ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
על הפסוק בתורה 2 : "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" כתב רש"י על המילים "כי בסכות": "ענני כבוד" כדעת ר' אליעזר. וכן פסק השו"ע בתחילת הלכות סוכה כדעת ר' אליעזר 3 : "בסכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש".
ויש לשאול כמה שאלות על כך:
1. מדוע רש"י ואחריו הטור והשו"ע פסקו דווקא כדעת ר' אליעזר, שמצוות סוכה היא כנגד ענני הכבוד, ולא כדעת ר' עקיבא שמצות סוכה היא כנגד סוכות ממש; והרי ידוע שבמחלוקות ר"א ור"ע בדרך כלל הלכה כר' עקיבא?
2. מדוע ר' עקיבא כתב שמצוות סוכה היא זכר לסוכות שבנו בנ"י במדבר, הרי כתוב בפירוש בפסוק שהטעם של בניית הסוכות הוא "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", ומשמע מהפסוק שמדובר דווקא על סוכות שה' עשה והושיב ולא שבנ"י בנו בעצמם?
3. מדוע דווקא זכר לסוכות חוגגים חג שלם, הרי היו במדבר עוד הרבה ניסים מיוחדים, ה' נתן לנו מן במשך 40 שנה, ובאר מים חיים ללא הפסקה, ועוד הרבה ניסים נעשו כפי שכתוב במדרשים; וא"כ מדוע דווקא על הסוכות אנו מציינים בחג כ"כ גדול ומשמעותי?
4. שאלה נוספת שאינה קשורה באופן ישיר לשאלות הקודמות, מדוע בתורה כתוב קודם כל הציווי על נטילת ארבעת המינים ואח"כ על מצוות סוכה 4 : "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני... בסכת תשבו שבעת ימים...", ואילו במסכת סוכה שבמשנה מתחילה המשנה קודם כל בדיני סוכה, ורק אח"כ בדיני ארבעת המינים. וכן ברמב"ם וכן בטור והשו"ע?
ובכדי לענות על השאלות הללו, נראה שיש להסביר את ההבדל בין הסתכלותו של ר' אליעזר להסתכלותו של ר' עקיבא. ההסתכלות של ר' אליעזר היא על השפע שהקב"ה משפיע על עמ"י. ואילו ההסתכלות של ר"ע היא על ההשתדלות שעושים עמ"י.
דרכו של ר' אליעזר
ר' אליעזר רואה בסוכה את ענני הכבוד שה' השפיע על עמ"י ושמר עליהם במדבר מכל המזיקים. בסוכה אנו מבטאים את השמירה המיוחדת שהייתה לעמ"י במדבר, ה' סיכך ושמר על בניו שלא יאונה להם כל רע, ודאג לכל צורכיהם במדבר, ועל כך אנו מודים לו בחג, על השפע הטוב שהוא השפיע עלינו ודאג לנו במדבר. ובכך אנו מבטאים את האמונה המוחלטת שלנו בה' יתברך שכל מה שיש לנו הוא מכוחו ומטובו הגדול.
דרכו של ר' עקביא
לעומת ר' אליעזר, ר' עקיבא מסתכל על ההשקעה שעשו בנ"י בהיותם במדבר, הם בנו סוכות והלכו אחרי ה' מתוך מסירות; וכדברי הנביא ירמיה 5 : "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". לדעת ר' עקיבא היסוד הגדול של סוכות זה החלק שעמ"י עושה בעולם; עמ"י פועל, יוצר ובונה עולמות בזכות מעשיו הטובים שהוא עושה. בחג הסוכות אנו מזכירים את מעשיו הטובים של עמ"י, ואנו מעלים על נס את הכוח שעמ"י יכול לפעול ולהשקיע בקידום החומרי והרוחני של העולם.
לכבוד מה חוגגים את חג הסוכות
לדעת ר' אליעזר אנו חוגגים בסוכות את ההשגחה שה' השגיח עלינו, והשפיע עלינו שפע טוב במדבר כהכנה לארץ ישראל, שתמיד נדע ונזכור שכל השפע שיש לנו היא מאיתו יתברך בלבד. הסוכות מבטאות את תחושת התלות המוחלטת בקב"ה, שהוא שומר עלינו, ומבלעדיו איננו מסוגלים לעשות דבר.
ולדעת ר' עקיבא אנו חוגגים את חג הסוכות, כזכר לסוכות שבנינו במדבר, זכר לחלק שעשינו ויצרנו. את סוכות חוגגים על כך שעמ"י נוטל חלק בגילוי מלכות ה', חוגגים על כך שהגאולה תלויה גם בנו, שיש לנו את היכולת להשפיע ליצור כאן עולם של קדושה, ואלמלא ההשתדלות שלנו לא יוכל להיווצר כאן בעולם הזה מלכות ה'.
"כי בסוכות הושבתי"
על יסוד זה נראה שניתן להסביר את הפסוק שהובא לעיל: "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" אליבא דכל דעה. לדעת ר' אליעזר הדגש בפסוק הוא על המילה: "הושבתי...", שה' הושיב אותנו ונתן לנו את השפע הרוחני במדבר ובזכותו יצאנו ממצרים והגענו בניסים גדולים לארץ ישראל.
ואילו לדעת ר' עקיבא הדגש בפסוק הוא על המילים על המילים: "כי בסוכות...", שבנ"י ישבו בסוכות שהם בנו בעצמם בזמן שהם יצאו ממצרים, (כמובן שה' הושיב אותם וסייע בעדם, אך הם בנו את הסוכות).
טעמם של ר"א ור"ע
מדברי הגמרא עולה שישנה מחלוקת בין ר"א ור"ע מהו המקור לחיוב להניח סכך על הסוכה 6 : אמר ריש לקיש אמר קרא: (בראשית ב, ו) "ואד יעלה מן הארץ" מה אד דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ, אף סוכה דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ. הניחא למ''ד ענני כבוד היו {ר' אליעזר}, אלא למ''ד סוכות ממש עשו להם {ר' עקיבא} מאי איכא למימר?... כי אתא רבין אמר ר' יוחנן אמר קרא (דברים טז, יג) "באספך מגרנך ומיקבך" בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר.
המקור לחיוב סכך לדעת ר' אליעזר הוא מהפסוק: "ואד יעלה מן הארץ". אד הוא ענן, וענן הוא דבר שנמצא בשמים מעלינו, המבטא דבר רוחני, ומתוך הענן מושפע עלינו שפע של גשמים, וכן הסוכה היא כנגד ענני הכבוד, שהם השפע שה' משפיע עלינו
לעומת זאת המקור של ר' עקיבא למצוות סוכה, הוא מדרשת הפסוק: "מגרונך ומיקבך" בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר, דהיינו הפסולת החומרית של יצירת האדם, אחרי שהאדם עבד קשה במשך שנה שלמה בשדהו ובכרמו והוציא משם את כל התבואה והיין נוצר פסולת בגורן וביקב, את זה האדם לוקח ומניח על סוכתו. בכך הוא מבטא את עשייתו, את פועלו בעולם, את השקעתו ליצירת עולם מתוקן, כמובן שהכל בעזרת ה', אך האדם זה שפועל ועושה, ודרך זה נוצר לנו עולם שלם וטוב.
ייחודיותה של הסוכה על פני שאר הניסים
שאלנו בשאלה השלישית, מדוע זכו דווקא הסוכות שאותם אנו מזכירים בחג הסוכות, ולא את שאר הניסים הרבים שנעשו לעמ"י במדבר.
ונראה לומר לאור מה שהסברנו עד עתה, שלדעת ר' אליעזר עניינה של הסוכה הוא השפע שה' השפיע עלינו במדבר, עצם זה שה' שמר עלינו וכיסה אותנו, ממילא זה כולל את כל שאר הניסים שה' עשה לנו: זה כולל את באר המים, וזה כולל את המן, ואת כל שאר הניסים הגדולים שנעשו לנו במדבר.
לעומת זאת לדעת ר' עקיבא, הסוכות התאפיינו במשהו מיוחד של היה בשאר הניסים. את הסוכות עמ"י בנה בעצמו בכל חנייה וחנייה במדבר, כשהיה לו חם, והיה לו קשה, וכשהוא לא ידע מתי החנייה הבאה, הוא עצר ובנה סוכות. חג סוכות מבטא את ההשתדלות של עמ"י, את המיוחדת שעמ"י עשה ופעל. את החלק שעמ"י נתן במסע המדבר. ולכן בסוכות אנו מזכירים את זכויותיהם של עמ"י, ואת פועלם ומעשיהם הגדולים שעמ"י עשו כשהיו במדבר.
שובה אליי או השיבנו ה'
ידועים דברי המדרש שעמ"י פונה אל ה' ומבקש ממנו להתחיל את תהליך התשובה שלנו אליו 7 : "השיבנו ה' אליך" ואנו מבטיחים שאח"כ אנחנו גם "נשובה", אך אומר ה' לעמ"י תתחילו אתם את תהליך התשובה 8 : "שובו אלי" ואח"כ אני "אשובה אליכם". ע"פ מדרש זה ישנו ויכוח בין עמ"י לקב"ה מי יתחיל את תהליך התשובה, כל אחד רוצה שהצד השני יתחיל את התהליך.
לדעת ר' עקיבא בסוכות אנו מזכירים את הזכויות של עמ"י, את החלק שעמ"י עשה והשתדל במדבר, את הסוכות שעמ"י בנה, חלק זה מתאים בתהליך התשובה לחלק שעמ"י עושה ופועל, כנגד הפסוק: "שובה אלי" קודם לכן.
ואילו לדעת ר' אליעזר בסוכות אנו מזכירים את החסד שה' השפיע עלינו, את ענני הכבוד שה' סיכך עלינו, וכן אנחנו ממשיכים להתפלל על ה' שימשיך להשפיע עלינו שפע טוב: "השיבנו ה' אליך" ואח"כ אנחנו גם נשוב אל ה'.
כמי פוסקים להלכה
לאור זה נראה שזה הטעם שרש"י, הטור והשו"ע פסקו כדעת ר' אליעזר דווקא, משום שאנו רוצים להגיד לקב"ה שאנו רוצים שהוא ישפיע עלינו שפע טוב, ואנו מבקשי ם ממנו שהוא יתחיל להשיב אותנו אליו, וישפיע עלינו את שפע הקדושה שלו, וברגע שהוא ישפיע עלינו ויפרוש סוכת שלומו עלינו, גם אנחנו נמשך בעבותות אהבה להדבק בו.
ארבעת המינים מול סוכה
לאור מה שהסברנו לעיל, נראה שאם אנו פוסקים כדעת ר' אליעזר שהסוכה היא כנגד ענני הכבוד שהם השפע שה' משפיע עלינו ממרום, נראה שהכינוי שהזוהר הקדוש נותן לסוכה, מתאים לשיטתו של ר' אליעזר שכך כתוב בזוהר הקדוש 9 : "בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים... דְּיָתִיב תְּחוֹת צלא דמהימנותא {תרגום: שיושב תחת צל האמונה}", דהיינו שהסוכה מבטאת את האמונה בה' יתברך שהוא זה שמשפיע עלינו ומעניק לנו וכל אשר לנו ממנו הוא.
לעומת זאת במצוות ארבעת המינים ניתן לראות שישנה דרישה מה' שאנו נפעל, נשתדל ונבצע, וכפי שכתוב בפסוק: "ולקחתם לכם פרי עץ הדר...", אנו מצווים לקחת, ולעשות. וממילא מובן מדוע מצוות ארבע המינים הוקדמה למצוות ישיבה בסוכה, ה' אומר לנו קודם כל תיקחו את ארבעת המינים, תתחילו להשתדל, ואח"כ אני אסוכך עליכם שפע של קדושה.
אך כשחז"ל קבעו את סדר המשניות, וכן הרמב"ם, הטור והשו"ע התחילו דווקא מדיני סוכה (המבטאים את השפע האלוקי שה' משפיע עלינו), ורק אח"כ את דיני ארבעת המינים (החלק שאנו צריכים להשתדל ולפעול בעולם), על מנת להגיד לקב"ה שאנו רוצים שהוא יתחיל להשפיע עלינו שפע טוב ורק אח"כ אנו נרוץ אחריו ונעשה את מצוותיו. וכדברי שלמה המלך, שהטיב לתאר את בקשת עמ"י שה' ימשוך אותם אחריו 10 : "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך".
שנזכה בקרוב שה' ישפיע עלינו שפע טוב, ויפרוש סוכת שלומו עלינו, ובמקביל עמ"י ישתדל וירצה להדבק ב-ה', ודרך זה יושפע שפע טוב בכל העולמות כולם ויתקדש שם ה' בעולם.
^ 1 סוכה יא ע"ב.
^ 2 ויקרא פרק כג, פסוק מג.
^ 3 שו"ע סימן תרכה סעיף א.
^ 4 ויקרא פרק כג, פסוק מב-מד.
^ 5 ירמיה פרק ב, פסוק ב.
^ 6 סוכה יא ע"א.
^ 7 איכה פרק ה, פסוק כא.
^ 8 מלאכי פרק ג, פסוק ז.
^ 9 דף קג ע"א.
^ 10 שיר השירים פרק א, פסוק ד.
^ 2 ויקרא פרק כג, פסוק מג.
^ 3 שו"ע סימן תרכה סעיף א.
^ 4 ויקרא פרק כג, פסוק מב-מד.
^ 5 ירמיה פרק ב, פסוק ב.
^ 6 סוכה יא ע"א.
^ 7 איכה פרק ה, פסוק כא.
^ 8 מלאכי פרק ג, פסוק ז.
^ 9 דף קג ע"א.
^ 10 שיר השירים פרק א, פסוק ד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
