ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
נהגו לקרוא בשבת חול המועד סוכות מגילת קהלת, ויש להבין את הקשר בינה לבין החג!
עיקרו של ספר קהלת הוא ששלמה המלך מהביל את ענייני העוה"ז 'הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל'. וכיצד יכול לבוא ילוד אשה ולההביל את מעשה הבריאה של רבש"ע? אלא וודאי הכוונה שהם הבל כשהם מנותקים מרבש"ע, אבל כשענייני העוה"ז הם בבחינת אמצעי לתורה ולמצוות, אזי 'סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם'. וזהו עניינו של חג הסוכות, בו נכנס היהודי עם כל חומריותו, אכילה ושתייה ואפילו בשעה שאינו במודעות - בשינה, אל המצוה. וזה מראה על הדרגה הגבוהה של אדם מישראל, בפרט לאחר שנטהר ביוה"כ, שמסוגל לרומם ולקדש את כל ענייני החומר לעבודת ה'. מה שאין כן בגוי. וכמו שמבאר הרב חרל"פ זצ"ל, מדוע גוי, בזמן המקדש, יכול להתנדב דווקא עולה ולא שלמים? מסביר הרב חרל"פ, שנפש הגוי מסוגלת להבין שהכל עולה לגבוה, אבל אכילת קדשים משולחן גבוה, לקדש את האכילה, אין בסגולת נפש הגוי, משא"כ נשמת אדם מישראל, זהו עניינה לרומם את העוה"ז לעבודת ה', וזהו הקשר העמוק שבין קריאת קהלת לחג הסוכות 2 .
וכן הסוכה תורמת להעמקת רעיון זה אצל האדם. שהרי סוכה דירת עראי בעינן, ואמרה תורה 'צא מדירת קבע ושב בדירת עראי', בזמן האסיף, שיזכור האדם את עראיותו בעולם הזה, וישים מבטחו בהקב"ה. שהרי סוכה הלוא יכולה להיות שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, עם דין לבוד וגוד אסיק או דופן עקומה, 3 והכוכבים נראים ממנה, אבל היא היא אמורה להיות למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כלשון הפסוק 'וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר'. וכך אומר דוד המלך במזמור שאנו אומרים מר"ח אלול ועד הושענא רבא 'כי יצפנני בסוכו ביום רעה' המקום הבטוח ביותר הוא הסוכה, יותר מכל המיגונים והבטונדות, כי מבטחנו בהקב"ה. והוא יפרוש עלינו, בע"ה, סוכת רחמים וחיים ושלום.
^ 1. מתוך דברי תורה שרגיל הרב לומר לשומעי לקחו בזכר לשמחת בית השואבה שעורך בסוכתו במוצאי יו"ט א'.
^ 2. הסבר נוסף לקריאת מגילת קהלת בחג הסוכות מביא הנצי"ב ב'הרחב דבר' פרשת פנחס במדבר פרק כט' פסוק י"ב אות א'. שם מבאר, שנהגו אומות העולם בזמן שלמה (כפי שיהיה לעתיד) לעלות לירושלים בחג הסוכות, משום שמקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם בחג זה, ובאו לעמוד על קרבנם ולדעת שפרנסתם תלויה בקרבנות שישראל מביאים בשבילם, ואם לא יעלו לא יבוא עליהם הגשם. ואז שלמה היה אומר את מגילת קהלת לפני חכמי אומות העולם, שאף למ"ד במגילה ז. שקהלת ברוח הקודש נאמרה, מ"מ נאמרה גם לפני חכמי אוה"ע, לכן מוסיף ומבאר שלא נזכר בה אלא שם אלוקים, וזהו ההסבר לקריאת קהלת בחג הסוכות.
^ 3. ולכן גם נקראת מצוות סוכה – 'מצווה קלה' במס' ע"ז ג. כי קל מאד לבנותה.
^ 2. הסבר נוסף לקריאת מגילת קהלת בחג הסוכות מביא הנצי"ב ב'הרחב דבר' פרשת פנחס במדבר פרק כט' פסוק י"ב אות א'. שם מבאר, שנהגו אומות העולם בזמן שלמה (כפי שיהיה לעתיד) לעלות לירושלים בחג הסוכות, משום שמקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם בחג זה, ובאו לעמוד על קרבנם ולדעת שפרנסתם תלויה בקרבנות שישראל מביאים בשבילם, ואם לא יעלו לא יבוא עליהם הגשם. ואז שלמה היה אומר את מגילת קהלת לפני חכמי אומות העולם, שאף למ"ד במגילה ז. שקהלת ברוח הקודש נאמרה, מ"מ נאמרה גם לפני חכמי אוה"ע, לכן מוסיף ומבאר שלא נזכר בה אלא שם אלוקים, וזהו ההסבר לקריאת קהלת בחג הסוכות.
^ 3. ולכן גם נקראת מצוות סוכה – 'מצווה קלה' במס' ע"ז ג. כי קל מאד לבנותה.

עניני החג אושפיזין - באור מאמר הזוהר על האושפזין
בצרוף מאמר המבאר את הזמנתם של שבעת הצדיקים הללו דווקא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.












