפיתוי של הנחש המסית וטוען שאדם יכול להיות כאלוקים. כך יזכור המנהיג, ש'כחציר יבש, כציץ נובל, כצל עובר וכענן כלה' הם חייו, ורק מתוך כך יכול הוא להנהיג ביושר.
החלום על מלך המשיח הוא בעצם חלום על מנהיג, שיהיה הצדק אזור מותניו והאמונה אזור חלציו, שיתגלה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
