ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
אמרו חכמים במשנה (תענית כו, ב): "משנכנס אב ממעטים בשמחה", כי ימים אלו הם ימי אבל על חורבן בית המקדש. ועל כן אין מקיימים בהם אירועים של שמחה, ואין אוכלים בהם בשר ואין שותים יין, וממעטים במשא ומתן, ונמנעים ממשא ומתן של שמחה, שאין קונים בימים אלו בגדים, כלים חדשים, תכשיטים וכיוצא באלה דברים משמחים. וכן אין בונים בימים אלה בניין של שמחה ואין נוטעים בהם נטיעה של שמחה.
הבדלי מנהג אשכנז וספרד ברחצה וכיבוס
למנהג האשכנזים אין מתרחצים בתשעת הימים רחצה של תענוג ואין מכבסים בהם את הבגדים, והספרדים נמנעים מזה רק בשבוע שחל בו תשעה באב. היינו ממוצאי שבת חזון ועד אחר תשעה באב.
והשנה אין דין שבוע שחל בו תשעה באב, שכן יום ראשון הוא תשעה באב, נמצא שבוע שחל בו תשעה באב הוא יום תשעה באב עצמו. לפיכך לא נעסוק במנהג איסור כיבוס ורחצה, שנוהג השנה רק למנהג האשכנזים.
שמחת הזוכים להתאבל על ירושלים
אמרו חסידים: גם המיעוט שממעט אדם בהנאתו ושמחתו בתשעת הימים צריך להיעשות בשמחה, וזהו שאמרו: "ממעטים בשמחה", ממעטים אבל עושים זאת בשמחה.
והעניין שאמרו חכמים (תענית ל, ב): "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה". כי בעצם האבלות על ירושלים זוכה האדם להתקשר אל ירושלים ואל בית המקדש, ומתוך ההתקשרות הזו הוא זוכה לבנות זכר לירושלים ולבית המקדש בתוך ליבו, ועל ידי כך הגאולה מתקרבת, ושמחה פנימית מתפשטת בתוך ליבו, שמחת הזוכים להתאבל על ירושלים.
טיולים ונופש
אין לקיים בתשעת הימים אירועים משמחים, כדוגמת טיולים, נופש במלון ומסיבת רעים. ורק אירועים שמטרתם העיקרית היא חינוכית או ציבורית מותר לקיים. לפיכך מותר לקיים סיורים לימודיים וכן ימי עיון אף שיש שמחה מסוימת בקיומם. וכן מי שנצרך למנוחה מסיבה בריאותית, יכול לצאת בימים אלו לחופשה במלון או בבית הבראה.
האם לברך 'שהחיינו' על חבר שלא ראו שלושים יום
שאלה: הנפגש בימי עיון שבתשעת הימים עם חבירו שחביב עליו מאוד שלא ראהו שלושים יום והוא שמח לראותו, האם יברך 'שהחיינו', או שמא מפני שמדובר בתשעת הימים אין לברך 'שהחיינו'?
תשובה: יברך 'שהחיינו', הואיל ואם לא יברך יפסיד את הברכה. שכן מבואר בשולחן ערוך (תקנא, יז), שטוב להיזהר מלברך 'שהחיינו' בימי בין המיצרים על פרי ומלבוש, כי אפשר לדחות את ברכתם לאחר תשעה באב. אבל כתב הרמ"א שם שאם לא יוכל לברך על הפרי אחר תשעה באב, כגון שהפרי יירקב עד אז, יברך עליו מיד, כדי לא להפסיד את המצווה (ועיין במ"ב תקנא, קא).
שחייה בבריכה
שאלה: האם מותר ללכת לשחות בתשעת הימים לשם תענוג או לשם בריאות?
תשובה: למטרת בילוי אסור להתרחץ בבריכה ובים מראש חודש אב, שאף זה בכלל "משנכנס אב ממעטים בשמחה".
והרגיל לשחות בכל יום בבריכה לשם בריאות, התרעננות ושמירת כושר, כיוון שאין נזק בריאותי אם לא ישחה מספר ימים, על פי מנהג אשכנז נכון להימנע משחייה בכל תשעת הימים. ולמנהג הספרדים נכון להימנע רק בשבוע שחל בו תשעה באב. והשנה שאין דין "שבוע שחל בו", מותר למנהג הספרדים לרחוץ לשם בריאות עד שבת חזון.
ומי שעל פי הוראת הרופאים צריך לשחות בכל יום, כגון מי שנפצע וכדי להשתקם הורו לו לשחות בכל יום, יכול לשחות עד ערב תשעה באב.
מסיבת גיוס
שאלה: האם מותר לקיים מסיבת גיוס בתשעת הימים לכבוד חבר שעומד להתגייס לצבא?
תשובה: אין לקיים בימים אלו מסיבת גיוס, מפני שאלו ימים שממעטים בהם בשמחה, ומסיבת גיוס כשמה כן היא - אירוע חגיגי.
אמנם להתאסף ולומר דברי תורה וחיזוק לכבוד חבר שעומד להתגייס בתוך תשעת הימים מותר. אבל אם ממילא הוא מתגייס כמה ימים אחר תשעה באב, אין לקיים אסיפה זו שיש בה צד של שמחת חברים בתשעת הימים.
תפירה וסריגה
נהגו שלא לערוך את חוטי השתי בתשעת הימים, והסמיכו המנהג על שום שבטלה אבן השתייה שהיא תשתיתו של עולם, ואף אנו נמנעים מלערוך חוטי השתי שהם תשתיתו של הבגד. וכן אסור לתפור בגדים חדשים בתשעת הימים, וכן אין סורגים בגדים או כיפות בתשעת הימים (ע"פ שו"ע תקנא, ז-ח). אבל לתקן בגדים ישנים מותר.
מי שפרנסתו מתפירת בגדים או הכנת בדים, והעבודה בתשעת הימים נחוצה לו, אם ייגרם לו הפסד גדול מהפסקת העבודה בתשעת הימים, רשאי לעבוד; ואם לא ייגרם הפסד גדול אינו רשאי. ועל כן מוטב שישאל שאלת חכם, כדי לבחון כראוי את מצבו.
קורס תפירה עדיף לבטל בתשעת הימים, ובשעת הצורך אפשר לקיימו ובלבד שלא יתפרו בו בגדים חדשים, אלא יתקנו ישנים או יתאמנו על תפירות שאין בהן צורך.
בנייה ושיפוצים
כיוון שממעטים בשמחה בתשעת הימים, אסור לבנות בימים אלו בניין של שמחה, כגון להרחיב את דירתו או מרפסתו בלא שיהיה לכך צורך חיוני.
וכן אסור בתשעת הימים לסייד ולצבוע את קירות הבית, מפני שהסיוד והצביעה נחשבים מותרות המשמחים, שהרי אפשר לחיות בבית בלעדיהם (שו"ע תקנא, ב).
וכן אסור לעשות בימים אלו שיפוצים שנועדו לנוי או מותרות, כמו החלפת תריסים, ארונות, וילונות, וכיוצא בזה דברים יקרים ומשמחים שאין בהם צורך הכרחי.
איזה בנייה ושיפוצים מותר
אבל מי שגר עם בני ביתו בדירה צפופה מותר לו לבנות חדר נוסף בתשעת הימים. וכן מותר לעשות את כל עבודות הבנייה שנועדו למנוע נזק. כגון אדם שכותלו עומד ליפול, אף שאינו צריך לאותו חדר ואין בזה סכנה, מותר לו להחריב את הכותל באופן מסודר ולבנותו שוב, שעל ידי כך הוא מונע מעצמו נזק.
בניית בית כנסת ובית ספר
מותר לבנות כל דבר לצורך מצווה. לפיכך מותר לבנות בימים אלו בית כנסת ובית ספר, ולסיידם ולצובעם (מ"ב תקנא, יב; כה"ח כה). וכן מותר לבנות בנייני ציבור, שכתב בעל ערוך השולחן (תקנא, ז), שנראה שכל דבר שהוא לצורך רבים נחשב כצורך מצווה.
קבלן ופועלים
מותר לקבלן ופועלים יהודים להמשיך לבנות בתשעת הימים בתי מגורים כדי למוכרם, מפני שהבתים נועדו למגורים ולא למותרות. בנוסף לכך זאת פרנסתם. ובארץ ישראל יש מצווה לבנות בתים. אמנם את הסיוד והצביעה ידחו לאחר תשעת הימים, ורק אם עיכוב הסיוד והצביעה יגרמו להם הפסד גדול - יוכלו לצבוע ולסייד בתשעת הימים.
מעבר דירה
שאלה: האם מותר לעבור דירה בתשעת הימים?
תשובה: ככלל אין להיכנס לדירה חדשה, קנויה או שכורה, בתשעת הימים - גם מפני השמחה שבדבר וגם מפני שאין בימים אלו סימן טוב. אבל אם עיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול, מותר להיכנס.
האם מותר לשאול חפץ מחבר טוב בלא רשות
שאלה: מה הדין במקרה של שני חברים טובים, שאחד מהם אינו נמצא, וחבירו רוצה להשתמש באחד מחפציו. מסתבר מאוד שבעל החפץ מוכן שחבירו ישתמש בו ללא רשותו, השאלה האם אפשר למעשה לסמוך על הסבירות הזו. למשל, שני חברים שגרים יחד בפנימייה, ולאחד מהם יש רדיו, האם מותר לשכן להשתמש במכשיר של החבר ללא רשות מפורשת?
תשובה: אם יש אפילו סיכוי מסוים שהחבר יתרעם על כך שלקחו את החפץ שלו ללא רשות, אסור לקחת את החפץ ללא רשות, שכן איסור הגניבה הוא איסור מהתורה, וכל זמן שישנו ספק יש להחמיר. ואפילו שהוא מתכוון אח"כ להחזירו, גם גניבה על מנת להחזיר נחשבת גניבה.
אמנם נחלקו הפוסקים במקרה שברור שחבירו מסכים שהוא ייקח את החפץ שלו ללא רשות. לדעת הגאון רבי זלמן מלאדי (שו"ע הרב הלכות מציאה א'), אע"פ שהוא בטוח במאה אחוז שחבירו מסכים, כל זמן שלא קיבל רשות מפורשת אסור לו להשתמש בחפץ ללא רשות. אבל לדעת הש"ך (חו"מ שנח, א), הואיל וברור לגמרי שבעל החפץ מסכים, ואין לו אפשרות לבקש את רשותו, מותר להשתמש ללא רשות מפורשת. ולמעשה נוהגים להקל כדעת הש"ך, ומנהג חסידות להחמיר כשאפשר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
