ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
ירושלים אייר תרע"א - ירושלים ט"ו תשרי תשס"ח
כה קשה הדבר לכתוב על מרן הכהן הגדול, ראש הישיבה והרב הראשי לישראל, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצוק"ל. עדיין נראה שאפשר פשוט לדפוק על דלת ביתו, להפגש עם העינים החמות והפקחיות, עם האור שבפניו ולהתקשר על ידו לתורה כולה.
אזכיר סיפור קטן שהייתי לו עד, וממנו אולי נצליח, ולו במעט ללמוד איזו דרך והארה בעבודת ד'.
פעם ניגש רופא אחד לר' אברהם זצ"ל לשאול שאלה בהלכה. כיון שרצה להיות בטוח שיבין את תשובתו של הרב עד סופה, ביקש ממני שאגש איתו, וכך זכיתי לשמוע את הדברים הבאים:
הרופא שאל על חולה סופני מחוסר הכרה. שאלתו היתה באיזה מקרה מותר לנתק את החולה מהמכשירים שהם הם המחזיקים את החולה בחיים. בתחילה חשב הרב שהשאלה היא תאורטית בלבד, והתחיל לדון עם הרופא על המקרה. כשהבין הרב שמדובר בשאלה מעשית, החוויר ואמר – "אני כהן. אני לא אפסוק להפסיק חייו של יהודי!" הרופא חש בצערו של הרב שנגרם עקב שאלתו, ולא היה לו נוח, התחיל להתנצל ופנה ללכת. קרא לו הרב לשוב ושאל את הרופא: "האם זה נכון שהרפואה כיום מכירה בכך שאדם מחוסר הכרה אינו חסר אלא כלים להביע ולפעול, אבל המחשבה - וגם ההרגשות עדיין פועלות?" הרופא ענה לו בחיוב.
המשיך הרב ואמר: "אמרת שלחולה אין סיכוי לשוב להכרה. המשתמע מדבריך הוא שאין כל משמעות לחייו של החולה במצב זה. האמנם?" הרופא אישר את דבריו של הרב.
"אשאל אותך שאלה", אמר לו הרב בעודו נשען על הסטנדר כדרכו, ומדבר בשקט נפשי, "ואם זה היה החפץ חיים מאושפז במחלקה שלך, גם אז היית מתיחס אליו כך?" הרופא נרתע במקצת מהשאלה. "נכון", המשיך הרב, "אתה מבין שיש הבדל בין עולם עם החפץ חיים ובין עולם בלי החפץ חיים". הרופא שתק אבל הנהן בראשו. המשיך הרב את דבריו: "תדע לך שכל יהודי הוא 'חפץ חיים' קטן. ואולי בדיוק בשניה זו בה אתה מנתק אותו מהמכשיר הוא הרהר בתשובה?!"
זו דוגמא אחת מיני רבות המלמדות על דרכו של ר' אברהם זצ"ל. הוא לא רק שמע את השאלה, אלא גם את מה שמעבר לה, גם כל מה שעמד מאחוריה, מתוך תפיסתו והבנתו של השואל. תשובתו לא היתה צרה, ולא התייחסה רק לצד ההלכתי שעליו נשאל, אלא ר' אברהם בתשובתו הרחיב את היריעה, וחשף בפני השואל ראיה מוסרית ומקיפה שכל כולה תוצאה של תורה. 'כל יהודי הוא חפץ חיים קטן'. 'אולי היהודי מהרהר עכשיו בתשובה?' ולבסוף: האם אפשר לתאר את ההבדל בין עולם עם החפץ חיים לעולם בלי החפץ חיים?
נעמוד בקצרה על משמעותן של שתי נקודות אלו:
הראשונה, שכל יהודי, ובכל מקום שהוא, יש בו אמונה ורצון לשוב אל ד'. דבר זה היה כל כך פשוט וכל כך מובן לר' אברהם שלא היה מסוגל לחשוב אחרת.
פעם נשאל ר' אברהם זצ"ל על התנהגות רפואית עם חולה מסוכן, כלומר, האם מותר לתת לו תרופות שמטשטשות אותו. ר' אברהם ענה מה שענה והוסיף: אבל כמובן אסור לטשטש אותו עד כדי כך שלא יוכל להתוודות. אמר לו השואל: אבל הרב, אני מסופק אם חולה זה שומר את יום הכיפורים. ענה ר' אברהם לשואל בתקיפות: אם כן הוא ודאי צריך להתוודות! חשבת שרק ירא שמים חייב בוידוי?! אתה חייב למצוא דרך להציע לו להתפלל ולהתוודות.
אותו שואל היה קרוב משפחה של החולה, ואכן נהג כעצתו של ר' אברהם, ואותו חולה, שאפילו את דיני יום הכיפורים לא שמר כהלכה, כאשר רק דובר איתו על האפשרות להתפלל, אכן התפלל והתוודה מעומק הלב ממש לפני פטירתו.
והנקודה השניה בדברי תשובתו של ר' אברהם – היא הבנתו - על השפעתה של עוצמה רוחנית בעולם. ר' אברהם חזר והדגיש לנו שוב ושוב, שכל מציאות רוחנית משפיעה על אחרים על אף שהם רחוקים.
המשנה במסכת ברכות (פרק ט' משנה ה) אומרת:
"כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרים 'מן העולם'. משקלקלו המינין ואמרו אין עולם אלא אחד - התקינו שיהיו אומרים מן העולם ועד העולם." דהיינו לומר, שיש שני עולמות העולם הזה והעולם הבא. ומבואר שם שמטרת התקנה היתה להוציא מליבן של המינין. שאל ר' אברהם זצ"ל: כיצד יתכן שאמירה בבית המקדש מוציאה מליבן של המינין - הרי הדבר ודאי שאין המינין נמצאים בבית המקדש? וענה: אם ישנה מציאות רוחנית בבית המקדש הרי השפעתה ועוצמתה ניכרת גם מחוץ לבית המקדש.
ומכאן, שאם אדם מתמלא ברוחניות במקום אחד, ממילא יש לכך השפעה על העולם כולו.
בדרך זו ר' אברהם גם ביאר את תפילת האר"י ז"ל בשעת הוצאת ספר תורה בשלושת הרגלים:
"... ויתקיים בנו מקרא שכתוב: "ונחה עליו רוח ד', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ד' ". שאל ר' אברהם, הרי פסוק זה נאמר על מלך המשיח (ישעיהו יא, ב). אם כן מה פירוש 'יתקיים בנו' מקרא שכתוב בו, במלך המשיח?
ענה ר' אברהם: כי כיון שמלך המשיח מתמלא ברוח ד', ממילא משפיע הדבר עלינו.
זוהי כוונתו של ר' אברהם: עולם עם החפץ חיים, גם אם הוא מחוסר הכרה, הוא עולם אחר מאשר ללא החפץ חיים. החפץ חיים, בעצם הימצאותו בעולם משפיע עליו. וכשחסר החפץ חיים, גם העולם כולו חסר, ואינו אותו עולם.
עולם עם ר' אברהם הוא עולם אחד, ועולם בלי ר' אברהם זהו עולם אחר.
ואנו אין לנו אלא ללמוד ממה שהשאיר לנו מירושתו הרוחנית האדירה, כדי להמשיך ולו במקצת את דרכו.
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









