ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה ברור הדבר כי לכל אדם יש שכל גדול או קטן, אבל תלוי איך משתמש בו. יש אדם שהוא משתמש בו לדברים פוריים ולמעשים טובים בעיני אלהים ואדם, והרי הוא זוכה לשני עולמות העוה"ז והעוה"ב. ויש אדם שמשתמש בו לדברים נלוזים ולמעשים רעים, והרי הוא מפסיד את שניהם. ביאור הדברים:
א. החונן לאדם דעת יתב"ש, בחכמתו הנפלאה ובחסדו הגדול על יצוריו, הבדיל האדם מן שאר בע"ח, ונטע בו את השכל היקר מפז ומחרוץ, למען יידע האדם להבחין בין האור לבין החושך, כלומר בין טוב לרע, ואז בודאי שיבחר רק בטוב, וימאס ברע, יקרב התועלת וירחיק הנזק. דבר זה מתגשם, רק אם שוקל במאזני שכלו את שלשת הדברים שבהם מתבצעת כל פעולה, והם: מחשבה, דיבור, מעשה. דהיינו ששוקל כל מחשבה אם היא טובה ויש להוציאה לפועל, או אם היא רעה ויש לדחותה. וכן שוקל כל דיבור לפני שיוציאו מפיו, כי לפני שמוציאו מפיו האדם שולט על הדיבור, ואחרי שהוציאו מפיו הדיבור שולט עליו. וכן לפני כל מעשה, שוקל אם הוא טוב וראוי לעשותו, או רע וראוי לחדול ממנו. אדם כזה אין ספק שיחיה חיי אושר אמיתיים, בגשמיות וברוחניות, אהוב למעלה ונחמד למטה, חושך מעצמו צרות מיותרות, התלבטויות נפשיות, ויסורי מצפון, העלולים למצוץ את דמו ולכרסם בלבו ללא הרף כתוצאה מפזיזותו בדיבור או במעשה בלתי שקולים. נוסף לכך, רוכש לו ידידים נאמנים החפצים בידידותו וקרבתו המוכנים ללכת בעצתו מפני שרואים בו איש הדעת והתבונה, וכמאמר החכם תמה אני על אנשים הקונים עבדים בממונם, ולא קונים אדונים במתק לשונם, ע"כ.
ב. אדם המפעיל את שכלו ולא נותן לו להרדם ולהסחף בזרם העכור של המציאות, עליו לחשוב כמה דורות היו לפניו וכולם חלפו ועברו, ובודאי גם הוא יהיה בסופו כאחד מהם. ואת מי אנו מעריצים ומזכירים לתהלה ולברכה יום יום, רק החכמים הצדיקים החסידים ואנשי מעשה שבמשך חייהם עלי אדמות התגברו על יצרם לעשות רצון יוצרם יתב"ש, וזכרם לא ימוש מלבנו לעד. מחשבה זו לבד דיה להעירו מתרדמת הזמן ולהביאו למסקנא שכל תענוגי העוה"ז הרגעיים, הבל ואין בם מועיל, ואינם אלא אמצעי למטרה האמיתית, כי מפאת היותו אדם מורכב וגשמי, עליו להשתמש בהם על צד ההכרח גרידא, והמטרה האמיתית בחיים היא לעשות רצונו יתב"ש, ולקיים כל מצוותיו כל הימים. וכדברי המשורר ר"י הלוי זצ"ל באומרו ומה לי מזמן אם לא רצונך, ואם אינך מנתי מה מנתי, ע"כ.
וידוע כי מטכסיסי היצה"ר להטעות את האדם להוציא מפיו דברים גרועים או לעשות מעשים בלתי נאותים, ומפתה אותו בק"ן טעמים של הבל לטהר את השרץ, ולפעמים מראה לו גם שזאת מצוה. אולם האמת היא, שלו לא היה פזיז בדבריו או במעשיו, והיה שוקל בדעתו את מהות ועצם הדבור או המעשה ההם, ואת התוצאות השליליות שתצמחנה מהם כגון חילול השם רח"ל, או שזה יפגע בכבוד אחרים או ברכושם, וכדומה, היה מגיע למסקנא אחרת, שלא רק שאין זו מצוה אלא עבירה, ובלי ספק היה נמנע.
כלל הדברים. האיש החפץ חיים בזה ובבא, עליו לדעת איך למלאות את יעודו ואת תפקידו בחיים, הן החיים הגשמיים והן החיים הרוחניים, לעמוד תמיד על המשמר ולהיזהר ממוקשי היצה"ר הטומן פחים לרגליו ללוכדו ברשתו, להיות שקול במעשיו, מתון בדבריו, ומרוכז במחשבותיו. כי שום פעולה אפילו גשמית וכ"ש רוחנית, לא יתכן בשום פנים ואופן שתהיה שלימה ורצויה לפניו יתב"ש אם חסרה שקול וישוב הדעת. את הרעיון הנ"ל, ביטאו אותו רז"ל במשפט קצר כדרכם בקדש, באומרם דעת קנית מה חסרת, דעת חסרת מה קנית (נדרים מ"א ע"א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
