ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
התורה מציינת את אילן היוחסין שלו כמתחיל באלעזר ובאהרון ולא מזה ש"פיטם עגלים לעבודה זרה". עם זה, גם כשהקב"ה משיב לו את מעמדו ומאשר את נכונות מעשיו, הדבר נעשה עם מידה מסוימת של הסתייגות.
האות ו' במילה "שלום" בפסוק על ברית השלום שאלקים מעניק לפנחס כתובה בצורה כזאת שהיא חצויה ושבורה. פנחס לא קיבל ברכת שלום מלאה אלא רק חלקית. חז"ל לימדו אותנו שהסיבה לכך היא העובדה שבמעשה הגבורה שלו היו אלימות והרג, על אף שאלה נעשו למען מטרה צודקת וקדושה.
שלום שמושג באמצעות אלימות ומותם של אחרים, גם אם המוות הזה חיוני ולגמרי מוצדק הוא תמיד בלתי שלם. התורה מצדיקה את מעשיו של פנחס ומטהרת את שמו, אך טינה קלה נגד מעשה קנאות הנועז שלו נשארת בכל זאת.
פנחס מופיע מאוחר יותר בהיסטוריה היהודית בספר שופטים. שם הוא כהן גדול, ולפי כמה דעות, גם ראש הסנהדרין. התלמוד מספר את הסיפור הטרגי של יפתח ובתו: יפתח נשבע להקריב את היצור החי הראשון שבו יתקל כאשר ישוב לביתו אחרי ניצחון במלחמה נגד בני עמון, והראשונה שיוצאת לקראתו היא בתו.
התלמוד מציג את הדעה שהסנהדרין של פנחס יכולה היתה להתיר את נדרו של יפתח. אך פנחס התעקש שיפתח יבוא אליו לצורך התרת הנדר, ואילו יפתח חשש שתהיה בזה פגיעה במעמדו כ"שופט", כמנהיג המדיני של ישראל. לכן דבר לא נעשה. הנדר נשאר בתוקפו, וחייה התמימים של בת יפתח מוקרבים. גם בסיפור הזה פנחס מצטייר כפחות ממושלם.
בסופו של דבר, הטיהור המלא של פנחס בא רק כאשר התלמוד אומר שפנחס הוא בעצם אליהו הנביא. כך אליהו-פנחס הוא זה שמלווה את עם ישראל בכל הדורות ובכל הקשיים. הוא האיש שנוכח בכל ברית מילה ובכל סדר פסח. הוא מבשר הגאולה השלמה והאיש שיחבר בין הדורות. הוא סמל לתקווה ולעתיד מזהיר לעם ישראל ולאנושות כולה.
רק כאליהו, פנחס זוכה לאותו מעמד של גיבור לא מעורער שהקב"ה מעניק בפרשת השבוע הזאת.
מי ייתן ויבוא במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
