ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- רביבים א'
- פרנסה צדקה ומוסר
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- פרנסה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
הוצאות לעומת הכנסות
כיצד ראוי לאדם לחיות עם כספו? האם להוציא את כל מה שיש לו על מזון, בגדים ודיור, או להיות חסכן ולהשתמש תמיד בפחות ממה שיש לו?
תשובה לכך בפסוק (דברים יב, כ): "כִּי יַרְחִיב ה' אֱלוֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר". רק לאחר שירחיב ה' גבולך - תאכל בשר, כמו שפירש רש"י על פי חז"ל: "לימדה תורה דרך ארץ, שלא יתאווה אדם לאכול בשר אלא מתוך רחבות ידים ועושר". כלומר רק אחר שיהיו לו בעדרו כמה וכמה כבשים, ישחוט אחת מהן לאכילה. כמו שנאמר (דברים יב, כא): "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ", אבל לא את כל בקרך וצאנך.
בתלמוד (חולין פד, א) נתנו לזה דוגמה, שאם יש לאדם מנה (מאה זהובים), יאכל ירק בלבד, שהיה המאכל הזול ביותר בימיהם. ואם יש לו עשרה מנים (אלף זהובים) - בנוסף לירק יאכל בשבת גם דגים. יש לו חמישים מנה (חמשת אלפים זהובים) - יאכל בשבת בשר, שהיה יקר מדגים. ואם יש לו מאה מנה (עשרת אלפים זהובים) - יכול לאכול בכל יום בשר.
בתרגום לימינו
במילים אחרות: יש למשפחה חמשת אלפים ש"ח לחודש, תחייה בארבעת אלפים, תתן מעשר לצדקה - חמש מאות, ותחסוך חמש מאות. יש למשפחה שבעת אלפים, תשפר מעט את חייה, תחייה בחמשת אלפים, תתן מעשר לצדקה - שבע מאות, ותחסוך אלף ושלוש מאות. יש לה עשרת אלפים, תחייה בששת אלפים, תתן למעשר אלף, ותחסוך שלושת אלפים. ואם יש לה עשרים אלף לחודש, תחייה בתשעת אלפים, ולגבי הצדקה, אולי כבר ראוי שתיתן לצדקה חומש, כלומר ארבעת אלפים, ותחסוך שבעת אלפים. 2
העניים שהעניות רודפת אחריהם
אבל, מציינים שם חז"ל שיש דורות ויש אנשים שמצבם כל כך רע, שהם גם עניים, וגם חולים. הם אינם מסוגלים לחסוך, כי כל אימת שמזדמנת להם איזו פרוטה לפורטה, הם נאלצים לקנות בה איזה מאכל להשיב את נפשם. עליהם נאמר הפתגם: "אחר העני הולכת העניות". הם תמיד במינוס בבנק, ועליהם לשלם עליו ריבית. הם מטפלים בשיניהם רק כשכבר אין להם ברירה, ובמקום לשלם עבור טיפול רגיל הם צריכים לשלם פי שלושה עבור טיפול שורש. אם ילדיהם מתקשים בלימודים, אינם מסוגלים לממן להם שיעורי עזר, וכך ילדיהם לא יצליחו בלימודיהם ולא יזכו במקצוע מכובד, ואף הם יהיו עניים. מפני שהם עניים הם פטורים מלהפריש מעשר כספים ממשכורתם, אבל גם ברכת העשירות הבאה בעקבות נתינת המעשר לא תגיע אליהם.
זהו מצב נורא. במצוות "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (ויקרא כה, לה) נקראנו לפעול כדי להוציאם ממעגל העוני.
ופעמים שהקב"ה מזמן לעני פתח להשתחרר מקללתו, ושולח לו מעט כסף, ומשפר את מצבו הכלכלי. ואזי הוא בנסיון קשה: אם ידע לנהוג בכספו כראוי, יפריש מעשר כספים ויחסוך - יתעשר. אבל כשהוא שב ומבזבזו לריק, הרי הוא חוזר ונופל לעניות.
הכלל הוא שכל אדם שיכול - צריך לחסוך. בחסכון הכסף לא מתבזבז ועוד עושה פירות (רווחים בהיתר עיסקא). ואם יתעשר - אין בכך פגם, יוכל לנהוג במידה טובה ולהפריש חומש מרווחיו לצדקה, ואף להעלות את רמת חייו.
המתקשים לחסוך
ולא כמו אותם אנשים שככל שהם מרוויחים יותר, כך הם מבזבזים יותר. יש לו עשרת אלפים הוא חי בשלוש עשרה אלף. יש לו ארבעים אלף ש"ח לחודש הוא חי בחמישים אלף ש"ח לחודש, ומתלונן שקשה לו לגמור את החודש, ובמיוחד קשה לו לתת מעשר לצדקה, ולכן בלית ברירה הוא נאלץ לתת פחות וגם זה הרבה מבחינתו. יהיו שישאלו: איך מוציאים חמישים אלף ש"ח לחודש. אל תדאגו, זאת לא בעיה, אפשר לקנות דירה שעולה מיליון דולר, ורהיטים משובחים במחיר כפול או משולש, וכן הלאה.
כדי שאדם יוכל לחסוך, הוא צריך לפתח את הצד הרוחני שלו. ללא זאת, הוא חי כבהמה, שכל אוכל שמניחים לפניה היא זוללת עד שבטנה מתפקעת. הוא אינו מסוגל לרסן את עצמו, מפני שכל חייו מוקדשים להנאות מגושמות. כל כסף שיש לו הוא חייב להוציא, והוא מצליח לשכנע את עצמו שזה לא מותרות, שהוא אכן מוכרח לבזבז את כל כספו.
הכסף של האנשים הללו הוא כסף מת. כסף שאין ממנו תועלת, שמתבזבז על הנאות חולפות שדבר לא נשאר מהן לטווח ארוך. וראו זה פלא, אחר כל ההשקעות העצומות בדירת פאר, במכונית פאר, ברהיטי פאר, הם עייפים נורא, אין להם כוח לגדל ילדים, הם לא מסוגלים להוליד יותר משניים שלושה ילדים. גם עם שני הילדים קשה להם להסתדר, הם מוכרחים לצאת לחופשות ארוכות בבתי מלון מפוארים. לכן הם לא יכולים לתת מעשר כספים לצדקה, ולפעמים, מוכרחים להודות, קשה להם לגמור את החודש, הם נאלצים לחיות במינוס. החיים קשים.
היודעים לחיות
ויש שמרוויחים עשרת אלפים ש"ח לחודש, ומקימים משפחה גדולה, ומשקיעים בחינוך ילדיהם. הם קונים בית באחת ההתנחלויות, או בפריפריה הזולה. אין להם כסף לשיעורים פרטיים, אבל הם משקיעים בילדיהם, מחנכים אותם ועוזרים להם בשיעורי בית. בכל חודש הם חוסכים. כשהילדים יגדלו, בעזרת חסכונותיהם יחתנו אותם ויסייעו להם בלימודיהם המקצועיים. הכסף שלהם חי. מכל שקל ושקל שלהם צומח דבר אמיתי. הם יזכו לראות את בניהם כשתילי זיתים סביב לשולחנם. אשרי חלקם.
כיצד ילמד אדם לרסן עצמו
אנשים רבים מתאוננים, כי אלף פעמים החליטו לא לבזבז את כספם לריק, ולא הצליחו. מה יעשו כדי ללמוד לנהל את כספם כראוי?
אכן אדם שכל מאווייו נתונים להנאות חומרניות חולפות, יקשה עליו לרסן את עצמו. כדי להתגבר על התאווה לקניית מותרות, צריך לפתח עולם רוחני עשיר ומספק.
עם זאת, תופעה מצויה בקרב אנשים רוחניים שלעיתים מבזבזים את כספם בטיפשות מחפירה, וזה מפני שהרוחניות שלהם תלושה ומנותקת מהשיקולים הריאליים. השילוב הנכון בין ערכים ושיקולים ריאליים הוא המתכון להצלחה. הערכים הם האור והשיקולים הריאלים הם הכלים.
אחת המצוות שמחנכות לכך היא מצוות מעשר כספים (דברים יד, כב). וכפי שפירשו חכמים "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" - עשר כדי שתתעשר. אדם שמתרגל לתת מהונו לטובת הזולת ולשם לימוד תורה, לומד שלא להיגרר אחר תאוותיו. ומתוך כך הוא מסוגל גם לחסוך. עליו תחול ברכת ה' והוא יתעשר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











