ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
נהגו לקרוא בשבת חול המועד סוכות מגילת קהלת, ויש להבין את הקשר בינה לבין החג!
עיקרו של ספר קהלת הוא ששלמה המלך מהביל את ענייני העוה"ז 'הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל'. וכיצד יכול לבוא ילוד אשה ולההביל את מעשה הבריאה של רבש"ע? אלא וודאי הכוונה שהם הבל כשהם מנותקים מרבש"ע, אבל כשענייני העוה"ז הם בבחינת אמצעי לתורה ולמצוות, אזי 'סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם'. וזהו עניינו של חג הסוכות, בו נכנס היהודי עם כל חומריותו, אכילה ושתייה ואפילו בשעה שאינו במודעות - בשינה, אל המצוה. וזה מראה על הדרגה הגבוהה של אדם מישראל, בפרט לאחר שנטהר ביוה"כ, שמסוגל לרומם ולקדש את כל ענייני החומר לעבודת ה'. מה שאין כן בגוי. וכמו שמבאר הרב חרל"פ זצ"ל, מדוע גוי, בזמן המקדש, יכול להתנדב דווקא עולה ולא שלמים? מסביר הרב חרל"פ, שנפש הגוי מסוגלת להבין שהכל עולה לגבוה, אבל אכילת קדשים משולחן גבוה, לקדש את האכילה, אין בסגולת נפש הגוי, משא"כ נשמת אדם מישראל, זהו עניינה לרומם את העוה"ז לעבודת ה', וזהו הקשר העמוק שבין קריאת קהלת לחג הסוכות 2 .
וכן הסוכה תורמת להעמקת רעיון זה אצל האדם. שהרי סוכה דירת עראי בעינן, ואמרה תורה 'צא מדירת קבע ושב בדירת עראי', בזמן האסיף, שיזכור האדם את עראיותו בעולם הזה, וישים מבטחו בהקב"ה. שהרי סוכה הלוא יכולה להיות שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, עם דין לבוד וגוד אסיק או דופן עקומה, 3 והכוכבים נראים ממנה, אבל היא היא אמורה להיות למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כלשון הפסוק 'וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר'. וכך אומר דוד המלך במזמור שאנו אומרים מר"ח אלול ועד הושענא רבא 'כי יצפנני בסוכו ביום רעה' המקום הבטוח ביותר הוא הסוכה, יותר מכל המיגונים והבטונדות, כי מבטחנו בהקב"ה. והוא יפרוש עלינו, בע"ה, סוכת רחמים וחיים ושלום.
^ 1. מתוך דברי תורה שרגיל הרב לומר לשומעי לקחו בזכר לשמחת בית השואבה שעורך בסוכתו במוצאי יו"ט א'.
^ 2. הסבר נוסף לקריאת מגילת קהלת בחג הסוכות מביא הנצי"ב ב'הרחב דבר' פרשת פנחס במדבר פרק כט' פסוק י"ב אות א'. שם מבאר, שנהגו אומות העולם בזמן שלמה (כפי שיהיה לעתיד) לעלות לירושלים בחג הסוכות, משום שמקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם בחג זה, ובאו לעמוד על קרבנם ולדעת שפרנסתם תלויה בקרבנות שישראל מביאים בשבילם, ואם לא יעלו לא יבוא עליהם הגשם. ואז שלמה היה אומר את מגילת קהלת לפני חכמי אומות העולם, שאף למ"ד במגילה ז. שקהלת ברוח הקודש נאמרה, מ"מ נאמרה גם לפני חכמי אוה"ע, לכן מוסיף ומבאר שלא נזכר בה אלא שם אלוקים, וזהו ההסבר לקריאת קהלת בחג הסוכות.
^ 3. ולכן גם נקראת מצוות סוכה – 'מצווה קלה' במס' ע"ז ג. כי קל מאד לבנותה.
^ 2. הסבר נוסף לקריאת מגילת קהלת בחג הסוכות מביא הנצי"ב ב'הרחב דבר' פרשת פנחס במדבר פרק כט' פסוק י"ב אות א'. שם מבאר, שנהגו אומות העולם בזמן שלמה (כפי שיהיה לעתיד) לעלות לירושלים בחג הסוכות, משום שמקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם בחג זה, ובאו לעמוד על קרבנם ולדעת שפרנסתם תלויה בקרבנות שישראל מביאים בשבילם, ואם לא יעלו לא יבוא עליהם הגשם. ואז שלמה היה אומר את מגילת קהלת לפני חכמי אומות העולם, שאף למ"ד במגילה ז. שקהלת ברוח הקודש נאמרה, מ"מ נאמרה גם לפני חכמי אוה"ע, לכן מוסיף ומבאר שלא נזכר בה אלא שם אלוקים, וזהו ההסבר לקריאת קהלת בחג הסוכות.
^ 3. ולכן גם נקראת מצוות סוכה – 'מצווה קלה' במס' ע"ז ג. כי קל מאד לבנותה.
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע.
נשיא ישיבת "בית אורות"
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
