ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
וכבר עמדו ע"ז רבותינו הקדושים ז"ל, באומרם ברוח קדשם, עה"פ ונטמתם בם, אל תקרי ונטמתם בם אלא ונטמטם בם, שהעבירה מטמטמת לבו של אדם (יומא ט"ל ע"א). במשפט קצר זה כללו רז"ל תורה שלימה במניעת מחלות הנפש. שרצונם ז"ל בזה להורות, שהדברים הטמאים והאסורים הנכנסים בגוף האדם, הם מפעפעים בקרבו כרעל וארס, ומרדימים אותו לבל ירגיש בתועבותיו, כמו זריקת הרדמה לחולה שלא ירגיש בכאביו, וסופו להתדרדר תהומה מדחי אל דחי, עד כדי העדפת הדברים הטמאים והאסורים על פני הכשרים, בבחינת נפש רשע אותה רע (משלי כ"א יו"ד), וכמ"ש רז"ל אין היצר תאב אלא דבר שאסור לו (ירושלמי יומא פ"ו ה"ב).
והנה ברור הדבר ללא ספק, שכל מצוות התורה בכלל, ומצוות מאכלים אסורים וטמאים בפרט, אינם אלא לטובת האדם ולתועלתו הגשמית והרוחנית בזה ובבא. והגם שאין לשכל האנושי המוגבל ידיעה או אפילו מושג כל שהוא לסיבת האזהרה על מינים מסויימים דוקא ולא על זולתם, שרק הוא יתב"ש בחכמתו העליונה והנשגבה הנעלמה מעיני כל חי יודע הסוד הנפלא ותעלומות חכמה, וכן הטובה הגדולה והאושר הנצחי הנובע מההתרחקות וההמנעות מדברים אסורים וטמאים, והנזק הרוחני העצום הנגרם לאדם בעטים, וזה אומרו יתב"ש בענין זה, והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה', ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי (ויקרא כ' כ"ו), וכאומרם ז"ל וכי מה איכפת לו להקב"ה בין ששוחט את הבהמה ואוכל, או אם נוחר ואוכל, כלום אתה מועילו או כלום אתה מזיקו? או מה איכפת לו בין אוכל טהורות או אוכל נבלות? אמר שלמה אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא (משלי ט' י"ב), הא לא נתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות וישראל (תנחומא שמיני ח', ב"ר לך לך פרשה מ"ד), והיינו לטהר אותם ולהרחיקם מדברים המזיקים לגוף ולנפש, ולהדריכם בנתיבות היושר לקיים מצוותיו יתב"ש.
וכמו שהשיב רבינו יצחק אברבנאל זיע"א לאחד מחכמי אוה"ע, ששאלו למה מצוות טריפה ונבילה וכדומה נתנו רק ליהודים, והשיבו כי האלמוג הוא אמצעי בין הדומם והצומח, והאספוג הוא אמצעי בין הצומח והחי, שהרי יש לו חוש ההרגש, והקוף הוא אמצעי בין החי והאדם, והאדם הוא אמצעי בין הקוף והיהודי, והיהודי הוא אמצעי בין השמים והארץ, והשמים הם אמצעיים בין המלאכים והיהודים, ולכן מזון היהודי נבדל, כי הצומח ניזון מן העפר, והחי ניזון מן הצומח, וכל צמח יערב אל החי, והאדם שהוא במדריגה יותר מן החי, אינו ניזון מן העשבים כי אם מן הנאותים למזגו, וכן ניזון מן החי ולא מכל חי כי לא יזון מן הסוס ומן הפרד, והיהודי שהוא למעלה ממדריגת אדם אינו ניזון מן החי כי אם מבעלי חיים מיוחדים, ואפילו מאלה אחר תיקונים רבים, כמליחה והדחה והסרת חלבו ודמו, עד שישתנה הבשר ההוא ויהיה כאילו אינו בשר אלא מאכל אחר, אבל שאר העמים אוכלים כל חי בלי שום השתנות. לכן אמר הנביא, על ענין המאכלים, ואבדיל אתכם מן העמים, וכן בענין המצוות לא נתנו אלא למי שהוא למעלה ממדריגת אדם. לכן אמר עליהם. והייתם לי סגולה מכל העמים (שמות י"ט ה') ולכן לא נתנו אותן המצוות להם (ראה שבט יהודה למהר"ש אבן וירגא ז"ל, דף כ"ב ע"ב). מובן מדבריו הקדושים שמצוות התורה בכלל, ומצוות מאכלים טמאים ואסורים בפרט, נתנו רק ליהודים שהם למעלה ממדריגת אדם. ועיין בש"ס יבמות ס"א ע"א.
והגם שטבע האדם למאוס דבר שלא הורגל בו מילדותו ובפרט בדברי אוכל, עכ"ז הזהירונו רבותינו הקדושים שההמנעות וההתרחקות מדברים טמאים, עיקר הכונה בזה, רק בגלל שכך צוה ה' יתב"ש, ולא בגלל שנפש האדם קצה מהם. וזה אומרם ז"ל אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר, אבל אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך (ספרא סוף קדושים סי' קכ"ח). ורצונם ז"ל בזה, לנטוע בלב האדם, שעליו לקיים המצוות עשה ולא תעשה, לא מסיבה שהשכל מחייבן או מרחיקן, אלא בזה שהן גזרת המלך, הוא מלך הכבוד סלה יתב"ש.
והנה אמת נכון הדבר, שבמשך כל התקופות והזמנים ובכל הדורות שעברו, נזהרו בני ישראל מלהתגאל בטריפה ונבילה במסירות נפש ממש. וקדושי עליון היו גם מוכנים להשליך נפשם מנגד על קדושת שמו יתב"ש, ולא לטמא נפשם במאכלים ודברים אסורים (ראה תוספות ע"ז דף כ"ז ע"ב ד"ה יכול). אולם לדאבון לב, בזמן האחרון נפרצה חומת הכשרות, והפרצה התרחבה והגיעה לממדים מבהילים, והרבה נכשלים באכילת איסור וטריפה ונבילה חלב וחזיר רח"ל. והשלחן היהודי הכשר שהיה לתהלה לשם ולתפארת, בקדושתו ובטהרתו, הנהו מוצג כערום מבלי לבוש, בזה שהתרופפה ההקפדה בדבר חמור בענין מאכלים אסורים. ולו חכמו ישכילו כמה נזק עצום גורמים לעצמם ולבני ביתם החפים מפשע, והרעות שתצמחנה להם בעתיד מאכילת דברים טמאים, אין ספק שיאחזמו רעד וחלחלה, ויאמרו למלאך המשחית הרף. ומלבד הנ"ל, יש עוד שתים רעות. א. במקום לקנות הבשר הכשר קונים האסור בכסף מלא, ללא כל הכרח. ב. בזה שקונים האיסור, מחזיקים ידי עוברי עבירה, ה' הטוב יכפר בעדם, כי לכל העם בשגגה.
וראיתי באיזה ספר שפירש בדרך הלצה אומרו יתב"ש ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם תאכלו (ויקרא כ"ו כ"ח), שר"ל שההורים המקפידים על הכשרות, יכולים לאכול בשר אצל בניהם ובנותיהם בלב שקט, ללא כל חשש ופקפוק של נבילה וטריפה, דהיינו שגם הבנים והבנות יקפידו על שמירת הכשרות, ע"כ.
ושומע לעצה חכם, שבתקופתנו זו שהפרוץ מרובה על העומד, והכשרות בכמה בתים מפוקפקת למדי, האיש הירא את דבר ה' יתב"ש, ובפרט אם הוא ת"ח, יעשה כל המאמצים להתרחק ככל האפשר מביקורים בבתים כאלה, וכמ"ש רז"ל כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, שלא היו נכנסים לסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עמהם (סנהדרין כ"ג ע"א). ואם אין לו שום אפשרות להתחמק, כגון אם יש להם ברית מילה, או בר מצוה, או חתונה, והוא מוכרח להיות שם, ישים לפיו מחסום לבל יטעם מאומה מכל דברי מאכל המגישים לפניו, ולא ישים לב ללעג השאננים, כי מוטב להקרא שוטה כל ימיו ולא להיות שעה אחת רשע לפני המקום (עדיות פ"ה מ"ו).
המורם מכל האמור. א. דיני הכשרות במובנם המלא והרחב, מטהרים את הנשמה והגוף מחלאת החטאים והפשעים והצלתם מרדת שחת. ב. הם נחלתם הבלעדית של עם ישראל שהם למעלה ממדריגת אדם, ואין לזרים חלק ונחלה בהם. ג. עיקר העיקרים, שבזה מקיימים מצות המלך יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים, ומרומם על כל ברכה ותהלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








