ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לאחר שעסקנו במאמרים הקודמים ביסודות הגיור, נפנה לפסק הדין שפרסם דיין מבית הדין הרבני העליון וחתמו עליו שני דיינים נוספים, לפיו הדיינים היושבים בבתי הדין לגיור של הרבנות הראשית הינם רשעים, וגיוריהם פסולים.
הסיבה לכך, לדברי אותו דיין וחבריו, היא שדייני הגיור אינם דורשים מהגרים קבלת מצוות, וממילא מגיירים על פי עמדה המנוגדת להלכה, וכיוון שכך - הם רשעים. וכיוון שהם רשעים - אינם יכולים להיחשב דיינים. ואם אין הם דיינים הרי שאין כאן בית דין מגייר, וללא בית דין הגיור אינו תקף. ואפילו אם בפועל האיש או האישה שהתגיירו שומרים מצוות, כיוון שלא היה בית דין שקיבל אותם - הרי הוא גויים.
וצריך לעמוד על דבריהם: לו היו אומרים דייני ביה"ד העליון שדייני הגיור הם הדיוטות, היינו שאינם יודעים כראוי את ההלכה, או שטועים הם בשיקול דעתם - אי אפשר היה לבטל את הגיור שלהם (עיין יבמות עט, א, רמב"ם הל' איסורי ביאה יג, טו). ורק לאחר שקבעו כי דייני הגיור הם רשעים, יכלו לומר שאין הם יכולים להיחשב אפילו כבית דין של הדיוטות, ולכן גיוריהם פסולים. בדבריהם הם מצטטים את הרב שטרנבוך מהעדה החרדית, שכך כתב בספרו תשובות והנהגות (ח"ד רל).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
208 - שמירת מצוות כתנאי לגיור
209 - טעות מתוך זלזול
210 - השומר שבת הבן עם הבת
טען עוד
שתי טעויות חמורות
למרבה הצער, בשני דברים יסודיים טעו הדיינים שקמו לפסול את בתי הדין לגיור. האחד, שחשדו בדייני הגיור שהם מגיירים בלי שהם סבורים שהגרים מתכוונים לשמור מצוות. ואילו האמת היא שעד שהדיינים לא חוקרים ודורשים את המועמד לגיור, ומקבלים ממנו התחייבות גמורה שהוא מתכוון לשמור מצוות, אין הם מגיירים אותו.
השני, הם ציירו לעצמם מציאות כאילו כל הגרים הללו או רובם הגדול אינו שומר מצוות, והמציאות אינה כך. אחד מן הרבנים המגיירים העריך שכשמונים אחוז מהמתגיירים הם שומרי שבת, ואחרים מעריכים שכחמישים אחוז שומרי שבת. ואף הממעטים מדברים על עשרות אחוזים שומרי שבת. אפילו בקיבוצים חילוניים, פעמים רבות אנו מוצאים יהודי אחד ששומר מצוות - הגר שלמד באולפן. ופעמים שבזכותו אף יהודים נוספים מתקרבים למסורת אבותיהם.
ואף אם אותם הדיינים החרדיים רוצים לנהוג כבית שמאי, ולא לקבל גר בלי שיהיו בטוחים במאה אחוז שישמור מצוות - אסור להם לבזות ולזלזל בעמדתם של רבנים הסוברים שכל אימת שהגר התחייב לשמור מצוות, ואף יש סיכוי סביר שיעשה כך, צריך לקבלו.
יסודות הגיור
כפי שכתבתי במאמרים הקודמים, יסוד הגיור הוא הקבלה העקרונית של הגר לקיים את מצוות התורה. אמנם אין מדקדקים ללמדו את כל או רוב המצוות, אלא מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות, שאם ידקדקו יותר, אפילו אם כוונתו טהורה - יירתע ולא יתגייר (שו"ע יו"ד רסח, ב, ש"ך שם). וכל שבית הדין משתכנע שהגר מתכוון לקיים את המצוות - חובה עליו לגיירו. ואם אח"כ הפסיק לשמור מצוות, הרי הוא כיהודי חילוני.
והורו חכמים שלא לקבל גר הבא לשם נישואין או ממון או כבוד, משום שהניסיון מראה שאין קבלתם את המצוות קבלה שלמה, ורובם חוזרים אח"כ לסורם. אולם נפסקה הלכה שאם קבלו אותם - הרי הם גרים. ואפילו אם יחזרו לעבוד עבודה זרה, כפי שעשו נשות שלמה, מכל מקום גיורם אינו מתבטל (רמב"ם איסורי ביאה יג, טז-יח, ועיין יבמות עט, א).
בעיית הגיור בימינו
כיום רוב הגרים הבאים להתגייר באים לשם נישואין, שכן הם כבר מקיימים חיי אישות עם בן זוג יהודי, ולכאורה היה ראוי שלא לקבלם. אלא שרוב הפוסקים סוברים למעשה, שאימתי נפסקה הלכה שלא לקבל גר הבא לשם נישואין - כאשר אם לא נקבלו יימנעו הנישואין שלשמם בא להתגייר, או לכל הפחות, שעל ידי אי קבלתו יהודים אחרים יזהרו שלא להינשא לגויים. אבל אם הנישואין יתקיימו בין כך ובין כך, הרי שיש לנסות למנוע את טמיעתו של יהודי בין הגויים, ואם בן זוגו הגוי מסכים לקיים מצוות - מצווה לגיירו.
יסוד הדברים בתשובת הרמב"ם (רלא), וכ"כ רבי שלמה קלוגר (טוב טעם ודעת מהדו"ק קכט), והסכים לדבריו רבי חיים עוזר גרודזינסקי (אחיעזר ג, כו). וכ"כ בשו"ת תעלומות לב (כט), וכן הורה בארץ ישראל הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל יו"ד יד), והרב איסר יהודה אונטרמן (שבט מיהודה שער חמישי).
בנים ונכדים של יהודים
כדי להבין את גודל הבעיה, צריך לזכור כי בעקבות המהפכה הקומוניסטית והשואה, משפחות יהודיות רבות כמעט ונכחדו. והנה מגיע הנכד האחרון שנותר ממשפחה יהודית, הוא נשוי לגויה, והיא רוצה להתגייר. האם ננעל בפניהם את הדלת? האם לא נאזין לזעקת הסבים והסבתות שנטבחו, נשרפו ונשחטו על קידוש ה'? רק אחד נותר מהם, האם נזרוק אותו להיטמע בין הגויים, שלא יישאר להם אפילו שריד אחד?!
היהודים שהוגלו לסיביר
נדמה בנפשנו יהודי שבעוון יהדותו הוגלה על ידי השלטונות הסובייטיים לסיביר. הוריו נרצחו בשואה, או הוגלו למקומות אחרים. אין לו שם לא עבודה ולא בית. בקור של ארבעים מעלות מינוס הוא נודד גלמוד ממקום למקום, ישן בתחנות.
לפעמים אפילו את השפה אינו יודע כראוי. הגלו אותו מרומניה, אוקראינה או לטביה לסיביר הרוסית. אם לא ימצא קורת גג, תנור חימום וקערת מרק חם - הוא ימות. והנה גויה אחת ריחמה עליו ופתחה לפניו את דלת ביתה. נוצרו ביניהם קשרים. מתוך הכרת תודה הוא לבסוף התחתן איתה. כעת ילדיו מגיעים לארץ - האם לא נפתח בפניהם דלת וסיכוי להתאחד מחדש עם העם היהודי?
אחיו של ראש הישיבה
וכבר היה מקרה שהגיע מרוסיה אח של אחד מגדולי ראשי הישיבות הליטאיות. ראש הישיבה הגיע לקבל את פניו של אחיו, שלא התראה עמו עשרות שנים, והנה התברר שאחיו הפרופסור נשוי לגויה, וגם ילדיו גויים. הוא כמעט התעלף מרוב צער. אח"כ חיזר אחר בית דין שיגייר את אשת אחיו וילדיו. למרות שלא הספיקו ללמוד כראוי - תוך שבוע הגיור נגמר. גם אחריו הם לא ניהלו אורח חיים דתי. מספרים כי לאחר שהאח נפטר, האישה התקשרה לקהילה נוצרית. בבית דין של הרבנות הם לא היו עוברים גיור, שכן לא היו מפלים אותם לטובה עקב קשריהם עם אחד מראשי הישיבות...
כיצד נוהגים בקרובי משפחה
ולא רק אותו ראש ישיבה נהג כך. דייני בית הדין לגיור מכירים סיפורים רבים, איך רבנים חרדיים פנו אליהם בתחינה שיעזרו לגייר את בן זוגו של אחד מקרובי משפחותיהם.
אי אפשר לומר שכך נוהגים כל הרבנים החרדים, אבל זו עמדה רווחת. הסיבה פשוטה: כאשר מדובר בבן משפחה, עושים הכול כדי לנסות להצילו. אם לא ישמור מצוות בשלמות בעקבות הגיור של בן זוגו, לפחות יש סיכוי שאשתו תדליק נרות בשבת ויעשו ליל סדר, וילדיו יישארו במסגרת העם היהודי, ומי יודע - אולי לבסוף יחזרו בתשובה. לשם כך הם מוכנים למתוח את קו הקולא עד מעבר לאפשרי. לחפש את הדיינים התמימים ביותר, להפריז בעדויות חיוביות, להפציר ולהבטיח, כדי לשמור חוט של תקווה להצלת בן משפחתם מטמיעה.
יש רבנים חרדים שכל זמן שהבעיות אינן מגיעות לפתחם האישי המשפחתי, לא אכפת להם. מה אכפת להם שהגיע לארץ הצאצא האחרון של משפחה יהודית שנספתה בשואה?
מנהג בתי הדין לגיור
אבל רבני בתי הדין לגיור, מתוך אחריות לכל צאצאי יהודים, ומתוך אחריות עמוקה לשמירת ההלכה, משתדלים לנהוג על פי אמת מידה שווה. לא יגיירו תוך שבוע קרובי משפחה של מיוחסים, ולא ירחיקו את מי שאין לו קרובים. מכל הבא להתגייר דורשים ללמוד אמונה ותורה, ורק לאחר שיתחייב לשמור מצוות, ומתברר להם שכוונתו רצינית - מגיירים אותו. אמנם נכון, לא מעט מהמתגיירים אינם שומרים לבסוף מצוות, אבל בית הדין מילא את תפקידו ובירר עד כמה שידו מגעת.
כיצד הגיעו אותם הדיינים לחטא שכזה
קשה להבין כיצד טעו אותם הדיינים שהגדירו את הרבנים מבתי הדין לגיור כרשעים.
כפי הנראה, במשך שנים רבות התרגלו בעבירה חמורה זו של ביזוי תלמידי חכמים מהציבור הדתי לאומי, עד שנעשה להם הדבר כמותר ומוסכם, וקל היה בעיניהם להגדירם כרשעים. ואף שמן הסתם רצו לכוון בפסק דין זה לאמת, ואולי אף ידעו שישלמו על כך מחיר אישי - מכל מקום, עוון הזלזול הישן עמד בעוכריהם להכשילם.
הנזק הנורא
ולא זו בלבד, אלא שאף גרמו נזק נורא למעמד התורה. בתקופה האחרונה רבים התחילו להבין את הנזקים החמורים שבית המשפט העליון, המרים יד כנגד התורה, גורם לעם היהודי. בשנה האחרונה 12 אחוזים נוספים מקרב כלל הציבור איבדו את אמונם בבית המשפט העליון, וכיום כבר פחות ממחצית הציבור (49%) נותנים בו אמון.
דווקא הדיין שכתב את פסק הדין הזה כתב מאמרים חשובים מאוד ששמרו על מעמדה של ההלכה ובית הדין לעומת בית המשפט העליון. ועתה נתקלקלו הדברים ואבדה השעה, וליבי דווה מאוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
