ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ברוך ה' מצבו של הרב הולך וטוב, אם כי הוא עדיין נמצא בטיפול נמרץ. מצד אחד אנו מודים על כל החסדים שה' גמל איתנו עד היום. ומאידך מבקשים להרבות בתפילה ובמעשים טובים למען כל חולי ישראל ובכללם הרב שליט"א שיחזור לבריאותו במהרה.
לשאלת רבים, שמו של הרב לא שונה והוא: "מרדכי צמח בן מזל" ויש אומרים "בן מזל טוב", ותבוא עליהם ברכת טוב. בעקבות גל של שמועות שהופצו בארץ שבוע שעבר וגרמו לאנשים רבים צער רב, אנו מבקשים לא להפיץ שמועות בלי שנבדקו קודם עם מוקד ההודעות: 0547684258
חשיבות של טהרה
פרשת חוקת עוסקת בטהרה.
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל".
מטרתה של טהרה זו היא שיוכל אדם להיכנס לבית המקדש או לאכול קדשים. בפועל היו כאלה ששמרו על טהרה בביתם, וגם את האוכל הרגיל שלהם לא היו אוכלים, אלא בטהרה. אנשים אלו נקראו "חברים". ולמה היו עושים דבר שהתורה לא ציוותה עליו? כי הטהרה מביאה לידי קדושה וקדושה מביאה לידי רוח הקודש. כך אומר רבי פנחס בן יאיר (עבודה זרה כ:). "תָּנוּ רַבָּנָן, (דברים כּג)
"וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָּבָר רָע", שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיוֹם, וְיָבֹא לִידֵי טוּמְאָה בַלַּיְלָה. מִכָּאן אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, תּוֹרָה מְבִיאָה לִידֵי זְהִירוּת. זְהִירוּת - מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת. זְרִיזוּת - מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. נְקִיוּת - מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת. פְּרִישׁוּת - מְבִיאָה לִידֵי טַהֲרָה. טַהֲרָה - מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָׁה. קְדוּשָׁה - מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה. עֲנָוָה - מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. יִרְאַת חֵטְא - מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת. חֲסִידוּת - מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ - מְבִיאָה לִידֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים".
על יסוד מאמר זה ייסד הרמח"ל את ספרו מסילת ישרים. כי זה המסלול שבה עולה האדם צד אחר צעד ממקומו אל המדרגות העילאיות.
אומר החיד"א : שאף על פי שהוא לא ראה את זה כתוב בשום מקום, ברור כי האר"י ז"ל ניטהר באפר פרה אדומה, שאם לא כן כיצד הגיע לטהרה ולקדושה ולרוח הקודש כל כך עילאית. אין הוא יודע כיצד הגיע לידי האר"י אפר פרה אדומה. אולי אליהו הנביא הביא לו אולי בדרך אחרת, אבל לדעתו כך היו הדברים. אם כן נחשוב כמה ברכה וטהרה הייתה בעם ישראל בזמן שהיה אפר פרה שכיח. כמה יש להתפלל על טהרה זו שהיא כל כך חזקה עד שמטהרת את האדם מטומאת מת שהיא טומאה קשה ביותר. כמה טהרה היא מביאה לעולם.
עמלקים מסתירים את עצמם - אז והיום
בהמשך הפרשה.
"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי: וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם: וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה: (במדבר כא א).
מסביר רש"י: שהכנעני הזה הוא למעשה "עמלק" שהם היו יושבי הנגב, "שנאמר (במדבר יג) "עמלק יושב בארץ הנגב" ושינו העמלקים את לשונם לדבר בלשון כנען כדי שישראל יתפללו להקב"ה לתת את הכנענים בידם, ומכיוון הם אינם כנענים אלא עמלקים, התפילה לא תענה. ראו ישראל שלבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם שנאמר: "אם נתון תתן את העם הזה בידי" ניצחו ישראל והצליחו.
שמעתי פעם מהרב שאומר כי מהעמלקים הללו אפשר ללמוד כמה חשובה התפילה של ישראל, כל כך הם מתאמצים לקלקל את תפילתם של ישראל. אפילו ללמדת את כולם שפה זרה, שכידוע זה דבר שאינו קל כלל וכלל העיקר לקלקל את תפילתם של ישראל. העצה של העמלקים מצליחה בפעם הראשונה, הם מנצחים ומצליחים לשבות שבי מישראל. "וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי". רק כשישראל מבינים לקראת הקרב השני שמשהו בתפילה שלהם לא בסדר, כיצד יתכן שהתפילה לא נענתה? בדקו וראו את פניהם שהם כפני עמלקים (ילקוט שמעוני במדבר כא) עלה בליבם חשש שמשהו לא בסדר שהרי לבושם כלבוש עמלקים, התפללו בלשון מדוייקת יותר וניצחו.
יש פה כאן דבר שצריך הסבר. אם העמלקים רוצים להתחפש ולהטעות את ישראל, הרי הרבה יותר קל להם לשנות את לבושיהם ללבוש הכנענים, כך יותר יחשבו הישראלים שהם כנענים. למה לשנות את לשונם? הרי עם ישראל בקושי שומע את הכנענים\עמלקיים מדברים, בעיקר הוא רואה מרחוק את לבושיהם, שהם יכולים להיות כלבוש כנען? זו דרך הרבה יותר יעילה לשבש את תפילותיהם של ישראל?
עמלק = ספק
מסתבר שהכוונה הייתה להכניס של ישראל "ספק", זו מטרתו של עמלק מאז ומקדם. חכמי הדרש אמרו ש"עמלק" בגימטריה "ספק". כאשר אדם מתפלל והוא מסופק האם אלוקים לא שומע, האם דבריו אמת, האם הוא מתפלל על אדם שמגיע לו. התפילה לא נענית. כן אומרים בפיוט שאומרים אשכנזים ביום כיפור "הַוַּדַּאי שְׁמוֹ כֵּן תְּהִלָּתוֹ. וְהַכֹּל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא וְאֵין בִּלְתּוֹ". והסביר רבינו האר"י ז"ל את הפיוט הזה ואמר שנכתב על פי הסוד.
זו דרכם של כל האנטישמיים מאז ומעולם. לשונם לשון נימוסים שלא מגלה את טבעם הרצחני. עד היום סימן היכר לנאצי הוא הנימוסים היפים. זו טבעו של עמלק. אינך יודע מי הוא עד שהוא שולף את טרפיו. בזמן השואה טרחו הגרמנים להסוות את מעשיהם הרעים כדי להראות טוב. אפילו תושביה הגרמנים של גרמניה לא ידעו לאן נוסעות הרכבות. בודאי היהודים לא ידעו את הסוד הנורא הזה רוב ימי המלחמה. הגרמנים הארורים סיפרו לכולם שהרכבות נוסעות למזרח ליישב את היהודים מחדש. הם דאגו לדבר בלשון כל כך יפה. דברים מתקבלים על הדעת, בחסותה הם טבחו באכזריות שש מליון יהודים.
הסיפור הזה של העמלקים הוא אותו דבר גם היום. סימן היכר לנאצי בעולם הוא הכחשת השואה. "הכל היה יפה, לא הייתה שואה. לא היה טבח". מאז ועד היום הם עוסקים בהסוואה. מאמצים לעצמם שפה של אומה אחרת. על פי שפתם ודיבוריהם לא תדע שהם רוצחים כל כך גדולים. זה לא משנה את העובדה שהם נשארו עמלקים ומצווה לאבדם מן העולם.
חולשת הנפש מעכבת את הגאולה
למרות שבני ישראל ניצחו את העמלקים והדרך פתוחה בפניהם, הספק של עמלק נכנס להם ללב. מי שמסתכל במפה רואה שבני ישראל יכולים להכנס בשער הכניסה הדרומי של ארץ ישראל, דרך ערד, ים המלח. או באר שבע. אבל לא. הם חוזרים לאחוריהם כמעט עד אילת. חוצים לכיוון עקבה. ממשיכים מזרחה כדי להקיף את אדום, עמון ומואב. זו הקפה גדולה דרך המדבר, בהקפה הזאת קצרה נפש העם בדרך. "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ" בסופו של דרך ארוכה וקשה הם מגיעים לארץ ישראל דרך מזרח ליד הגלגל.
למה הם חוזרים לאחוריהם. למה הם לא נכנסים ישר אחרי שהסירו את המחסום, אחרי שניצחו את הכנענים - עמלקים. חכמינו בתלמוד ירושלמי (סוטה דף ח/ב) אמרו שכשמת אהרון הכהן ונתגרו בהם העמלקים: "ביקשו ישראל לחזור למצרים ונסעו לאחריהן שמונה מסעות. ורץ אחריו שבטו של לוי והרג בהן שמונה משפחות. אף הן הרגו ממנו ארבע. הדא היא דכתיב (דברי הימים א כו) לעמרמי ליצהר לחברוני לעוזיאלי".
המסעות הללו הם חזרה למוסרה. שמוסרה הייתה שמונה מסעות לפני הר ההר. ואחרי שהם היו בהר ההר נאמר עליהם "ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה". והלא כבר היו במוסרה לפני שמונה מסעות? מכאן למדים חז"ל שישראל חזרו לאחריהם שמונה מסעות. והקושי הגדול פה שכל זה קורה בשנה האחרונה ליציאת מצרים. זה לא דור יוצאי מצרים. זה לא דור המדבר, אלה הדור של הנכנסים לארץ. מה להם ולמצרים? אבל זאת פעולתו של עמלק. למרות שהוא אבד - הוא מזיק ומקלקל. "משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד, קפץ וירד לתוכה אע"פ שנכווה, הקרה אותה בפני אחרים". (רשי דברים כה יח).
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
קול צופיך - הרב שמואל אליהו האור גדול של ל"ג בעומר
עוּלוּ וְאָתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִילּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
