ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ר' גימפל מיהר לבית הרפואה, שם מצא את בנו כשפיו מעוות ועשרה צינורות מחוברים לגופו. הרופאים סיפרו לאב הנדהם שבנו עבר זעזוע מוחי, איבד את ראייתו, ולמעשה הפך לצמח. האב שוחח עם פרופסור שפרינגר על מצב בנו, ובתוך כך סיפר לרופא כי עליו לארגן את הלוויית חמיו למחר בבוקר.
"שמע נא", אמר הפרופסור היהודי, "מחר ערב ראש-השנה. אני מציע שתדחה מעט את הלוויית חמיך, כיוון שתצטרך לארגן מחר גם הלוויה לבנך..."
האב הזדעזע מחומרת המצב, אבל קיווה בכל זאת שבנו יינצל. בשעה שלוש לפנות בוקר הגיע לבית הרפואה נשיא בית-הכנסת שבו מסר ר' גימפל שיעורים ביהדות. כאשר שמע על המצב הקריטי, הציע: "אולי תתקשר לרבי מליובאוויטש?"
"מה אתה מספר לי סיפורים על רביים", רגז ר' גימפל, "אתה יודע שאיני חסיד, ואין לי עסק עם רביים למיניהם!"
האיש המשיך ללחוץ על ר' גימפל, שנעתר לבסוף. ממילא לא היה לו מה להפסיד. הוא לקח את מספר הטלפון והתקשר למזכירות של הרבי בארבע בבוקר.
מהעבר השני של הקו ענה מזכירו של הרבי, הרב חודקוב. ר' גימפל סיפר מה אירע והוסיף כי פרופ' שפרינגר אמר שאין לבנו סיכוי לחיות. הרב חודקוב ביקש מר' גימפל להמתין, ולאחר מכן אמר: "הרבי ביקש שתתקשר אליו בעוד שעה".
"על מה אתה מדבר?!" צעק ר' ר' גימפל, "הילד לא יחיה עד אז!"
המזכיר צעק בחזרה: "אם הרבי אומר שתטלפן אליו בעוד שעה, ואינך מאמין שבנך יחיה עד אז, בשביל מה אתה פונה לרבי?! עליך לעשות כדבריו".
ר' גימפל המתין שעה, כשהוא קורא תהילים בלב נשבר ועוקב בחרדה אחר מצבו המדרדר של בנו. בשעה ארבע וחצי הועבר הילד לחדר-ביניים הסמוך לחדר המתים.
בשעה חמש טילפן ר' גימפל ושמע בהתרגשות את הרבי, שאמר לו: "עליך לעשות את הפעולות הבאות: תוסיף לבנך את השם בן-ציון, תן 1800 דולר לצדקה, אבל ששום פרוטה לא תהיה למוסדות ליובאוויטש..."
"אין לי כעת סכום כזה", נאנח ר' גימפל.
"תשיג הלוואות ממכריך", אמר הרבי והוסיף: "תאמר נא לפרופ' שפרינגר כי הרבי מליובאוויטש מבקש שיתקשר אליו".
ר' גימפל אמר לרבי כי הוא אמור להתפלל כחזן בראש-השנה בבית-הכנסת וגם לתקוע בשופר, ושאל איך יוכל לנטוש את בנו.
"תתפלל בבית-הכנסת ותבקש מהקב"ה שנה טובה, ואילו אשתך תישאר עם הילד. מסור לה שתשתדל לשמוע תקיעת שופר, ושתשפיע על אשה נוספת לעשות כן כדי להרבות בזכויות".
האב ניגש למלא אחר הוראות הרבי. קודם כל הוסיף לבנו את השם בן-ציון. הוא נזכר שבעת העיבור רצתה אשתו לקרוא לבנם בן-ציון, על שם סבה הי"ד שהיה למדן גדול ושוחט מומחה בדובנוב ונספה בשואה, אבל שבועיים לפני הלידה נפטר אביו והוחלט לקרוא לתינוק על שמו. חודשיים לפני התאונה שמע ר' גימפל מאשתו שהיא חלמה כי סבה המנוח הגיע אליה עם מקל והכה אותה באומרו: "קר לי, ואני כועס שלא הקמת לי בית!". לאחר מכן הופיע בחלומה אביו המנוח של ר' גימפל, והודה לה על שבנתה לו בית.
ר' גימפל נדהם מכך שהרבי ידע זאת. הוא גייס את הכסף וחילקו לצדקה, ומסר לפרופ' שפרינגר את בקשת הרבי.
"מה פתאום שאתקשר לאיזה רבאיי בניו-יורק?!", תמה הרופא.
"מה אכפת לך לנסות", התחנן האב, "הרי מדובר רק בשיחת טלפון, ואולי זה יציל את בני?!"
הרופא נעתר להפצרותיו. לאחר מכן סיפר שהרבי נתן לו הוראה מוזרה ומדהימה: להכניס את ראשו של הילד למקפיא למשך זמן מה... והוא עשה כדבריו.
אשתו של ר' גימפל נותרה בראש-השנה בבית הרפואה, שמעה קול שופר וזיכתה יהודיות נוספות במצווה.
ביום השני של ראש-השנה, כאשר ר' גימפל היה באמצע תקיעותיו, הגבאי אחז לפתע בידו, ולחש באוזנו: "אני מוכרח להפסיקך באמצע התקיעות. קיבלתי ידיעה מבית הרפואה שמצב בנך השתפר. הוא הוחזר לטיפול".
ר' גימפל התפלל מוסף בבכיות נוראות. לאחר ההבדלה במוצאי החג מיהר לבית הרפואה. כשהגיע שמח להיווכח שבנו חזר לחיים, אם כי אינו מתפקד. הוא ניסה לברר אצל הרופאים מה אירע, והם השיבו שאירע פה דבר בלתי הגיוני.
אט-אט, בליווי צמוד של הרבי, התאושש הילד ממצבו עד שהחלים לחלוטין. ברבות הימים עלה לישראל, הקים משפחה חסידית, וכיום מכהן הרב בן-ציון אורמלנד כראש ישיבה לבחורים בצפת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
