ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
ההיסטוריה היהודית מלאה באלפי גיבורים אלמונים ש"הצילו עיר", אבל נשכחו ולא זכו להכרה על אף שדורות של יהודים חייבים להם על אומץ לבם, תבונתם ופועלם.
הרב אלכסנדר רוזנברג, גם אם הדור המבוגר יותר של הרבנים בארה"ב ובישראל עדיין זוכר אותו, הוא גיבור שזכה לחצי הכרה, במקרה הטוב, וקרוב לוודאי שזה גם בדיוק מה שהוא היה רוצה. אך דבריי אלה לא באים להספיד את הרב רוזנברג אלא לתאר איך הכשרות, במובן המעשי שלה, ניצלה וכיצד דגלה הונף והסטנדרטים שלה הוגבהו בעולם היהודי.
עקב האכילס של הרבנות האורתודוכסית באמריקה ב-60 השנים הראשונות של ההגירה היהודית הגדולה אליה היה ההשגחה על הכשרות. את התוהו ובוהו ששרר בענייני הכשרות אי אפשר כמעט לתאר. הגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל, שנבחר כרב הראשי הראשון והיחיד של ניו יורק, נרדף עד מותו בטרם עת בשנת ה'תרס"ב על-ידי הכוחות היריבים שנלחמו על השליטה במזון הכשר בניו יורק.
ההשגחה על הכשרות הגיעה לידיהם של אנשים - יצרני מזון, מפיצים, קצבים, בעלי בתי מטבחיים, "רבנים" מפוקפקים ושרלטנים גמורים – שהיה ברור שנכנסו לעניין בגלל הרווח הכספי שיוכלו להפיק מלקוחות המזון הכשר. לתעשיית הכשרות הסתננו גם בוסים מושחתים של איגודי עובדים ואפילו ראשי משפחות של הפשע המאורגן. היו רבנים שנאבקו בגבורה בתוך הקהילות והשכונות שלהם כדי לשמור על הסטנדרטים של הכשרות, אבל לרבים היה זה מאבק יקר שבסופו של דבר הסתיים בתבוסה.
בשורש הבעיה הייתה העובדה שלא היה ארגון משותף שיוכל לנהל תוכנית של פיקוח מקיף על כשרות שתהפוך את הכשרות לעניין המוני ותנקה ממנו את הצורך הפרטי ברווחים, את הלחצים של יצרני המזון והספקים ואת דרישתם לסטנדרטים נמוכים יותר של השגחה.
השכר הנמוך להחריד ששולם לרבנים באמריקה באותה עת דחק אנשים רבים, שאחרת היו גדולים ומכובדים, לעמדות שבהן הם נדרשו לשתוק או להתפשר בנושא הפיקוח על הכשרות.
ארגון הקהילות היהודיות האורתודוכסיות (OU) התחיל לטפל בבעיה הזאת, אך רק כאשר הרב אלכסנדר רוזנברג מונה לרב האחראי על כשרות בארגון זה נעשתה התקדמות ממשית בתחום.
הרב רוזנברג, צאצא של משפחה מכבודת של רבנים מהונגריה, היה שילוב של קסם מהעולם הישן עם הבנה עמוקה של בני אדם והמניעים האמיתיים שלהם. היה בעל חוש עסקי מעולה, יושרה ללא רבב, חמלה עצומה לבני אדם באשר הם ורצון עז לשרת את הציבור. רצון זה תמיד איפשר לו לראות את התמונה הכוללת ולא רק את המקרה הצר שעומד לפניו.
הרב רוזנברג היה תלמיד חכם גדול, אדם שידע עם מי ומתי להתייעץ בענייני הלכה ומדיניות והתגלמות היעילות והיושר בכל מעשיו. אבל ההישג הגדול ביותר שלו היה שבכל מקום ועם כל אדם המפגש אתו תמיד היה חוויה של קידוש השם.
הרב רוזנברג חזה את היום, שאכן הגיע, שבו יהודי יוכל להיכנס כמעט לכל מרכול בצפון אמריקה ולקנות אוכל כשר בהשגחת הארגון האורתודוכסי. כל יהודי שנסע לכל מקום בארה"ב - לאלסקה, להוואי, ליוטה, לצפון דקוטה, ממש לכל מקום - יכול להעריך את השירות הגדול שהרב רוזנברג עשה כאשר הנהיג את הארגון בשנותיו המעצבות והפך את הרעיון של הפצת מוצרים כשרים לעניין שגרתי בתעשיית המזון הכללית.
הוא לא הסכים לפשרות בסטנדרטים של הכשרות ובכל זאת הבין היטב את הבעיות שהיו ליצרני מזון שרצו לעמוד בדרישות הכשרות. הוא תמיד אמר למנהלים של מפעלי המזון שהיו תחת השגחה: "אנחנו כאן כדי לעזור לכם. אנחנו לא הבעיה. אנחנו כאן כדי לתת לכם את הפיתרון."
מוצרים רבים היום כשרים היום בזכות הרוח החדשנית של הרב רוזנברג, בזכות הדיפלומטיה השקטה שלו ורצון הברזל שלו. הוא היה החלוץ והמשכלל של שיטת השחיטה ההמונית של עופות כשרים, שלאחר שיפורים ושכלולים טכנולוגיים נוספים הפכה לשגרה בכל העולם היהודי היום.
היה זה הרב רוזנברג שהדגיש בפני יצרניות מזון אמריקניות גדולות כמו קולגייט-פלמוליב, אייץ'-ג'יי היינס, ריצ'ס, פרוקטור אנד גמבל, בסט פודס ואחרות, את היתרונות שיוכלו להשיג אם יסכימו לייצר מזון כשר ויסכימו לפיקוח על הכשרות. התנהגותו האצילית, מראהו הנאה, לבושו המוקפד, יושרתו, חוכמתו ואמונתו הם שהטביעו רושם חזק ביותר על החברות הלא-יהודיות וכבשו את לבן עד שהתירו לרבנים "לברך את המכונות שלהם" ולהשגיח על המלאי ועל הספקים.
הרב רוזנברג אהב יהודים, את כל היהודים, מה שלא תמיד קל לעשות כשמעורבים בפעילות המעשית והיומיומית של הפיקוח והניהול של הכשרות. הייתה לו סבלנות אדירה. הוא מחל על כל עלבון אישי שהוטח בו על ידי אנשים קנאים ומרירים ותמיד חיפש הזדמנויות לעזור לזולת.
הרב רוזנברג היה נציג הרבנים למחנות העקורים בגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה. שם הוא נחשב למלאך גואל, בייחוד על ידי רבנים ומנהיגי חסידויות שניצלו. כשרבים מהם הגיעו לאמריקה כמה שנים אחר-כך, הרב רוזנברג עזר להם להתבסס וסייע להם בעצה, בכסף (הוא היה מפורסם בנדיבותו המופרזת), במשרות ובעידוד אישי.
הוא נהג ללכת לוויליאמסבורו ולבורו פארק בברוקלין בשנות לפני יובל שנים בחול-המועד ופשוט לעמוד שם, להתבונן בעגלות התינוקות, בבגדי החג, בדור שצעד שם אחרי השואה, ולחייך מבעד לדמעות.
לא אגזים אם אומר שאת הבסיס להרבה "הכשרים חסידיים" שקיימים היום הניח הרב רוזנברג. זה נכון גם לגבי הרבה ארגוני כשרות "פרטיים" מצליחים, שכולם אז, וכנראה גם היום, נשענים על השגחת הארגון האורתודוכסי בכל הנוגע לחומרי הגלם במוצרים "שלהם". הרב רוזנברג היה רחב לב ונדיב להפליא, ואם הוא חשב שעזרה למאמצים של אדם או ארגון אחר תסייע למטרה של השגת כשרות אמיתית, הוא תמיד תרם מעצתו, משיקול דעתו ומניסיונו.
בכוונה תחילה לא הכבדתי עליכם בטור הזה באינספור אנקדוטות על הרב רוזנברג, ויש לי רבות כאלה. אבל אני מבקש לסיים את הדברים על הרב רוזנברג בסיפור הבא:
אני התמניתי מיד אחרי הרב רוזנברג לאחראי הכשרות בארגון הקהילות היהודיות האורתודוכסיות. בשנת ה'תשל"ד בעיצומו של חרם הנפט הערבי על המערב, בעקבות מלחמת יום הכיפורים (זוכרים את הימים הטובים ההם?) אחד משני הספקים העיקריים של הגליצרין הכשר בארה"ב נאלץ להפסיק את המשלוחים שלו בגלל מחסור בנפט. מנהל חברה שהיתה בהשגחת הארגון, קונצרן גדול מאוד, התקשר אליי בבהלה. היו להם עוד מאה אלף תוויות עם הכשר של הארגון. לא היו להם תוויות אחרות למוצר שלהם, ולכן היה חשש שיצטרכו לסגור את המפעל ליומיים או שלושה עד שיוכלו להשיג תוויות ללא ההכשר, דבר שהיה גורם להם הפסד כספי ניכר. אמרתי להם שאנסה לעזור להם.
התקשרתי לספק האחר של הגליצרין הכשר והסברתי את הבעיה לסגן הנשיא שאחראי לשיווק. ביקשתי ממנו למכור כמה מכליות של גליצרין לאותה חברה, על אף שהיא לא היתה לקוחה קבועה שלו. סגן הנשיא הרהר בבקשתי רגע ואז הסכים ואמר לי שהוא יגבה ממנה את המחיר שהוא גובה מן הלקוחות הקבועים שלו.
הוא שאל אותי: "רבי, אתה חושב שהרב רוזנברג בגן עדן יודע מה אני עושה בשבילך?". לאיש העסקים הקשוח והלא-יהודי הזה לא היה ספק שהרב רוזנברג בגן עדן! טוב, גם לי אין ספק.
בשם כולנו, כל המיליונים שמוצאים מזון כשר בקלות ובשפע, אני מודה לך, הרב רוזנברג.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.













