ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא להסית שום אדם מישראל לעבוד עבודה זרה, שנאמר: "כי יסיתך... לאמר לכה ונעבדה... וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה".
מצות לא תעשה על המוסת שלא לאהוב את המסית, שנאמר: "לא תאבה לו".
מצות לא תעשה על המוסת שלא לאהוב את המסית, שנאמר: "לא תאבה לו".
סיפורה של מצוה
אנשי העיר שראו את העני פוסע אל עבר ביתו של העשיר נדו לו בראשם. קמצנותו של האיש היתה ידועה ומפורסמת. קמצן זה לא רק שהיה חס על ממונו, ידוע היה בהקפדתו היתרה בחינוך בני ביתו בתורת הקמצנות. אידיאולוגיות שלמות בנה האיש על מנת להצדיק את קמצנותו, ועל פיהם אף חינך את בני ביתו.
אולם עני זה התקבל דווקא בסבר פנים יפות, שכן היה תלמיד חכם, וקמצן זה מוקיר רבנן היה. לאחר שעה ארוכה של התפלפלות בדברי תורה, העשיר היסב לסעודתו הדשנה, כשלצידו עומד העני וממשיך לשאת ולתת איתו. עיני העני כלו בראותו את האוכל, שכן ימים רבים שלא בא אוכל לפיו, אולם הקמצן לא כיבדו במאומה. העני שהרגיש כי נפשו יוצאת מרוב רעב, ביקש את סליחת בעל הבית, ויצא לרחוב בתקווה למצוא משהו לאכול. הוא לא פסע אלא מספר צעדים עד שהתמוטט, נפל ארצה ונפח את נשמתו. העשיר שיצא לשמע החבטה, נבהל למראה עיניו, ונקיפת מצפון ראשונה נקפה בליבו. שטוף זיעה נכנס לביתו, התיישב על כסאו ונרדם. ובחלום, בא אליו העני הנפטר, ואמר לו כי בשמים נמתח עליו דין קשה ביותר שכן נמצא אשם במותו. מצבו החמור של העשיר, כך פירט הנפטר באוזניו, חמור כפל כפליים, היות ובנוסף למותו של העני תובעים אותו על מיתה רוחנית של בני ביתו, והיות ש"גדול המחטיאו יותר מההורגו", אזי חייב הוא מיתה כמה וכמה פעמים. העשיר המבוהל שאל את העני מהי תקנתו, ונענה כי תקנתו היא גלות קשה למשך שנה. אולם, לא סתם גלות, אלא צריך הוא בשנת הגלות לקבל על עצמו שאינו ניזון אלא מבני ביתו, אותם אומללים שהתחנכו על ידו שלא לתת פרוטה ומאכל לעני.
העשיר לא התמהמה רגע. מיד כשהתעורר, יצא מביתו, הלך לשוק הקרוב וקנה בגדים מרופטים בכמה פרוטות. לא היה זה קל עבורו, אולם ידע כי אין בידו שום אפשרות אחרת. הוא קנה כובע רחב שוליים על מנת שלא יזהו אותו, ופנה אל עבר ביתו. הוא דפק בדלת בתקווה לקבל דבר מאכל, או פרוטה לרכוש לעצמו משהו, שכן עברו כבר כמה שעות מאז שבא מאכל אל פיו. אולם לתדהמתו, בנו הצעיר, שלא הכירו בתחפושתו, גידפו ושילחו ריקם. ההלם היה מידי. כמו היכה בו ברק הבין עד כמה מעשיו בהחטיאו את בניו היו חמורים. הוא התיישב בחוץ, רעב, עייף ומתוסכל. עברו מספר שעות ובני הבית שמו לב כי אביהם נעלם. משעברו מספר שעות נוספות והאב לא שב, החלה דאגה רבה רובצת על האחוזה הגדולה. במהלך הימים הבאים החיפושים בכל רחבי העיר ומחוצה לה היו נרחבים ביותר, אולם אין, האב לא נמצא. ובמקביל, האב האומלל שהרעב כמעט שהכריעו, לא נואש, וביקש בביתו שלו שוב ושוב מעט מזון, ובכל פעם נענה על ידי בניו-תלמידיו בשלילה. משראה כי כלתה אליו הרעה החליט לנקוט בדרך אחרת, הוא פנה אל דלת המטבח והתחיל לעשות מופע ליצנות לנשות הבית, שלא זיהו אותו בגלל הכובע הרחב שכיסה את פניו ובגדיו המרופטים. משסיים את המופע, נזרקה לעברו חתיכת לחם יבשה, כשכר על הבידור והשעשוע. וכך יום אחרי יום - ניסיונות מייאשים לקבל משהו מאנשי הבית, ומופעי בידור שהניבו לעיתים משהו קטן שהשאיר את הנשמה בגוף. בכל יום שעבר ייסר את עצמו על העוול הרוחני הנוראי שגרם לבני ביתו, והתנחם בכך שכעת מתקן הוא את מעשיו הרעים. כעבור שנה של סבל אדיר, שלח מברק לבני ביתו שנילאו מלחפשו כי תיכף חוזר הוא לביתו. השמחה שפשתה בבית היתה רבה כל כך, עד שאיש לא שם לב אל העני המוזר שהחליט להיטפל כבר שנה שלמה דוקא לביתם שלהם. וכך נמצא כי כמעט שלושה ימים שלא בא אוכל לפיו. ביום סיום השנה, החליף את בגדיו, שכעת היו גדולים על מידותיו באופן בולט, ונכנס לביתו. את פניו קידמו הכל בשמחה עצומה ובברכת מחיה המתים. משישבו לסעוד סעודת הודיה, שאל את בניו כיצד החזיקו מעמד בזמן היעדרותו. הם פרטו באוזניו את כל מאמציהם לחפשו, ואף סיפרו לו על העני המוזר שהיה מבדר את רוחם בשנה קשה זו. בשלב זה האב יצא מהחדר, החליף את בגדיו בבגדי העני וחזר שוב פנימה. בני הבית רצו לגרשו, אולם אז הוריד את כובעו, ואל מול הנוכחים הנדהמים החל בתיאור המעשה מתחילתו. דמעות רבות נשפכו שם באותו יום, עד שברור היה לכל כי בית זה ייהפך מיום זה ואילך לבית המכניס אורחים וגומל חסדים באופן מופלג. רק אז נרגע העשיר מהמחשבה כי הוא במו ידיו הסית את בני ביתו אל הרשעה והחטא.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
74 - "ואלהי מסכה לא תעשו לכם"
75 - "לא תאבה לו"
76 - "ולא תשמע אליו"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
