ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- גירושין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
כאשר הייתי בת 9 ההורים שלי נפרדו. כיום אני בת 23, גרה עם אמי. משך השנים שמעתי הרבה סיפורים קשים על אבא שלי, ולמעשה אני בנתק מוחלט ממנו. אני רוצה להתחתן, ויש לי הרגשה שהנתק הזה מפריע לי ליצור קשר עם בחורים.
ממש לאחרונה התחלתי לחשוב אם זה נכון להאמין לכל הסיפורים ולהרגיש שנאה כלפי אבא, או אולי לפתוח את הראש למחשבות אחרות.
ממש לאחרונה התחלתי לחשוב אם זה נכון להאמין לכל הסיפורים ולהרגיש שנאה כלפי אבא, או אולי לפתוח את הראש למחשבות אחרות.
תשובה :
מבנה נכון של בית, משפחה, הוא במעגלים. שני מעגלים משולבים הם ההורים. כאשר משלבים מעגלים זה בזה נוצרים שלושה מרחבים: המרחב של הבעל, גבולות אחריות, תפקידים וכד', והמרחב של האשה. המרחב שלישי הוא משותף לשניהם. גם הילדים יוצרים מעגל לעצמם, אך המעגל שלהם הוא מתחת למעגל של ההורים, ומשתלב עם המעגל של האבא, עם המעגל של האמא, וגם מעט בחלק המשותף לשניהם. ככלל, הקשר בין ההורים, או לעיתים, המריבות בין ההורים, שייכים אך ורק למעגל של ההורים. מותר לילדים להיות אוזן קשבת לאבא, וכן אוזן קשבת לאמא, אך אסור להם לנקוט עמדה או להביע דעה. הכוונה היא, שהם רשאים ואפילו צריכים "להתחבר עם הכאב" של כל אחד מההורים. ברור שתהליך פירוד בין ההורים גורם נזק וצער לשני הצדדים. הבנה לצער של האב, אינה סותרת הבנה לצער של האם. הזדהות עם הצער אינה הזדהות עם האדם. כצפוי, כל אחד מההורים מעוניין למשוך אליו את הילדים, ולהמריד אותם נגד הצד השני. אך בסופו של דבר, נגרם מכך נזק, הן לכל הורה בפני עצמו, והן לילדים. לכן, הבנים והבנות חייבים לחזק איש את רעהו ולהציב גבול מפריד ברור בין שותפות עם הכאב והקושי, לבין נקיטת עמדה לצד זה או זה. מתוך ראיית דרך זו, נחזור לשאלתך.
כפי שאת כותבת, בילדותך, לא עשית את ההפרדה הזאת, והתחברת לאמך, עד כדי ניתוק קשר ואפילו שנאה לאביך. טוב וחשוב שהתעוררת בשלב זה של חייך, לברר מחדש את היחס לאביך.
עבודה קשה בפניך. המגמה שאת צריכה להציב היא, לנקות את משקעי העבר, עד כמה שאפשר לשכוח את הסיפורים אשר שמעת, ולפתוח פתח להתחבר מחדש עם אבא. אפשר להשתמש לשם כך בדרכו של החפץ חיים, הפוסק בספרו על הלכות לשון הרע, שאם אנו שומעים לשון הרע על אדם, גם כאשר אנו נאלצים לשמוע את הדברים, אין לנו היתר להאמין בהם. כך גם ביחס לסיפורים ששמעת מאמא, קבלי אותם כאילוץ שנאלצת לשמוע, אבל אל תקבלי אותם כאמת, ולכל הפחות, הציבי סימן שאלה על גבם. ואם תשאלי, והרי אני פוגעת באמי, ומאשימה אותה בשקרים על אבי. לא היא. מנקודת המבט של האם, היא ודאי ראתה את מעשיו של בעלה באור שלילי, וכך גם הציגה את העובדות בפנייך. אך לכל מטבע יש שני צדדים. היא איננה יכולה להיות אובייקטיבית בשיפוט מעשיו, ואת רשאית ואף מחויבת להבהיר לעצמך, שודאי אפשר לראות ולפרש את המעשים מזווית אחרת.
בשאלתך הוספת, שהנתק מאבא ייתכן שיש לו השפעה על קשרים עם בחורים. יפה אמרת. ודאי שאם הגבר אשר אמור לציין עבורך את האדם האידאלי, אבא, נפגעת דמותו, יש בכך הקרנה ויצירת חשש סמוי מכל גבר או בחור, שמא גם הוא שייך לאותו זן גברי. לכן, שבעתיים את מחויבת לעמול על ניקוי העבר והארתו באור חדש. אומץ רב את צריכה כדי לצאת לדרך, וליזום קשר חדש עם אביך. אין צורך לחזור ולדוש בעבר כדי לראות כיצד רואה הוא את אשר ארע. יש לקבל החלטה, להכיר את ההווה, ועל בסיסו ליצור את הקשר הבריא אשר יחזיר אותך לקיים מצוות כיבוד בשלמותה: כבד את אביך, וגם את אמך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









